לדלג לתוכן

בג"ץ אביחי אברהם בוארון נגד היועץ המשפטי לממשלה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
בג"ץ 3545-11-25 אביחי בוארון ואחרים נ' היועצת המשפטית לממשלה
מידע החלטה
ערכאה בית המשפט העליון
תאריך החלטה 16 בנובמבר 2025
החלטה
אישור כי בסמכותו של שר המשפטים לפעול למינוי חוקר מיוחד לפרשה שנחשבת ל"מקרה חריג" המאפשר התערבות פוליטית בחקירה פלילית. מניעה על מינוי אשר קולה לחוקר מיוחד עקב היותו נציב תלונות הציבור על שופטים. קביעת תנאים למינוי חוקר מיוחד לחקירת הפרשה.
חברי המותב
חברי המותב יעל וילנר, אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ
דעות בפסק הדין
דעת רוב פה אחד

בג"ץ 28158/56 אביחי אברהם בוארון נ' היועץ המשפטי לממשלה המוכר גם בשם בג"ץ הפצ"רית או בג"ץ היועמ"שית שנפסק ב-16 בנובמבר 2025 הוא פסק דין העוסק בשאלה מי הוא הגורם המוסמך לפקח על חקירת המשטרה בעניין פרשת הדלפת הסרטון ממחנה שדה תימן, וכן בחוקיות ובסמכותיות החלטת שר המשפטים יריב לוין למנות את השופט בדימוס אשר קולה כפרקליט מלווה בפרשה. בפסק הדין נקבע כי מדובר בסיטואציה חריגה ביותר בה היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה מנועים מלעסוק בחקירת הפרשה עקב חשש לניגוד עניינים, ולכן מתאפשרת התערבות של דרג פוליטי בקביעת זהות הפרקליט המלווה שיקבל את סמכויות היועצת לצורך חקירה ספציפית זו. עם זאת נפסלה בחירתו של שר המשפטים יריב לוין, ונקבעו קריטריונים שעל המיועד לתפקיד לעמוד בהם.

רקע

ערך מורחב – פרשת שדה תימן

ביולי 2024 נפתחה חקירה פלילית על ידי המשטרה הצבאית בחשד להתעללות בעציר פלסטיני מרצועת עזה במחנה שדה תימן. במהלך החקירה הודלף סרטון ערוך של ההתעללות לחדשות 12, שפורסם בליווי קריינות של גיא פלג. בעקבות הדלפת חומרי החקירה בפרשה לחדשות 12, עתרו לבג"ץ פורום "בוחרים בחיים" וסנגוריהם של החשודים, בדרישה לחקירה פלילית בעניין ההדלפה[1][2]. הפרקליטה הצבאית הראשית, אלופה יפעת תומר-ירושלמי, הורתה על בדיקה פנימית בראשות סגנה, אל"ם גל עשהאל. חקירה זו הסתיימה בקביעה כי לא ניתן לזהות את המדליף, והסרטון הגיע לידיהם של גורמים רבים. מסקנות הבדיקה הועברו לבג"ץ[3][4][5], אשר בעקבות הממצאים לא הורה לפתוח בחקירה פלילית.

במענה לעתירות שדרשו שחקירת ההדלפה תבוצע על ידי גוף חיצוני לצה"ל הגישו היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה תשובה לבג"ץ כי לאחר התייעצות הוחלט כי אין צורך בכך, מכיוון שהם סוברים ש"מערכת האכיפה בצה"ל היא הגורם שעליו לעסוק בעניינם של קצינים וחיילים; וכי אין סיבה להטיל בה דופי", וכן הם סוברים ש"הבדיקה מתנהלת לפי אמות המידה הנדרשות, באופן מקצועי ועצמאי". במענה לעתירה מאוחרת יותר קבעה היועמ"שית כי "לא נמצאה ולו אינדיקציה ראשונית המצביעה על מקור העברת המידע" וכי כל אמצעי החקירה מוצו.

ב-29 באוקטובר 2025 הודיעה היעומ"שית על פתיחת חקירה פלילית בעקבות מידע מהשב"כ[6]. על פי החשד, דוברת הפרקליטות הצבאית ל' הדליפה שני סרטונים לגיא פלג[7][8]}}.

