אנדרי אמלריק

אנדרי אמלריק (ברוסית: Амальрик, Андрей Алексеевич) ‏ (12 במאי 1938 - 12 בנובמבר 1980), סופר, היסטוריון ומחזאי רוסי. דיסידנט מאנשי תנועת החופש בברית המועצות. זכה לפרסום במערב בשל ספרו מ-1970: "האם תמשיך ברית המועצות להתקיים עד 1984?" (ברוסית: "Просуществует ли Советский Союз до 1984 года?").

ראשית דרכו

אנדרי אמלריק נולד במוסקבה בשנת 1938, בשיאה של תקופת הטיהורים הגדולים. אביו היה היסטוריון וארכאולוג שלחם במלחמת העולם השנייה, שנאסר לאחר שהביע ביקורת על כישוריו הצבאיים של סטלין, אך שוחרר לאחר זמן קצר ושב ללחום בחזית, נפצע ושוחרר מהצבא האדום כנכה. לאחר תום המלחמה מנעו השלטונות מהאב מלהמשיך בלימודיו האקדמיים, על רקע עברו הפוליטי. קשיי האב דירבנו לימים את הבן להיות היסטוריון.

בתקופת לימודיו התיכוניים גילה אמלריק חוסר מנוחה, הוא נהג להיעדר מן הלימודים וסולק מלימודיו לפני השלמתם. למרות זאת, התקבל לאוניברסיטת מוסקבה ובשנים 1959–1963 היה סטודנט בפקולטה להיסטוריה. אמלריק סולק מלימודיו לאחר שכתב עבודה בגנות מה שנקרא בתקופה הסובייטית בשם "מדע סובייטי" (כדוגמת המונח "מדע גרמני" שהוטבע על ידי המשטר הנאצי), ואף כפר בדעה המקובלת שמוצאם של הרוסים הוא מן הסלבים, אלא, שלדעתו מוצאם מלוחמים וסוחרים סקנדינבים ויונים.

רדיפת השלטונות

ללא תואר אקדמי עסק אמלריק בעבודות שונות, כתב חמישה מחזות שלא הודפסו והיה נושא למעקב של הק.ג.ב., שהוביל להעמדתו לדין בשנת 1965 באשמת "פרזיטיות" (מונח שהודבק בתקופה הסובייטית לאנשים שלא הלכו בתלם ובעיני השלטונות נחשבו כלא מועילים לחברה), ואמלריק נדון לשנתיים וחצי שנות גלות בסיביר. אמלריק שוחרר כעבור זמן לא רב, אך נעצר שנית ונשלח לגלות לחווה חקלאית ליד העיר טומסק בסיביר. (את גלותו בסיביר תיאר אמלריק מאוחר יותר בספרו "מסע כפוי לסיביר", שראה אור בשנת 1970).

בהשתדלות עורך דינו שוחרר אמלריק בשנת 1966 וחזר למוסקבה.

דיסידנט

במוסקבה נקט אמלריק בפעולות מחאה נגד השלטונות. בשנת 1966, בזמן שנערך משפטם של אנדרי סינייבסקי ויולי דניאל, עמדו אמלריק ודיסידנטים נוספים במשמרות מחאה ליד בית המשפט. אמלריק לא היסס להביע את דעותיו בפני עיתונאים, לרבות מתן ראיון לכתב טלוויזיה אמריקאי.

לאחר פלישת כוחות ברית המועצות וברית ורשה לצ'כוסלובקיה באוגוסט 1968, הוגבר לחץ השלטונות על אנשי הרוח ובדירתו של אמלריק נערכו שני חיפושים.

"האם תמשיך ברית המועצות להתקיים עד 1984?"

ספרו של אנדרי אמלריק, שנתן לו פרסום עולמי והנציח את שמו בהיסטוריה של ברית המועצות הופיע בשנת 1970. "האם תמשיך ברית המועצות להתקיים עד 1984?" היא מסה ארוכה, המנסה לנבא את עתידה של ברית המועצות, לאור ניתוח מצבה הפנימי והחיצוני ולענות על שאלת סיכויי המשך קיומה. מסקנתו של אמלריק היא כי גורלה של ברית המועצות נחרץ. אמלריק הביא לכך שלוש סיבות עיקריות:

• היותה מוקפת באויבים: מדינות המערב מחד וסין (בעת המתיחות הצבאית ששררה בין שתי המדינות בעת כתיבת הספר) מאידך.
• המתחים האתניים בקרב קבוצות האוכלוסייה השונות בברית המועצות, במיוחד בין "כחולי העיניים" - הרוסים לבין חומי עיניים" - העממים הטורקים ברפובליקות הדרומיות.
• כשלונה של ברית המועצות לבנות חברה המבוססת על חוק ומשפט.

בעת כתיבת הספר בשנת 1969 רצה אמלריק להכניס לשמו של הספר את שנת 1980, הואיל והיה זה מספר עגול, אך שוכנע על ידי ידידים לשנותו ל-1984, כדי לתאמו עם תחזיתו האפוקליפטית של ג'ורג' אורוול בספרו "1984".

ברית המועצות הצליחה להתקיים אמנם עד לסוף שנת 1991, אך שנת 1984 הייתה אבן דרך במסלול שהוביל לפירוקה, משום שסימלה את עליית כוחו של מיכאיל גורבאצ'וב, אשר בראשית שנת 1985 יהפוך לשליטה של ברית המועצות ובהמשך יגשים רפורמות שיביאו לפירוקה.

