אקסטל
| מגדל סנטרל פארק בניו יורק, אותו הקימה החברה | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| בורסה | הבורסה לניירות ערך בתל אביב |
קבוצת אקסטל (באנגלית: Extell) היא קבוצת חברות נדל"ן ובנייה בבעלות איש העסקים היהודי-אמריקאי גארי בארנט. פעילות הקבוצה בארצות הברית מתבצעת בעיקר באמצעות חברת Extell Development Company, ובישראל באמצעות חברת אקסטל לימיטד, המאוגדת באיי הבתולה הבריטיים, ושאיגרות החוב שלה רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
בבעלות הקבוצה מספר גורדי שחקים בעיר ניו יורק, בהם מגדל סנטרל פארק. בישראל מחזיקה הקבוצה מאז 2023 באדמות "הפטריארכיה" במרכז ירושלים, כ-520 דונם בשכונות טלביה, רחביה וניות, ובהם כמה מהרחובות המרכזיים והיקרים ביותר בעיר, כמו בלפור ודוד המלך.[1]
היסטוריה
החברה נוסדה בשנת 1989 על ידי היזם גארי ברנט. באותה שנה רכש את בניין ה"בלנורד" שבאפר וסט סייד במנהטן ב-18 מיליון דולר. בשנים שלאחר מכן הרחיבה את עסקי הנדל"ן שלה, בעיקר כחברה יזמית של פרויקטים בעיר ניו יורק. באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 הקימה את בניין ה"אוריון" במנהטן, שהיה בשעתו הבניין השישי בגובהו בניו יורק.[2] בתקופה זו החלה גם לרכוש "זכויות אוויר", זכויות בנייה מעל מבנים קיימים שלא נעשה בהם שימוש, וניוד זכויות הבנייה למגרשים אחרים לצורך בניית מגדלים גבוהים יותר.[3]
בעשור השני של המאה ה-21 הקימה החברה את גורד השחקים הסופר גבוה ("סופר-טול") One57, בפינת הרחובות 57 והשדרה השביעית במידטאון מנהטן, בניין הדירות הראשון שחוצה את רף האלף רגל.[4] אחת מדירותיו נמכרה בלמעלה ממאה מיליון דולר – הדירה היקרה ביותר שנמכרה עד אז בארצות הברית.[5] המגדל שנבנה באמצעות מימון של רשות ההשקעות של אבו דאבי, היה הראשון בסדרה של מגדלי מגורים, שקיבלו את השם "שורת המיליארדרים", מגדלים סופר-גבוהים מסביב לסנטרל פארק, בהם רק דירות יוקרה.[6] באותן השנים גם הקימה את גורד השחקים "The International Gem Tower" במידטאון, המשמש מרכז עסקי לתעשיית היהלומים. בתקופה זו "אקסטל" הפכה לאחת מחברות הנדל"ן היזמיות הפעילות ביותר והגדולות ביותר בניו יורק עם פורטפוליו נכסים של למעלה מ-25 מיליון רגל רבוע, תוך שהיא מתמקדת בעיקר בפלחי היוקרה והאולטרה יוקרה של שוק הנדל"ן,[7] כולל מספר בניינים גם באפר איסט סייד.[8]
בשנת 2020, אקסטל השלימה את בניית מגדל סנטרל פארק, בניין המגורים הגבוה בעולם. כדי לממן את המגדל בגובה 1,550 רגל, אקסטל הסתמכה על מימון בסך 2.3 מיליארד דולר שגויס משוק האג"ח הישראלי, מקבוצת ההשקעות העירונית של שנגחאי, שבבעלות ממשלת סין, הלוואה של 500 מיליון דולר מבנק ג'יי פי מורגן צ'ייס ומחברת ההשקעות של האחים היהודים-בריטים דוד וסימון ראובן.[9]