ב-1 בנובמבר שלח שר המשפטים יריב לוין מכתב ליועמ"שית בו קבע כי הוא אוסר עליה לעסוק בפרשה עקב חשד לניגוד עניינים, ומתוקף סמכותו מסעיף 23א לחוק שירות המדינה (מינויים) הוא מטיל את סמכויות החקירה על גורם אחר[9]. בתגובה שלח המשנה ליועצת המשפטית, גיל לימון, חוות דעת הקובעת שאין בסמכותו של השר לקבוע ניגוד עניינים. שר המשפטים הודיע כי הוא "דוחה על הסף" את חוות הדעת[10] ובאותו יום הודיע על מינויו של נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, לפרקליט המלווה של החקירה[11].

ב-6 בנובמבר ביקשה היועמ"שית את חוות דעתה של היועצת המשפטית למשרד המשפטים בנוגע לטענות על חשד לניגוד עניינים. בחוות דעתה של יועמ"שית משרד המשפטים נקבע כי היועצת המשפטית לממשלה מנועה מלעסוק בחקירה עקב הסתברות גבוהה שתצטרך לתת עדות במסגרת הפרשה. כך גם נקבע כי המשנה לפרקליט המדינה מנוע מלעסוק בחקירה[12]. לאחר מכן מינה לוין את קולה למפקח על החקירה. בתגובה הוציאה היועמ"שית חוות דעת כי החלטתו של לוין אינה חוקית והיא מסרה את ניהול החקירה לידי גורמים בפרקליטות המדינה שאין להם מניעה של ניגוד עניינים.

בתוך כך הוגשו לבג"ץ שתי עתירות בנושא זה:

ב-11 בנובמבר התקיים דיון בבג"ץ בשתי העתירות יחדיו, בהרכב שכלל את השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ. במהלך הדיון הטיחו השופטים שאלות קשות במייצגי היועמ"שית ובמייצגי השר לוין, בסופו ביקשו השופטים שהצדדים יגיעו לידי פשרה ויגישו תשובה לבג"ץ עד יומיים לאחר מכן[13]. הצדדים לא הגיעו לידי פשרה[14].

פסק הדין

ב-16 בנובמבר, בהחלטת פה אחד של הרכב השופטים, נפסק כי מדובר במקרה "נדיר שבנדיר" עם "נסיבות חריגות וקיצוניות" שמצדיק התערבות של שר המשפטים, אף אם נגרמת לכאורה פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות, בין השאר מפני שלא מדובר בהתערבות ישירה בחקירה מתנהלת אלא בקביעת זהות הגורם המלווה את החקירה. השופטים דחו את טענת הפרקליטות כי החלטת שר המשפטים לא בוצעה מאחורי "מסך בערות" וכי "אין מנוס מלהכשיר את השימוש בסמכות השר מכוח סעיף 23א (ד) לחוק". השופטים שבו והדגישו שמדובר במקרה-קצה ייחודי והשופט אלכס שטיין הביע את תקוותו שהמקרה אכן "יישאר ייחודי ולא יחזור על עצמו".

במסגרת פסק הדין קבעה השופטת יעל וילנר כי העברת הסמכות צריכה להיעשות לעובד מדינה בכיר, משפטן מובהק, שתחום עיסוקו כרוך בהפעלת שיקול דעת בתחום התביעה או החקירה הפלילית. נקבע גם שלא ניתן להעביר סמכות לעובד מדינה בעל שיוך פוליטי, בעבר או בהווה[15]. השופטים המליצו לגורם שימונה להתייעץ עם גורמים בפרקליטות מהדרגים הלא-בכירים שאינם תחת חשש ניגוד עניינים.

השופטים גם קבעו כי מינויו של אשר קולה עומד בכל אמות המידה שקבעו, אך לפי סעיף 11 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים הוא מנוע מלעסוק ב"עיסוק אחר". נקבע גם כי אף הכרזה על "נבצרות" זמנית של הנציב קולה לא תפתור את הבעיה. לפיכך נותר לשר לוין למנות פרקליט מלווה אחר לחקירה לפי אמות המידה שקבע בית המשפט.

