ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו
 | |
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה | יהודה ושומרון |
ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו הם מכלול של מבנים מתקופת בית שני שנחשפו במערב בקעת יריחו, סמוך לפתחו של נחל פרת ולדרך הרומית היורדת מירושלים ליריחו. באתר בולטים שני תילים: הדרומי, תולול אבו אל-עלייק, והצפוני, 400 מטר מהראשון, על שפת ואדי שק א-דאבי, הנשפך לנחל פרת.
הארמונות הם ביטוי לאורח החיים המפואר שקיימו משפחות המלוכה ומלוויהם. הם עשו שימוש נרחב בבריכות שחייה, בתי מרחץ, גני נוי ובוסתנים. הארמונות היו במרחק שעות ספורות מירושלים - 20 ק"מ בתוואי הדרך הרומית הקדומה.
תולדות החפירות
האתר נחפר כבר במאה ה-19 על ידי צ'ארלס וורן, אשר ניסה לאתר את מקומה של יריחו מימי התנ"ך. לאחר עריכת חתך ארכאולוגי, הוא הגיע למסקנה כי האתר הוא מהתקופה הרומית בארץ ישראל. חפירות נוספות בוצעו על ידי הגרמנים סלין ודנציגר בשנים 1911-1910, אך תוצאותיהן לא פורסמו. בשנת 1950 חפרו באתר שתי משלחות מארצות הברית. מצפון לתל הדרומי התגלו שרידי גן נוי מפואר מימי הורדוס שכונה "הגן השקוע". יותר רחוק, בצפון, התגלו שרידי בניין, שזוהה כגימנסיון.
בשנת 1973, נערכו חפירות נרחבות באתר על ידי הארכאולוג אהוד נצר. החפירות נמשכו עשר עונות והקיפו שטח של 30 דונם. בחפירות התגלו גם שרידי אמות המים במערב יריחו[1].
תיאור האתר
עם סיום החפירות התברר כי האתר משתרע על שטח של 120 דונם ומהווה רק חלק של יריחו מימי בית שני. התגלו סדרה של ארמונות חורף מימי מלכי החשמונאים עד ימי הורדוס. התברר כי שטחה של העיר יריחו היה רחב ביותר. מדרום לאחד הארמונות, בשטח שהיום נמצא מחנה הפליטים עקבת ג'בר, התגלו שרידי פרוור של בתי אמידים, הפזורים על פני עשרות דונם. מצפון לארמונות התגלתה חווה מלכותית, על פני שטח של 450 דונם. נמצא גם שהיה קשר הדוק בין החווה לבין ארמונות החורף.
אמות המים, אשר הוקמו בימי החשמונאים, איפשרו את בניית המכלול. אל האתר הובילו שתי אמות מים שהובילו מים מהמעיינות הבאים:
מי המעיינות הם מתוקים וזורמים כל השנה. הם איפשרו את הקמת ארמונות החורף ואת החווה המלכותית.
ארמון מלכי החשמונאים
בארמון מלכי החשמונאים, צפונית לאתר, מעבר לנחל פרת, נמצאו האתרים הבאים:
- הבניין המרכזי
- מכלול בריכת השחייה
- האגף הדרומי ("הארמונות התאומים")
ארמון החשמונאים נבנה במוצא נחל פרת, על גבעה המשקיפה על העיר יריחו. הארמון הוקם בימי בני שושלת החשמונאים: יוחנן הורקנוס הראשון - נשיא יהודה וכהן גדול בין השנים 134 עד 104 לפנה"ס, או בימיו של אלכסנדר ינאי - מלך וכהן גדול בין השנים 103 עד 76 לפנה"ס.
ברעידת אדמה חזקה שהייתה בשנת 31 לפנה"ס נהרס הארמון. עדויות על כך נמצאו בחלקים השונים של הארמון. על מקומו של הארמון הוקם תל מלאכותי על ידי המלך הורדוס, מלך ממלכת יהודה בין השנים 37 עד 4 לפנה"ס. על התל המוגבה בנה הורדוס את ארמונו השני. הקמת התל הביאה לכיסוי שרידי ארמון החשמונאים, וכך נשתמרו חלקים ממנו, כמו קיר מבנה שנותר בגובה של 7 מטר.
המבנה המרכזי של ארמון החשמונאים היה בגודל 50 × 50 מטר. האלמנטים של הבנייה היו כמקובל בארמונות פאר באזור:
- עיטור החדרים היה עם פרסקאות צבעוניים - חיקוי דמוי שיש.
- עיטורים מעוצבים בסטוקו בדמות אבני בניין.
- חצר מרכזית קטורה. חצר ללא גג.