בשנת 2025, אקסטל הכריזה על תוכניות לבנות מגדל מגורים בגודל של בניין אמפייר סטייט, על מיקומו של בניין אולפני ABC לשעבר ברחוב 66 מערב (מנהטן) ובשדרת קולומבוס (מנהטן). אף על פי שהתכנון הייעוד של האתר מאפשר ליזם לבנות גורד שחקים יוקרתי גבוה במיוחד, מבלי להזדקק ליחידות דיור בר השגה, אקסטל הציעה לבנות 121 יחידות דיור בר-השגה במתחם, בעיקר דירות סטודיו לאזרחים ותיקים, במאמץ להימנע מהמאבקים המשפטיים היקרים שפקדו את פרויקט רחוב 66 מערב 50.[10]
מחלוקות
בשנת 2013, ספגה החברה גינוי וביקורת על החלטתה לבנות כניסות נפרדות, באותו מבנה, לדיירים פרטיים ודיירים של דיור בר השגה, במגדל מגורים שבנתה בניו יורק.[11]
ב-2020, ניצלה החברה פרצה בתקנות הדיור של העיר ניו יורק, כדי להגדיל את גובה הפרויקט שלה ברחוב 66 פינת מערב 50. אקסטל תכננה להגדיל את גובה הבניין על ידי הוספת חלל בגובה 47 מטרים שהוגדר כקומה טכנית עבור מערכות בניין, על מנת להגדיל את ערך היחידות בחלק העליון של הבניין, אשר ייהנו מנופים טובים יותר, ולאחר מכן תיקנה את התוכנית וליצור שלושה חללים קטנים יותר. מועצת התכנון של העיר אישרה את השלמת הבניין, למרות התנגדויותיהם של מנהיגים פוליטיים מקומיים ופעילי הקהילה מקומית.[12][13] מועצת העיר ניו יורק הצביעה לסגור את "פרצת החללים המכניים" בזמן שהבנייה הייתה בעיצומה, אך לא בזמן כדי להשפיע על הבנייה.[14]
פעילות בישראל
במאי 2014 גייסה "אקסטל" כמיליארד שקל בבורסה לניירות ערך בתל אביב באמצעות הנפקת איגרות חוב.[15] חתמי ויועצי ההנפקה, אפרים קריאל, אליאב בר דויד, אהרון סמרה ואסף דגן, קיבלו כל אחד בין 4 ל-6 מיליון שקל דמי ייעוץ וחיתום.[16] במרץ 2015 השלימה בהצלחה רבה הנפקה שנייה של איגרות חוב וגייסה 600 מיליון שקל.[17] החברה בחרה להנפיק איגרות חוב בבורסת תל אביב עקב הריביות הנמוכות להן זוכו חברות הנדל"ן בישראל לעומת ארצות הברית באותה עת. זאת למרות הסיכון בהשקעה בחברות הנדל"ן מארצות הברית, המנפיקות איגרות חוב כהון התחלתי להשקעה בנדל"ן, שממונף בהלוואות בנקאיות נוספות על הנכס. בעוד שהבנקים מקבלים שעבודים ראשונים על הנכסים הנרכשים, המשקיעים מישראל מסתפקים בקבלת התניות פיננסיות, ללא מתן ביטחונות בהנפקות.[18] בכספי ההנפקות רכשה מתחם משולב למגורים ולמסחר וקרקע המיועדת למגורים, מסחר ומלונאות בניו ג'רזי, בתמורה לכ-200 מיליון דולר,[19] ואחר כך קרקע במנהטן תמורת רבע מיליארד.[20]
את גיוס ההון בישראל ביצעה הקבוצה באמצעות חברת "אקסטל לימיטד", שהתאגדה באיי הבתולה הבריטיים, המשמשים לה כמקלט מס, ושגארי ברנט מחזיק ב–100% ממניותיה. רוב איגרות החוב שהנפיקה נרכשו על ידי ממשקיעים מוסדיים בישראל, בהם קרנות פנסיה וחברות הביטוח. בתחילת 2016 החלו דיווחים ראשונים על קשיים בפעילות קבוצת "אקסטל", עקב האטה בשוק הנדל"ן בניו יורק, ובמיוחד בשוק היוקרה [21] המשקיעים החלו חוששים שהחברה לא תוכל לשלם את חובותיה למחזיקי איגרות החוב שלה בישראל והתשואה עליהן עלתה לכ-15%, המוגדרת "אג"ח זבל".[22] למרות הקשיים בחברה היא החליטה לחלק לבעל השליטה ברנט דיבידנד בסך 50 מיליון דולר.[23] בתגובה התפטרו הדירקטורים העצמאיים של החברה דוד ברוך ויהלי שפי.[24] בנוסף הוגשה תביעה נגד החברה בטענה כי ביצעה חלוקת דיבידנד אסורה מרווחים חשבונאיים.[25]
