רבי אפרים צבי איינהורן
| לידה |
1854 תרי"ד |
|---|---|
| פטירה |
11 ביולי 1901 (בגיל 47 בערך) כ"ד בתמוז ה'תרס"א |
| מקום קבורה |
|
| מדינה |
|
| מקום פעילות |
|
| מקום מגורים |
|
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה, רבנות |
| חיבוריו | שארית אפרים דב |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| רבותיו | רבי חיים מצאנז |
| תלמידיו | רבי אריה צבי פרומר, רבי שלמה חנוך רבינוביץ' |
| בני דורו | רבי אברהם יששכר בער רבינוביץ, רבי אברהם בורנשטיין |
| בת זוג | דוברא פראדל |
| אב | זאב וולף |
| ילדים | רבי דב בריש איינהורן |
| חתימה |
|
הרב אפרים צבי איינהורן (תרי"ד - כ"ד בתמוז ה'תרס"א) היה ראש ישיבה ואב בית דין בקהילת אמסטוב (Mstów) הסמוכה לצ'נסטוחובה.
ביוגרפיה
נולד בבריגל לאביו זאב וולף שהיה סוחר תבואה. למד אצל רבי חיים מצאנז. בשנת תרל"ג נשא את דוברא פראדל, בתו של זליג ריטרמן מקראקא. בתקופת מגוריו בקרקוב התקרב מאוד לרבי שמעון סופר, והיה בן בית אצלו.
לאחר תקופה נאלץ לעבור לגור בפולין, והחל לסחור ביינות בלודז'. בלודז' הוא שהה בקרבת רבי ישראל יהושע מקוטנא ורבי אברהם בורנשטיין, וכן בקרבת רבי אברהם יששכר בער רבינוביץ - האדמו"ר מראדומסק - שלקחו כמלמד לבניו.
בשנת תרל"ו כשהתפנתה משרת הרבנות באמסטוב, התמנה לתפקיד בהמלצת רבי אברהם יששכר בער רבינוביץ. באמסטוב הקים את אחת מהישיבות הראשונות בפולין, שהתפרסמה כישיבה לבחורים מצוינים, ושימשה כמין "מכינה" לבחורים שהמשיכו משם ללמוד בישיבות סוכטשוב ואוסטרובצה.
תקופת הלימודים בישיבה ארכה כשלוש שנים. בכל יום מסר רבי אפרים צבי איינהורן שני שיעורי עיון לתלמידים, כשכל שיעור מתפרס על פני חמש או שש שעות.
נפטר בכ"ד בתמוז תרס"א בקרקוב, בה נקבר ליד רבי שמעון סופר.
שרידים מתורתו יצאו בתש"ן, בספר "שארית אפרים-דב", הכולל גם שרידים מחידושי בנו, רבי דב בריש.
מתלמידיו
- רבי אריה צבי פרומר.
- רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ מרדומסק.
- רבי שלמה שטנצל.
- רבי רבי אברהם ויינברג מוורשה - בעל "ראשית בכורים".
- רבי חנוך גד יוסטמן מפילץ.
- רבי שלמה קאליש (חתנו של רבי יואב יהושע וינגרטן).
- רבי מנדל וקסלר - ראש ישיבה בקראקא.
- יועץ קים קדיש ראקאץ מפשיטיק - מחבר "שיח שרפי קודש".
משפחתו
- בנו רבי דב בריש איינהורן (תרל"ז – שמחת תורה תש"ב) - הוסמך להוראה על ידי רבי יצחק יהודה שמלקיש[1]. לאחר פטירת אביו מילא את מקומו ברבנות אמסטוב ובראשות הישיבה. נספה בשואה.
- בתו פרומא - אשת ר' יעקב יצחק קראהן (בן ר' אלימלך חתן רבי שלמה מראדומסק).
- בתו גולדה - אשת ר' יוסף פשיסוחר (פרוזיסכר) מלובלין (בנו החורג של רבי צדוק הכהן מלובלין).
- בתו שפרה - אשת ר' יצחק שפירא מקוז'ניץ.
- בתו צירל - אשת ר' שלום אלעזר וינברג.
- בתו שרה - אשת ר' אהרן בצלאל רייכברד.
לקריאה נוספת
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק א, בני ברק, תשמ"ו, עמ' רעה-רצז
קישורים חיצוניים
- חידושי תורה של רבי אפרים צבי איינהורן, שארית אפרים דב, בני ברק, תש"נ, באתר אוצר החכמה.
- מאיר וונדר, ר' אפרים צבי אינהורן, אנציקלופדיה לחכמי גליציה א, ירושלים: מכון להנצחת יהדות גליציה, תשל"ח, עמ' 195, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
הערות שוליים
- ↑ נשא בזיווג ראשון את בתו של רבי פנחס מנחם אלעזר יוסטמן מפילץ והתגרש ממנה לאחר שלא זכו לילדים. בזיווג שני נשא את אלמנת רבי יעקב יוסף מקלאבוצק בן רבי אברהם ישכר מראדומסק.
אפרים צבי איינהורן41497893Q6553876