- המים זרמו לבריכות השחייה ולמבנים בצינורות עופרת וצנורות חרס קבורים באדמה, בנוסף לאמות מים שסיפקו מים לגינות ולבוסתנים.
באתר נמצאו שרידים של שני צמדים של בריכות שחייה: קטנות - ממערב לארמון, וגדולות - צפונית לו. משערים כי הבריכות היו במוקד הבידור והבילוי של שוכני הארמון, ואולי גם עדות לאירוע הטרגי של הטבעת הכהן הגדול אריסטובולוס השלישי, הכהן הגדול האחרון מבית חשמונאי. מדרום לבריכות הגדולות נבנה מבנה מפואר, שגודלו היה 21 × 17 מטר - הפביליון, שנבנה בדמות מקדש דורי. ציר סימטריה עבר דרך הבריכות, המקדש והחצר הקטורה צפונית מהם.
התגלו גם "ארמונים תאומים". האחד דומה לשני בצורה מפתיעה. ההשערה היא שהם נבנו על ידי שלומציון המלכה (67 - 76 לפנה"ס), עבור שני בניה הורקנוס ואריסטובולוס, במטרה לרכך את היריבות ביניהם שנמשכה קרוב לשלושים שנה. גודלם של הארמונות היה 25 × 25 מטר. בכל אחד משני הארמונות היה בית מרחץ מפואר.
מקוואות טהרה רבים נמצאו בסביבות הארמון, אשר בעליהם היו כוהנים שנזקקו להם כדי להיטהר בטרם יוכלו לאכול את בשר התרומות. כן נמצא מקווה מיוחד לכלים שבו נמצאו שרידים של 800 קעריות. הארמון שירת גם את אחרון מלכי בית חשמונאי, מתתיהו אנטיגונוס השני, ששלט בין השנים 40 עד 37 לפנה"ס, ומעיד על כך מטמון של 20 מטבעות.
הארמון הראשון של הורדוס
הארמון הראשון הוקם בשנת 34 לפנה"ס. מדרום לאתר, דרומית ל"תולול אבו אל-עלייק", בנה המלך הורדוס את ארמונו הראשון. צפון לו עדיין עמד על מכונו ארמון מלכי החשמונאים. בני משפחת החשמונאים המשיכו לקיים קשרים הדוקים עם קלאופטרה, שאזור יריחו היה בתחום שליטתה, עובדה אשר הגנה עליהם מפני המלך החדש.
הארמון היה מבנה מלבני בגודל של 86 × 46 מטר. במרכזו חצר פריסטיל, חצר פתוחה לשמים בעלת שורת עמודים היקפית, ובמרכזה בריכה שאליה נוקזו מי הגשמים. בארמון היה טרקלין מפואר, בית מרחץ מפואר ושתי בריכות עמוקות, אשר שימשו, כנראה, מקוואות טהרה.
הארמון נחשף, בשנת 1951 על ידי פריצ'רד, שסבר שהוא גימנסיון. לאחר החפירה הארמון כוסה מחדש.
הארמון השני של הורדוס
הארמון השני הוקם בשנת 31 לפנה"ס. הורדוס זכה באמונו של אוגוסטוס קיסר וקיבל לידיו חזרה את שטח יריחו שהיה בידי קלאופטרה. קודם לכן הייתה רעידת אדמה שפגעה בארמון החשמונאים. הורדוס החליט להקים על חורבותיו ארמון שני כמכלול אדריכלי עם אגפים אחדים. הוא שילב בו את בריכות השחייה של הארמון החשמונאי והקים בריכה אחת גדולה בגודל 32 × 18 מטר. הארמון השני, בצפון נחל פרת, יחד עם הארמון הראשון, מדרום לנחל פרת - שימשו את הורדוס למגורים ולטקסים.
ייחודו של הארמון השני היה באגף המגורים ובאזור המיועד לבילויים. הארמון נבנה על תל מלאכותי שכיסה את ארמון החשמונאים, וגודלו היה 35 × 43 מטר. מקומו הגבוה, 8 מטר מעל פני סביבתו, איפשר לשוהים בו ליהנות ממראה בוסתן האחוזה המלכותית ומנוף הסביבה. בארמון השני היה שפע של גינות נוי. באגף התענוגות הייתה הבריכה הגדולה ובית מרחץ, שמתקניו נשתמרו היטב.
הארמון השלישי של הורדוס
הארמון השלישי היה המפואר שבארמונות. הוא הוקם משני צידי נחל פרת. אהוד נצר, עורך החפירות באתר, סבור שניתן היה לצפות ממנו במי הנהר הזורמים עד חודשיים בשנה ולתת לצופים הרגשה כאילו הם על שפת נהר זורם. אדריכלי הארמון בנו את המכלול תוך התייחסות הדדית לחלקיו. הבנאים, שהיו כנראה מאיטליה, השתמשו בשיטות בנייה שהיו מקובלות בארצם כמו:
- אופוס רטיקולאטום - דגם בנייה רומאי של אבנים קטנות, 10 × 10 ס"מ, המונחות בשורות אלכסוניות. ביריחו הוא כוסה בטיח לבן או צבעוני.