בינואר 2023 רכשה הקבוצה, תמורת 750 מיליון שקל, קרקעות בשטח של 520 דונם בשכונות ניות וטלביה במרכז ירושלים, שהיו בבעלות הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית במרכז העיר. הקרקע כוללת כ-1,000 יחידות דיור, בתי מלון, מבני ציבור ומוסדות, שטחים פתוחים ומגרשים לפיתוח.[26] הקרקעות נחכרו על ידי קרן קיימת לישראל בהסכם חכירה שחתמה עם הפטריארכיה ב-1951, שיפקע ב–2051. לפיכך כל המחזיקים בנכסים במקום הם חוכרי משנה, שיכולים להחזיק בנכס רק עד 2051. לאחר מכן, הם עלולים להתבקש להתפנות. במאי 2023 הציעה לבעלי הנכסים בשטח (בעיקר בעלי דירות) לשלם מאות אלפי שקלים על מנת שיהפכו לבעלים המלאים של הנכסים שברשותם.[27] בסוף 2025 קבוצת חוכרים הגיעה להסדר עם החברה, וקבוצה אחרת פנתה לבית המשפט.[28]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של אקסטל
- אקסטל לימיטד, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
- אקסטל לימיטד, באתר "מאיה"
- עומרי כהן, גארי ברנט: "לאקסטל שווי נכסי נקי של 2.3 מיליארד ד' לעומת חוב אג"ח של 420 מיליון ד'", באתר גלובס, 6 בספטמבר 2016
- שירי חביב ולדהורן, ממגדלי היוקרה של מנהטן לקרקעות הכנסייה: הכירו את היזם שמאחורי עסקת הענק שמסעירה את ירושלים, באתר גלובס, 17 בינואר 2023
הערות שוליים
- ↑ הדר חורש, בעל השליטה באקסטל רכש את אדמות הפטריארכיה בירושלים תמורת 750 מיליון שקל, באתר TheMarker, 17 בינואר 2023
רנית נחום-הלוי, אקסטל השלימה את רכישת אדמות הפטריארכיה במרכז ירושלים: "שוק הנדל"ן צפוי לצמוח מיד בתום הקרבות", באתר TheMarker, 14 בינואר 2024 - ↑ רונן לב, מכירות דירות במנהטן ירדו ברבעון הראשון ב-15% בגלל עליית הריבית, באתר גלובס, 9 ביולי 2006
- ↑ חיים הנדוורקר, ניו יורק, "איך בונים את המגדל הכי גבוה בניו יורק? רוכשים זכויות אוויר ומחכים להתחזקות השוק", באתר TheMarker, 9 באוגוסט 2013
- ↑ אלכסנדר באריונבו, הניו יורק טיימס, הכירו את הבית שמיליונרים לא יכולים להרשות לעצמם, באתר TheMarker, 27 בספטמבר 2012
- ↑ בלומברג, הדירה היקרה ביותר במנהטן: דופלקס ב- One57 נמכר ב-100.5 מיליון דולר, באתר TheMarker, 17 בינואר 2015
- ↑ צח יוקד, "עיר צריכה להיות מטורפת כדי לא לרצות עשירים שרכשו דירות ולא גרים בהן", באתר TheMarker, 21 בנובמבר 2025
- ↑ ערן אזרן, חברת הנדל"ן האמריקאית אקסטל פירסמה תשקיף: הרוויחה 230 מיליון ד' ב-2013, באתר TheMarker, 11 במאי 2014
- ↑ Nick Garber, Major Upper East Side Corner Faces Demolition, Including Papaya King, Patch, June 29, 2022 (באנגלית)
- ↑ ערן אזרן, גארי ברנט סגר מימון של 2.3 מיליארד דולר למגדל הגבוה בחצי הכדור המערבי, באתר TheMarker, 31 בדצמבר 2017
רנית נחום-הלוי, מאות מיליונים חסרים: גארי ברנט דחה חלק מהתשלום בעסקת הענק בירושלים, באתר TheMarker, 10 בספטמבר 2023 - ↑ "The Man Behind Billionaires' Row Battles to Sell the World's Tallest Condo — The Wall Street Journal". apple.news (באנגלית). נבדק ב-2025-10-28.
