בורית כרשינה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בורית כרשינה - הוא אחד מששה מכשירי קטורת הסמים. תפקידו להכשיר את השחלת (בלשון חז"ל ציפורן) להקטרה.

במקורות

בברייתא במסכת כריתות[1] מובא שחלק מהכנת קטורת הסמים, היה לשוף בבורית כרישנה את הציפורן כדי שתהא נאה[2], שצבעה הוא שחור ולא נאה[3], ויכולה בנוסף גם להשחיר את שאר הסממנים[4].

”רבן שמעון בן גמליאל אומר: הצרי אינו אלא שרף [הנוטף] מעצי הקטף בורית כרשינה ששפין בה את הציפורן כדי שתהא נאה יין קפריסין ששורין בו את הציפורן כדי שתהא עזה והלא מי רגלים יפין לה אלא שאין מכניסין מי רגלים למקדש”

כמות הבורית הדרושה להכנת הציפורן הייתה תשעה קבין (לדעת הגר"ח נאה 12.42 ליטר, ולדעת החזו"א 21.6 ליטר). הצורך להשתמש בבורית כרשינה הוא מצווה מן המובחר ולא מעכב[5], אולם יש אומרים שהמחסר את השיפה בבורית חייב מיתה[6].

הדעה הרווחת שהציפורן הוא כיסוי של קונכיית חלזון ימי

זיהויה

לדעת רש"י הוא סבון המופק מעשב הגדל במקום הנקרא 'כרשינא'. ובשם הרב הגדול הביא שהכרשינה הוא שם עשב הנקרא בלע"ז 'אירבא שבונרייא', המוכר כיום בשם בורית רפואית (שם מדעי: Saponaria officinalis)[7].

לדעת רבנו גרשום[8] כרשינא הוא נוטריקון של חֵלֶב כר (כבש) בן שנה.

לדעת הרס"ג[9] ורב חפץ[10] הוא חומר ניקוי המופק מצמח הנקרא 'אשנאן', שיש שמזהים אותו עם צמח מצמחי מלֵחה[11].

בסידור הרוקח[12] בפירושו השלישי מזהה את הבורית עם סבון שעושים מכרשינים הנקרא בלע"ז 'ויצש', המכונה היום בקית הכרשינה.

לדעת רבי יצחק ונה הבורית כרשינה הם שניי שמות, הבורית הוא מין עשב מנקה ששימש לנקות את הכרשינה, והכרשינה הוא מין עשב שגדל על שפת הירדן ששימש לשוף את הציפורן[13]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. תלמוד בבלי, מסכת כריתות, דף ו' עמוד א'
  2. בתלמוד ירושלמי, מסכת יומא, פרק ד', הלכה ה' הגירסא 'מפני שהיא נאה'
  3. רש"י, מסכת כריתות, דף ו' עמוד א' דה' כרשינא
  4. כל בו סי' לח
  5. בית יוסף, אורח חיים, סימן קל"ג
  6. דעה המוזכרת בכל בו סימן לח
  7. רש"י, מסכת כריתות, דף ו' עמוד א' דה' כרשינא
  8. מסכת כריתות ו., ערוך השלם סוף ערך כרשון.
  9. שמות ל, לד
  10. ספר המצוות עמ' 106
  11. ספר סם חיים עמוד רסח
  12. בפיטום הקטורת
  13. חגי הלוי, פירושי הראשונים על ברייתת פיטום הקטורת, עמ' רס"ט, באתר אוצר החכמה