- אופוס קוודרוס - דגם בניה רומאי של אבנים מלבניות.
היה גם שימוש בלבני בוץ מקומיות הבנויות על אבן. אחרי כיסויין בטיח לא היה הבדל בינן לבין הדגמים מאיטליה.
הארמון השלישי של הורדוס, במרכז האתר, כלל את המבנים הבאים:
- האגף הצפוני
- הגן השקוע
- התל הדרומי
- הבריכה הגדולה
האחוזה המלכותית
באחוזה נחשף גת גדולה, ששימשה, ככל הנראה, להכנת יין ו"דבש תמרים". גידולי החווה, לפי מקורות ספרותיים, היו: עצי תמר, האפרסמון, הצורי והשרף שמהם הפיקו בשמים ותרופות, שחלקם יוצא לחו"ל. היה זה שימוש מחוכם בתנאי האקלים היבש של המקום.
בניה בלתי חוקית ופגיעה באתר
בשנת 2021 החלה להתקיים בניה בלתי חוקית מסיבית של 16 מבני קבע בידי פלסטינים על אדמות מדינה בסמוך למתחם ארמונות החשמונאים. המנהל האזרחי הרס רק מבנה אחד שמוקם בתוך המתחם הארכאולוגי, אך נמנע מלהרוס את שאר המבנים, למרות שהם חוסמים את כביש הגישה למתחם.[2] כמו כן תועדה בנייה פלסטינית בחלק מהמתחם המצוי בשטח A, שפוגעת באתר הארכאולוגי[3]
לקריאה נוספת
- אהוד נצר, ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו, (בתוך) יריחו וסביבתה, קרדום - דו ירחון לידיעת הארץ, הוצאת אריאל - ירושלים, 1983
- אהוד נצר, יעקב קלמן, רחל לוריס, בית-הכנסת מתקופת החשמונאים ביריחו, בתוך קדמוניות, חוברת 117 תשנ"ט, עמ' 17-24 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- אורי צבי מעוז, בית הכנסת שלא היה בארמון החשמונאים ביריחו: תגובה, קדמוניות, חוברת 118 תש"ס, עמ' 119 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- אהוד נצר, בית הכנסת מימי החשמונאים ביריחו "במירכאות" ובלעדיהן: תגובה לביקורת, קדמוניות, חוברת 119 תש"ס, עמ' 69 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
קישורים חיצוניים
- אהוד נצר, ארמונות החשמונאים והורדוס, באתר תרבות ומורשת יריחו
- א' נצר י' קלמן ר' לוריס, בית הכנסת מתקופת החשמונאים ביריחו, מועתק מתוך המאמר בקדמוניות, באתר תרבות ומורשת יריחו
- תרבות ומורשת יריחו: ארמונות החשמונאים ביריחו
- Spencer P.M. Harrington, Israel's Oldest Synagogue
- מצגת ארמונות החשמונאים - אורי איתיאל
- רחל בר–נתן, עונות יריחו, באתר מטרופוליס, ריאיון, 13 במאי 2015
- חדשות, צפו: ארמונות החשמונאים ביריחו נחשפים, באתר מאקו, 18 בדצמבר 2017
פאר מלכים? - ארמונות החורף ביריחו והמלכים החשמונאים, בביצוע ד"ר אורית פלג-ברקת, האוניברסיטה העברית, הרצאה בערוץ "בית ספר שדה כפר עציון", באתר יוטיוב (אורך: 22:20), 8 במאי 2018- אלישע בן קימון, סוכלה בנייה בלתי חוקית בארמונות החשמונאים באזור יריחו, באתר ynet, 27 בינואר 2022
- שלומי הלר, בעקבות בנייה בלתי חוקית של פלסטינים: נזק נגרם לאתר ארכיאולוגי ליד יריחו, באתר וואלה!, 31 בינואר 2022
הערות שוליים
- ^ היפודרום מימי הורדוס נחשף בחפירה ליד יריחו, מעריב, 27 במאי 1975
- ^ עשרות מבנים לא חוקיים חוסמים את הדרך לארמונות החשמונאים, ערוץ 14, נבדק ב-2022-07-05
- ^ הרס עתיקות החשמונאים | אתרים היסטוריים ביהודה ושומרון נתונים לביזה והרס עתיקות על ידי הפלסטינים, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 04:01)
36930670ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו