בית הכנסת במוסטאר
 | |
| מבנה בית הכנסת במוסטאר כפי שצולם ב-2022 בעת ששימש כתיאטרון בובות | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית כנסת |
| כתובת | 15 Braće Ćišića St |
| מיקום | מוסטאר |
| מדינה |
 בוסניה והרצגובינה |
| רב בית הכנסת | חזנים: יוסף פישביין, דוד מאסטרו, דוד פרירה |
| נוסח תפילה | נוסח הספרדים, נוסח אשכנז |
| מנהל | יוסף כהן, דוד כהן, ברנרד שירץ, דוד חיון |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1890–1902 (כ־12 שנים) |
| מידות | |
| קומות | 2 |
| קואורדינטות | 43°20′28″N 17°49′01″E / 43.34111°N 17.81694°E |
בית הכנסת במוסטאר (בבוסנית: Sinagoga u Mostaru) היה בית כנסת, אשר פעל בעיר מוסטאר במרכז בוסניה והרצגובינה בין השנים 1902–1942. ב-1944, במהלך מלחמת העולם השנייה לאחר הסכם שביתת הנשק עם איטליה במלחמת העולם השנייה חולל, נבזז והועלה באש בית הכנסת על ידי חיילי הוורמאכט, ואנשי האוסטאשה. ב-1952 נתרם המבנה על ידי שרידי הקהילה לידי הרשות המקומית ושוקם. נכון ל-2022 הוא שימש כתיאטרון בובות.
היסטוריה
ערכים מורחבים – הקהילה היהודית במוסטאר
עדויות לנוכחות סוחרים יהודים בעיר קיימות החל מהמחצית השנייה של המאה ה-16. במהלך המאה ה-18 נוסדה קהילה ספרדית קטנה והוקם בית עלמין יהודי. לאחר סיפוח האזור על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית הגיעו למוסטאר גם יהודים אשכנזים, הוקמה קהילה מאוחדת אשכנזית-ספרדית, וב-1910 מנתה הקהילה 254 נפשות. ב-1931 מנתה הקהילה 300 נפשות, ובפרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו במוסטאר 142 יהודים. לאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי מדינות הציר והשתלטותם בפועל של האיטלקים על האזור, הגיעו לעיר מאות פליטים יהודים מרחבי בוסניה והאיטלקים סירבו לעוצרם ולמסור אותם לידי הגרמנים. בהמשך פינה הצבא האיטלקי את יהודי העיר והפליטים לאזורים שונים ובכלל זה לאיטליה גופא. לאחר תום המלחמה שבו מקצת מבני הקהילה למוסטאר ולאחר הקמת מדינת ישראל עלו אליה רבים מהם. ב-1968 התגוררו במוסטאר 74 יהודים.[1][2][3]
המבנה
ב-1890 הוחל בבניית מבנה בית הכנסת לקהילה והוא נחנך לקראת חגי תשרי של 1902. בשל העובדה שהקהילה הייתה מעורבת ומנתה אשכנזים וספרדים, נקבעו הסדרי תפילה מיוחדים. בחגי ישראל התפללו בנוסח אשכנז ובימי חול ושבתות בנוסח הספרדים. היו שני חזנים לקהילה בהתאם לכל נוסח, ובתקופת בין המלחמות הסתמכה הקהילה על שירותי רבנות מסרייבו.
עלות הפרויקט הייתה 17,500 קרונות, הקהילה נאלצה ללוות כספים בכדי לממן את הבנייה וכמעט והגיעה לכדי פשיטת רגל. המבנה הוא בן שתי קומות, כאשר קומתו השנייה שימשה לעזרת נשים, ושכן בה גם ביתו של הרב שהיה מגיע מסרייבו מעת לעת. שטח האולם היה 220 מטר רבוע והקירות נבנו מלבנים בעובי 70 סנטימטרים.
בית הכנסת שימש את הקהילה עד שלהי 1942, מועד בו החלה העברת בני הקהילה לאזורים מחוץ למוסטאר וגם לאיטליה. לאחר הסכם שביתת הנשק עם איטליה במלחמת העולם השנייה, נכנסו בראשית 1944 כוחות גרמניים ואנשי אוסטאשה למוסטאר, בזז את בית הכנסת והעלו אותו באש. למבנה נגרם נזק כבד. לאחר השואה שבו שרידי הקהילה למוסטאר, אך לא היה באפשרותם לממן את שיקום המבנה. על כן ב-1952 תרמו אותו לרשות המקומית מוסטאר. הרשות שיקמה את המבנה והפכה אותו לתיאטרון בובות תוך הריסה וסילוק של מרבית הסממנים היהודיים של המבנה. במהלך מלחמת בוסניה נגרם שוב נזק כבד למבנה, וב-1996 שוקם בסיוע כספי מהאיחוד האירופי. בסמוך לבניין נותרו שרידים בודדים, המעידים על שימושו הקודם של בית הכנסת. ב-2003 הוכרז המבנה "אתר מורשת לאומית" של בוסניה והרצגובינה.[1][2][3]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 הקהילה היהודית במוסטאר, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמודים 171–173.
- ^ 2.0 2.1 אתרי מורשת יהודית בבוסניה והרצגובינה, עמוד 9, באתר אוניברסיטת סירקיוז (באנגלית).
- ^ 3.0 3.1 אתרי מורשת יהודית בבוסניה והרצגובינה, באתר jewish-heritage-europe.eu (באנגלית).
בית הכנסת במוסטאר41703511Q97703819