הרכב (שופטים)

הרכב (או: הרכב שופטים) הוא מונח משפטי המתאר את מספר השופטים היושבים בדין בהליך משפטי מסוים. קביעת ההרכב נעשית בהתאם לסוג ההליך ולשיקול דעת נשיא או נשיאת בית המשפט הרלוונטי. ככל שההליך נחשב לעקרוני או בעל השלכות ציבוריות רחבות, כך גובר הסיכוי שיידון בפני הרכב מורחב של שופטים. זהות השופטים המאיישים את ההרכב במשפט מסוים קרויה מותב.

בישראל

בישראל נהוגים המותבים הבאים:

בית משפט השלום: ברוב ההליכים בבית משפט השלום יושב שופט יחיד. במקרים חריגים, כגון עבירות ביטחוניות או עניינים רגישים במיוחד, ניתן לקיים דיון בהרכב מורחב, בהתאם לנסיבות (סעיף 47 לחוק בתי המשפט).
בית משפט מחוזי: בהליכים פליליים שבהם העונש הקבוע בחוק עולה על עשר שנות מאסר, נשמע המשפט בפני הרכב של שלושה שופטים. גם בערעורים על פסקי דין של בית משפט השלום, וכן בעתירות מינהליות מסוימות, מתקיים הדיון בפני שלושה שופטים (סעיף 37 לחוק בתי המשפט).
בית המשפט העליון: ברוב המקרים, דיונים בבית המשפט העליון מתקיימים בפני הרכב של שלושה שופטים. במקרים עקרוניים, כגון עתירות חוקתיות, עתירות נגד חקיקה של הכנסת או ערעורים בעלי חשיבות ציבורית מיוחדת, נשמעים הדיונים בפני הרכב מורחב – חמישה, שבעה, תשעה ואף אחד-עשר שופטים. ההחלטה על גודל ההרכב, טרם תחילת הדיון, נתונה לשיקול דעת של נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא. בנוסף, מותב שהחל לדון בענין מסוים רשאי להורות שהמשך הדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים (סעיף 26 לחוק בתי המשפט).
בית דין אזורי לעבודה – שלושה, שהם השופט, שהוא אב בית הדין, ושני נציגי ציבור, האחד מנציגי העובדים והאחד מנציגי המעסיקים. במקרים מסוימים מתקיים הדיון בפני שופט יחיד (סעיף 18 לחוק בית הדין לעבודה).
בית הדין הארצי לעבודה – חמישה, שהם שלושה שופטים ושני נציגי ציבור, נציג עובדים ונציג מעסיקים; ואולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, או במהלכו, כי הדיון בו יתקיים לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים ולפני שני נציגי ציבור, נציג עובדים ונציג מעסיקים, או ארבעה נציגי ציבור, שני נציגי עובדים ושני נציגי מעסיקים, אם מצא כי מפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של שאלה משפטית שעולה באותו עניין, יש מקום לדיון לפני הרכב מורחב כאמור (סעיף 20 לחוק בית הדין לעבודה).