בעקבות פסק הדין

פסק הדין נתפס כניצחון לשר המשפטים יריב לוין[16][17], שכן הוא העביר את ההחלטה על זהות המפקח לידיו ומנע מהפרקליטות לטפל בנושא בעצמה. עם זאת, בית המשפט הגביל את כוחו של השר בכך שהציב תנאים שונים בנוגע למינוי. הפסיקה עוררה תגובות שונות במערכת המשפטית והפוליטית. היו שטענו כי מדובר בפסק דין חכם ומאוזן המחזק את בית המשפט העליון[18], בעוד אחרים טענו כי הוא יוצר תקדים מסוכן ומהווה מכה למוסד היועץ המשפטי לממשלה ועצמאותו[19].

ב-18 בנובמבר מינה לוין את השופט בדימוס יוסף בן חמו לפרקליט המלווה של החקירה[20] אף כי אינו עומד באמות המידה שקבע בג"ץ, ונימק זאת בכך שלא מצא עובד מדינה שעומד באמות מידה אלה.[21][22][23][24] את הבעיה שבן-חמו אינו עובד מדינה פתר לוין באמצעות קליטתו המהירה לשירות המדינה[25].

קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

משמר הדמוקרטיה הישראלית הגיש עתירה לבג"ץ בבקשה לדיון נוסף בתקדים שנקבע בפסק הדין לפיו הסמכות למנות את מלווה החקירה נתונה לשר המשפטים, ובבקשה לעכב את המינוי עד להחלטת בג"ץ בנושא[26]. ב-20 בנובמבר הוציא נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית צו ארעי לעיכוב המינוי[27].