תחזיתו של אמלריק לא התאמתה בשתי נקודות עיקריות:

• ברית המועצות לא התפרקה כתוצאה מעימות צבאי עם סין.
• ברית המועצות לא התפרקה בשנת 1984 אלא בשנת 1991.

אולם במבחן התוצאה עמד אמלריק בכבוד, תחזיתו התגשמה וברית המועצות אכן התפרקה.

בספרו כתב אמלריק כי התפרקות ברית המועצות תבוא באחת משתי דרכים: או שהשלטון בה יעבור לידי כוחות קיצוניים תוך כדי אנרכיה ואלימות, או שפירוקה יבוצע בדרכי שלום ויביא ליצירת חבר עמים כדוגמת חבר העמים הבריטי או השוק האירופי המשותף. במציאות התגשמה הדרך השנייה.

מאסרו בשנית

לאחר פרסום ספרו נוצרו קשרים בינו לבין עיתונאי חוץ, דבר שהביא למעצרו בשנית בנובמבר 1970 והוא נדון לשלוש שנות מאסר במחנה עבודה באזור קולימה שבצפון מזרח סיביר. בתום תקופת מאסרו הוארך המאסר לשלוש שנים נוספות, אך מפני שחלה בדלקת קרום המוח וכמעט נפטר, ועקב מחאות מן המערב הוא שוחרר כעבור שנה ונגזר עליו להמשיך בגלותו בקולימה. אמלריק חזר למוסקבה רק בשנת 1975. כדי להפטר ממנו הציעו לו השלטונות, אף על פי שלא היה יהודי, כי יהגר ביחד עם אשתו לישראל, שהייתה מקום הגירה אפשרי באותה עת. הוא סירב להצעה.

גלות ממולדתו

אמלריק נעצר בשלישית ב-13 בספטמבר 1975, בעילה שהתגורר במוסקבה ללא היתר, והוא היה צפוי על כך לעונש של שנת מאסר. הק.ג.ב. העמיד בפניו את הברירה, לצאת לגלות מרוסיה או להענש במאסר, ואמלריק ובני משפחתו בחרו בגלות וב-1976 היגרו להולנד. בהולנד קיבל אמלריק משרה באוניברסיטת אוטרכט ולאחר מכן יצא לארצות הברית ללימודים ולסדרת הרצאות. לבסוף השתקע אמלריק בבית שרכש בצרפת, מקום שבו כתב את ספרו "מפנקסו של מהפכן".

סוף הדרך

בקיץ 1973 התקיימה בהלסינקי, בירת פינלנד ועידה בהשתתפות שרי החוץ של 35 מדינות: ארצות מערב אירופה, ארצות הברית וקנדה, שהתכנסה במסגרת "הוועידה לביטחון ושיתוף פעולה באירופה". כעבור שנתיים, ב-1975, חתמו לראשונה גם מדינות הגוש המזרחי על הסכמי הלסינקי, שכללו מחויבות לחירויות היסוד ולזכויות האדם. ההסכמים יצרו את הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה, אקט שהיווה את שיאה של מדיניות הדטאנט - הפשרת היחסים בין ברית המועצות לארצות הברית.

ב-12 בנובמבר 1980 היו אמלריק, אשתו ושני גולים נוספים מברית המועצות בדרכם מצרפת, במכוניתו של אמלריק, למדריד, בירת ספרד על מנת להשתתף בוועידה של נציגים מן הגוש המזרחי ומן המערב שעמדה לדון בהסכמי הלסינקי. ליד העיר גוודלחרה החליקה מכוניתו של אמלריק על הכביש הרטוב והתנגשה במשאית שבאה מולה. אנדרי אמלריק נהרג במקום. יתר הנוסעים נפצעו קלות. אנדרי אמלריק הובא לקבורה בבית עלמין בפריז. בן 42 שנים היה במותו. מאז שנת 1990 החלו ספריו ומאמריו של אמלריק להיות מופצים באופן חופשי בברית המועצות.

בשל מותו בטרם עת לא זכה אנדרי אמלריק לחזות בהתגשמות נבואתו. נתן שרנסקי סיפר לימים על ביקור של קציני ק.ג.ב. בבית כלאו, ב-1984. הם פרצו בצחוק כאשר הוזכר באוזניהם ספרו של אמלריק. "הוא מת זה כבר – ואנחנו עדיין כאן", הם אמרו.

לאחר כישלון הפיכת ינאייב באוגוסט 1991 נמשך ביתר שאת התהליך שהוביל להתפרקות ברית המועצות ולחיסולה של המפלגה הקומוניסטית, והביא, תוך פרק זמן של ארבעה חודשים, ב-25 בדצמבר 1991, לפירוקה של ברית המועצות ולהקמתו של חבר המדינות שבראשו בוריס ילצין. נבואתו של אמלריק התגשמה באיחור של שבע שנים.

לקריאה נוספת

• Notes of a revolutionary, Publisher: Alfred A. Knopf, 1982.
• Involuntary Journey to Siberia, Publisher: Harcourt Brace Jovanovich, 1970.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנדרי אמלריק בוויקישיתוף

• פתיחת הספר בתרגום לאנגלית באתר אוניברסיטת סטטסון בפלורידה.
• עטיפת הספר באתר "אמאזון".
• התרגום לעברית באתר "סימניה"
• הטקסט המלא ברוסית

23057045אנדרי אמלריק