בועל ארמית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חסר בערך זה מידע יהודי/תורני מהותי. פירוט: חסר מידע המחלוקת מתי עוברים בלאו דלא תתחתן, והמחלוקת האם בצנעה יש כרת ודין קנאים פוגעים בו, ודין ישראלית הנבעלת לעכו"ם.
להשלמת ערך זה ניתן להיעזר במדריך לעריכה באספקלריה תורנית אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
חסר בערך זה מידע יהודי/תורני מהותי. פירוט: חסר מידע המחלוקת מתי עוברים בלאו דלא תתחתן, והמחלוקת האם בצנעה יש כרת ודין קנאים פוגעים בו, ודין ישראלית הנבעלת לעכו"ם.
להשלמת ערך זה ניתן להיעזר במדריך לעריכה באספקלריה תורנית אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בספרות ההלכה, בועל ארמית הוא יהודי המקיים יחסי אישות עם גויה. קיימים איסורים מדאורייתא ומדרבנן על מעשה זה.

האיסור

קיימים מספר דרגות באיסור בעילת ארמית:

איסור חיתון

ערך מורחב – נישואי תערובת ביהדות

איסור נישואין עם גוי. התורה כותבת ”וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם, בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ”[1]. לפי חלק מהפוסקים איסור זה חל רק על שבעת העממים, ולפי הרמב"ם הוא חל על כל הגויים, אך רק כשהגוי הוא הגבר, והיהודייה צפויה להימשך אחריו.[2]

בעילה בפרהסיא

ערך מורחב – קנאים פוגעים בו

על בעילת גויה בפרהסיא אמרו בתלמוד - קנאים פוגעין בו, אמנם אף שהיא הלכה, אין מורין כן, ואם לא פגעו בו קנאים, הרי הוא בכרת מדברי קבלה, ולא יהיו לו בנים טובים שנאמר "וּבָעַל בַּת־אֵל נֵכָר׃ יַכְרֵת יְהוָה לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה עֵר וְעֹנֶה מֵאָהֳלֵי יַֽעֲקֹב וּמַגִּישׁ מִנְחָה לַֽיהוָה צְבָאוֹת"[3][4]

בעילה בצנעא

בית הדין של החשמונאים גזרו לחייב את הבועל דרך זנות אפילו בצנעא, עונש מלקות.

טעם תקנתם הוא מפני ארבע סיבות, לפי רב דימי, שסימנן נשג"א:

  • נידה - הגויות אינן מקפידות על טהרתן ועל נידתן, ואם כן עלול הוא לבוא גם לידי בעילת יהודייה נידה.
  • שפחה - שמא יבוא לבעול שפחה, האסורה מהתורה מדין "לא תהיה קדשה". מי שאינו מקפיד על בעילת מי שאינה יהודייה, עלול גם לבוא לידי בעילת שפחה.
    • גויה - שמא מתוך בעילת הגויה, יבוא גם להתחתן עִמה, ולעבור בכך איסור מהתורה "ולא תתחתן בם", כדלעיל.
  • אשת איש - בבעילת גויה נשואה קיים גם חשש שיבוא לבעול אשת איש יהודייה שאיסורה מדאוריתא, ודינה ביהרג ואל יעבור, למרות שאין יהודי נהרג על בעילת אשת איש גויה.

לפי רבין, הסיבה הרביעית היא "זונה" - מכיוון שיש גויות נשואות המזנות מתחת בעליהן, וכאשר הבועל הוא כהן קיים חשש שמתוך בעילת הגויה יבוא גם לבעול זונה יהודייה, האסורה לכהן מהתורה[4].

בעקבות איסור זה, בעילת גויה בפרהסיא אסורה ביהרג ואל יעבור, מכיוון שהיא נחשבת כאביזרייהו של גילוי עריות שהם כל איסורי יחסי אישות שעונשם מיתה.[5]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

"בועל ארמית", מתוך מיקרופדיה תלמודית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28979911בועל ארמית