פרקליטות המדינה הגישה אף היא בקשה לדיון נוסף בתקדים שנקבע בפסק הדין.[28]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ נינה פוקס, מהפריצה לבסיס והסרטון שדלף ועד הזיגזג המשטרתי: עושים סדר בפרשת שדה תימן, באתר ynet, 28 במרץ 2025
  2. ↑ פלד ארבלי, ‏מאחורי הקלעים של פרשת כוח-100: עתירה חושפת פרטים חדשים על אירועי שדה תימן, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2024
  3. ↑ גיא אסיף, לירן תמרי, התיאום בוואטסאפ וההדלפה שהשתבשה: כך ניסתה הפצ"רית "להגן" על הפרקליטות הצבאית, באתר ynet, 31 באוקטובר 2025
  4. ↑ יואב זיתון, מינוי המחליף לפצ"רית - והרווח האפשרי של הנאשמים | עושים סדר, באתר ynet, 1 בנובמבר 2025
  5. ↑ טובה צימוקי, יואב זיתון, נטעאל בנדל, יובל קרני, יוסי יהושוע, החשד: שקר לבג"ץ. הפצ"רית שהתפטרה תיחקר באזהרה: "גררה אותנו למקום רע", באתר ynet, 31 באוקטובר 2025
  6. ↑ אבישי גרינצייג, פרסום ראשון: המידע שהוביל לחקירה נגד הפצ"רית הועבר מזיני, i24news‏, 30 באוקטובר 2025
  7. ↑ גיא אסיף, לירן תמרי, התיאום בוואטסאפ וההדלפה שהשתבשה: כך ניסתה הפצ"רית "להגן" על הפרקליטות הצבאית, באתר ynet, 1 בנובמבר 2025
  8. ↑ אביעד גליקמן, בבדיקת צה"ל עלה: למאות אנשים הייתה גישה לסרטון משדה תימן, באתר חדשות 13, 30 באוקטובר 2025
  9. ↑ לוין ליועמ”שית: מנועה מלעסוק בכל דבר הקשור לפרשת ‘שדה תימן’, באתר JDN‏, 1 בנובמבר 2025
  10. ↑ לוין: “היועמ”שית בניגוד עניינים חריף – צריכה להימנע מעיסוק בחקירה”, באתר JDN‏, 2 בנובמבר 2025
  11. ↑ לוין מודיע: זה האיש שיחקור את פרשת “שדה תימן” במקום היועמ”שית, באתר JDN‏, 4 בנובמבר 2025
  12. ↑ דרמה: יועמ”שית של משרד המשפטים אוסרת על בהרב מיארה לעסוק בחקירה, באתר JDN‏, 6 בנובמבר 2025
  13. ↑ וילנר מציעה פשרה לגבי חקירת הפצ”רית: שופט בדימוס או גורם מרשות התחרות, באתר JDN‏, 11 בנובמבר 2025
  14. ↑ יריב לוין מודיע לבג”ץ: אין הסכמות – אי מינוי קולה משמעותו “טיוח”, באתר JDN‏, 13 בנובמבר 2025
  15. ↑ בג”ץ הכריע: המינוי של יריב לוין בוצע בסמכות – אבל מבוטל; זה הפתרון שנמצא, באתר JDN‏, 16 בנובמבר 2025
  16. ↑ בג”ץ קבע: “היועמ”שית אינה רק גורם פוליטי, היא פשוט רשלנית וחובבנית”, באתר JDN‏, 16 בנובמבר 2025
  17. ↑ ניצחון ליריב לוין בבג"ץ: קולה אמנם נפסל - אבל זאת הבשורה הגדולה שקיבל, באתר מעריב אונליין, 16 בנובמבר 2025
  18. ↑ בג"ץ חקירת הפצ"רית - כולם הפסידו וכולם הרוויחו, באתר ynet, 20 בנובמבר 2025
  19. ↑ תמר אלמוג שלי טפיירו, בכירים במערכת אכיפת החוק: חקירת הפצ"רית בדרך להקפאה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 6 בנובמבר 2025
  20. ↑ תמר אלמוג, בג"ץ עיכב את מינוי השופט בדימוס בן חמו לאחראי על חקירת הפצ"רית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 בנובמבר 2025
  21. ↑ לוין בחר שופט בדימוס שיפקח על חקירת הפצ"רית: "אין עובד מדינה שעומד בתנאים", באתר ynet, 20 בנובמבר 2025
  22. ↑ מילדות במרוקו לקריירה במשטרה: מי אתה השופט בדימוס יוסף בן-חמו, שיפקח על חקירת הפצ"רית, באתר מעריב אונליין, 19 בנובמבר 2025
  23. ↑ יוסי מזרחי, ‏המועמד של לוין שקל לרוץ לראשות עיריית טבריה - מטעם הליכוד, באתר ‏מאקו‏‏, ‏18 בנובמבר 2025‏
  24. ↑ יעל יפה, ‏בניגוד לפסיקת בג"ץ: הבעייתיות בבחירה של לוין לפיקוח על חקירת הפצ"רית, באתר ‏מאקו‏‏, ‏19 בנובמבר 2025‏
  25. ↑ ה"פתרון" של לוין לבג"ץ: השופט שיחקור את הפצ"רית ייקלט כעובד מדינה, בלי מכרז, באתר ynet, 20 בנובמבר 2025
  26. ↑ מגיעים שוב לבג"ץ: עתירה נגד מינוי לוין למפקח על חקירת הפצ"רית, באתר מעריב אונליין, 19 בנובמבר 2025
  27. ↑ טובה צימוקי, נשיא העליון הקפיא את מינוי מפקח חקירת הפצ"רית, לוין: "שיא חדש של חרפה", באתר ynet, 21 בנובמבר 2025;
    דנג"ץ 54128-11-25 משמר הדמוקרטיה הישראלית נ' שר המשפטים ואחרים, ניתן ב־20 בנובמבר 2025
  28. ↑ נטעאל בנדל, הפרקליטות רוצה דיון נוסף בבג"ץ: לצמצם את ניגוד העניינים - והתערבות לוין בחקירת הפצ"רית, באתר ynet, 21 בנובמבר 2025

בג"ץ אביחי אברהם בוארון נגד היועץ המשפטי לממשלה42242755

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=בג%22ץ_אביחי_אברהם_בוארון_נגד_היועץ_המשפטי_לממשלה&oldid=3570782"