- ↑ Mireya Navarro, 'Poor Door' in a New York Tower Opens a Fight Over Affordable Housing, The New York Times, August 26, 2014 (באנגלית)
- ↑ Gannon, Devin. "Construction of Upper West Side's tallest tower can proceed | 6sqft" (באנגלית). נבדק ב-2025-10-28.
- ↑ Panza, Bobby (2022-05-03). "Landmark West Loses Appeal Against 50 West 66th Street". iLovetheUpperWestSide.com (באנגלית). נבדק ב-2025-10-28.
- ↑ Gannon, Devin. "NYC Council votes to close mechanical void loophole | 6sqft" (באנגלית). נבדק ב-2025-10-28.
- ↑ ערן אזרן, ביקושים גבוהים להנפקת האג"ח של אקסטל: החברה תגדיל הגיוס למיליארד ש', באתר TheMarker, 25 במאי 2014
ליטל איסטמטי, נדיבות נוסח אמריקה: יזמית הנדל"ן אקסטל תשלם 30 מיליון ש' לחתמים וליועץ ההנפקה, באתר גלובס, 25 במאי 2014 - ↑ שירי חביב ולדהורן, מיהו היועץ שיגזור קופון שמן של 7.5 מ' ש' מהנפקת אקסטל, באתר גלובס, 26 במאי 2014
ערן אזרן, המיליונרים של אקסטל: אפרים קריאל, אליאב בר דויד, אהרון סמרה ואסף דגן, באתר TheMarker, 2 ביוני 2014 - ↑ ערן אזרן, ביקושים של 560 מיליון שקל בהנפקת אקסטל; הריבית עלתה ב-30% ל-6.1%, באתר TheMarker, 31 במרץ 2015
- ↑ ערן אזרן, המיליונרים של אקסטל: אפרים קריאל, אליאב בר דויד, אהרון סמרה ואסף דגן, באתר TheMarker, 2 ביוני 2014
ערן אזרן, סוכן הביטוח לשעבר שיקבל 7.5 מיליון שקל מהנפקת אקסטל, באתר TheMarker, 26 במאי 2014 - ↑ ערן אזרן, לאחר הנפקת המיליארד: אקסטל תרכוש נדל"ן בניו ג'רזי ב-200 מיליון דולר, באתר TheMarker, 1 בספטמבר 2014
- ↑ עומרי כהן, אקסטל וברנט רוכשים קרקע במנהטן ברבע מיליארד ד', באתר גלובס, 10 בדצמבר 2015
- ↑ קובי ישעיהו, אקסטל בצרות? המכירות בפרוייקט One57 נעצרו כמעט לגמרי והחברה הפחיתה את שוויו, באתר גלובס, 16 במאי 2016
- ↑ עומרי כהן, האג"ח בתשואת זבל, אבל אקסטל מבטיחה פרעון חובות, באתר גלובס, 3 ביוני 2018
ערן אזרן, בעלי החוב נבהלו - והאג"ח של אקסטל חזרו לתשואת "זבל" של 13%, באתר TheMarker, 21 ביוני 2017 - ↑ עומרי כהן, אקסטל מחלקת לבעל השליטה דיבידנד של 50 מיליון דולר, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2018
- ↑ עומרי כהן, טלטלה באקסטל: שניים משלושת הדירקטורים התפטרו הבוקר, באתר גלובס, 12 במרץ 2018
- ↑ שלי אפלברג, תביעה נגד אקסטל: "מחלקת דיווידנדים באופן מסוכן - השוק צריך להתעורר", באתר TheMarker, 16 באוקטובר 2018
- ↑ עסקת ענק בירושלים: איש נדל"ן אמריקאי-יהודי רכש את אדמת הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית, באתר כל העיר, 18 בינואר 2023
הדר חורש, בעל השליטה באקסטל רכש את אדמות הפטריארכיה בירושלים תמורת 750 מיליון שקל, באתר TheMarker, 17 בינואר 2023 - ↑ הדר חורש, גארי ברנט לדיירים בירושלים: שלמו מאות אלפי שקלים וקבלו בעלות מלאה על הדירה, באתר TheMarker, 28 במאי 2023
- ↑ מיכל גילת, פרשת קרקעות הפטריארכיה: קבוצת החוכרים שדווקא תומכת בהסדר עם ברנט, באתר כל העיר, 26 בדצמבר 2025
אקסטל42927852Q16992898
