אל-חוסיימה
 | |
| מדינה |
 מרוקו |
|---|---|
| מחוז | טנג'יר–תטואן–אל־חוסיימה |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 50,225 (2024) |
| קואורדינטות | 35°15′N 3°56′W / 35.250°N 3.933°W |
| אזור זמן | UTC +1 |
|
(למפת מרוקו רגילה) | |
אל־חוסיימה (בערבית: الحسيمة ; בצרפתית: Al Hoceima; בברברית: ⵍⵃⵓⵙⵉⵎⴰ) היא עיר בצפון מרוקו, השוכנת על חוף הים התיכון ובקצה הצפוני של הרי הריף. העיר היא בירת פרובינציית אל־חוסיימה ונחשבת ליעד תיירותי למרות גודלה הקטן יחסית. בשנת 2024 היו בעיר כ־50,225 תושבים.
גאוגרפיה
אל־חוסיימה נמצאת בין הרי הריף לים התיכון ומתאפיינת בנוף הררי וסלעי לצד חופים חוליים נקיים כגון קמאדו, באדס, קאלה איריס וטאלה יוסף. הנוף הטבעי סביבה מגוון ואטרקטיבי לתיירות.
מקור השם
לפי חוקרים אחדים, השם אל־חוסיימה הוא ערביזציה של השם הספרדי Alhucemas, שמקורו במונח הערבי־אנדלוסי אל־חוזאמא שפירושו לבנדר. לאחר עצמאות מרוקו נקבע השם הרשמי אל־חוסיימה בהתאם לאיות הצרפתי המקובל.
היסטוריה
התקופה המוקדמת והקולוניאלית
שבט איית־אוריאגל שלט באזור סביב העיר. במהלך מלחמת הריף הנהיג עבד אל־כרים מאבק נגד השלטון הספרדי והקים את רפובליקת הריף בשנת 1921. בשנת 1925 נחתו כוחות ספרדיים באזור והעיר פותחה תחת השם וילה סאנחורחו.
מאז עצמאות מרוקו
לאחר עצמאות מרוקו בשנת 1956 שונה שם העיר לאל־חוסיימה והיא החלה להתפתח במהירות. האזור חווה מתיחויות פוליטיות בשנות החמישים המאוחרות וכן רעידות אדמה משמעותיות בשנים 1994 ו־2004, כאשר רעידת האדמה של 2004 גבתה מאות קורבנות. במאה ה־21 הפכה העיר למוקד מחאות פוליטיות, במיוחד במסגרת תנועת חיראק הריף בשנת 2016.
כלכלה
כלכלת העיר מבוססת בעיקר על דיג ותיירות. רבים מתושבי העיר היגרו לאירופה במחצית השנייה של המאה ה־20, ורבים מהם חוזרים לביקורים בקיץ. חוף קמאדו הוא אחד החופים המרכזיים ומוקד פעילות תיירותית.
תחבורה
העיר משרתת על ידי נמל התעופה שריף אל־אדריסי המחבר אותה לערים מרכזיות במרוקו וליעדים בינלאומיים.
חינוך
בעיר פועל בית ספר ספרדי בינלאומי וכן קמפוס של אוניברסיטת עבד אל־מאלק א־סעדי הכולל מוסדות אקדמיים שונים.
ערים תאומות
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של אל-חוסיימה
אל-חוסיימה42772145Q310350