בית הכנסת בצ'אקובץ
.jpg) | |
| גל-עד שהוקם ב-1994 במקום בו שכן בית הכנסת | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית כנסת |
| מיקום | צ'אקובץ |
| מדינה |
 קרואטיה |
| רב בית הכנסת | אהרן הירשמן (1820–1842), ד"ר רוזנרייך (1842–1857), יעקב שוורץ (1862–1913), ד"ר אליהו גרינוולד (1915–1941) שליח ציבור: ליאופולד כ"ץ (1901–1941) |
| נוסח תפילה | נוסח אשכנז |
| מנהל | ראשי הקהל: נתן פישר, מוזס וייס, דוד רוזנברג, רודולף וולאק, בתקופת בין המלחמות: ד"ר ליודוויט שוורץ (1877–1944) |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1836 |
| תאריך פירוק | 1946 |
| מידות | |
| קומות | 2 |
| קואורדינטות | 46°23′19″N 16°26′20″E / 46.38861°N 16.43889°E |
בית הכנסת בצ'אקובץ (בקרואטית: Sinagoga u Čakovecu) היה בית כנסת אשר פעל בעיר צ'אקובץ בקרואטיה בין השנים 1836–1941. מבנה בית הכנסת נפגע קשות במהלך מלחמת העולם השנייה, וב-1946 נהרס על ידי השלטונות.
היסטוריה
ערכים מורחבים – הקהילה היהודית בצ'אקובץ
ב-1740 התיישבו בצ'אקובץ 4 משפחות אורתודוקסיות אשר הגיעו מבורגנלנד. בהמשך, התיישבו משפחות אמידות שהגיעו ממוראביה ומבוהמיה. ב-1794 הוקם סמוך למרכז העיר העתיקה בית עלמין לקהילה וב-1836 הוקם בית הכנסת.[1][2]
בני הקהילה היו ממקימי ומניעי הכלכלה המודרנית בצ'אקובץ. ב-1824 הוקם מפעל התעשייה הראשון בצ'אקובץ'. במפעל אשר היה בבעלות משפחת הוכשינגר היהודית ייצרו חומץ. בהמשך, הקימו בני הקהילה מפעל לצביעת בדים, מנסרה, מפעלי טקסטיל וממתקים. כן נמנו מקרבם בנקאים, בעלי בתי מלון ובתי קולנוע. במפעלים ובעסקים הועסקו אלפי עובדים מצ'אקובץ והאזור.[1] לאחר מלחמת העולם הראשונה החלה בצ'אקובץ פעילות ציונית והוקמו סניף של התנועה, אגודת נוער ותא של ויצו. מ-1915 ועד לתקופת השואה כיהן כרב ראשי לקהילה הרב ד"ר אליהו (אילייה) גרינוואלד (בקרואטית: Ilija Grünwald; 5 ביוני 1886, ניטרה – 21 במאי 1944, מחנה ההשמדה אושוויץ).[3]
במהלך מלחמת העולם השנייה, לאחר הפלישה ליוגוסלביה נמסרה צ'אקובץ להונגריה. עד 1943. ב-19 במרץ 1944 נכבשה הונגריה על ידי גרמניה הנאצית, ומיד הוחל ברדיפות יהודים. ב-26 במרץ נערכה אקציה בצ'אקובץ ובכפרי הסביבה. העצורים הועברו לנג'קניז'ה ורוכזו בבית הכנסת המקומי. משם, בין 17–20 במאי נשלחו בטרנספורטים למחנה ההשמדה אושוויץ. ב-21 במאי נרצחו באושוויץ 403 מהמגורשים.[1]
לאחר תום המלחמה, חזרה שארית הפליטה לצ'אקובץ וחידשה את הפעילות הקהילתית. ב-1947 התגוררו בצ'אקובץ 98 יהודים. לאחר הקמת מדינת ישראל עלו אליה 55 יהודים מצ'אקובץ. ב-1971 התגוררו בעיר 21 יהודים, וב-1994 נמנו בה 24 יהודים.[1][2]
המבנה
בית הכנסת נחנך ב-1836 ולצידו מקווה טהרה ובית מטבחיים לעופות. המבנה היה בן שני קומות, בקומתו השנייה שכנה עזרת הנשים והוא היה מכוסה בגג רעפים. לאורך המבנה נבנתה שורת חלונות צרים אשר ראשם נבנה כקשת חצי-עגולה. ב-1876 עבר המבנה שיפוץ והרחבה בכדי להכיל את הגידול המשמעותי בקהל המתפללים.[4][1]
בתקופת מלחמת העולם השנייה, לאחר הפלישה ליוגוסלביה והקמת מדינת קרואטיה העצמאית, חולל המבנה על ידי שלטונות האוסטאשה. ב-1943 הוטמנה בו פצצה והוא ניזוק קשות. ב-1946 נהרס המבנה, וב-1959 הפקיעו שלטונות יוגוסלביה את הקרקע. ב-1994 הוקם במקום בו שכן בית הכנסת גל-עד להנצחת הקהילה.
קישורים חיצוניים
- בית הכנסת בצ'אקובץ, באתר המרכז לאמנות יהודית
- The synagogue in Čakovec was demolished, but it is in our hearts, באתר mnovine.hr (בקרואטית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 הקהילה היהודית בצ'אקובץ, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמוד 284–286.
- ^ 2.0 2.1 קהילת צ'אקובץ, באתר Jewish Cemetery Project (באנגלית).
- ↑ אליהו גרינוואלד, באתר הלקסיקון היהודי הקרואטי (בקרואטית).
- ↑ קהילת יהודי צ'אקובץ, בתוך: אתרי מורשת יהודית בקרואטיה, עמוד 15, באתר heritageabroad.gov, אוחזר ב-9 באוגוסט 2025 מאתר web.archive.org (באנגלית).
בית הכנסת בצ'אקובץ41616878Q135680210