אלכסנדר לובוצקי
 | |
| פרסים והוקרה |
|
|---|---|
| תרומות עיקריות | |
| תורת החבורות ומתמטיקה דיסקרטית | |
אלכסנדר (אלכס) לובוצקי (נולד ב-28 ביוני 1956 ברמת גן) הוא פרופסור למתמטיקה אשר כיהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת הדרך השלישית. חתן פרס ישראל לחקר המתמטיקה לשנת ה'תשע"ח.
קורות חיים
ראשית חייו
נולד להורים ניצולי שואה. אביו, עורך דין איסר לובוצקי, היה קצין באצ"ל ושימש כיועץ המשפטי של תנועת החירות ואמו רבקה ניצלה כנערה צעירה ביערות פולין ולאחר טלטולים רבים העפילה לארץ דרך קפריסין.[1] לובוצקי למד בבית הספר התיכון הדתי הרא"ה, והוכתר כחתן התנ"ך לנוער ברמת גן. במקביל ללימודיו החל בלימודי תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן, אותו סיים בהצטיינות יתרה בגיל 19. לאחר מכן המשיך בלימודי המתמטיקה במסלול ישיר לתואר שלישי בהנחייתו של הלל פורסטנברג, במסגרת העתודה האקדמית, תואר אותו סיים בשנת 1979 וכך הפך לד"ר בגיל 23. את שירותו הצבאי החל בשנת 1977, במהלכו שירת כחמש שנים ביחידת מחקר ופיתוח במחלקה לניתוח מערכות באגף התכנון וביחידה מסווגת של חיל הקשר בצה"ל. בשנת 1982 השתחרר בדרגת |סרן.
קריירה מתמטית
לובוצקי הצטרף בסיום שירותו הצבאי לסגל המכון למתמטיקה של האוניברסיטה העברית כמרצה בכיר. בשנת 1985, בגיל 29, קודם לדרגת פרופסור חבר (וכך הפך לפרופ' הצעיר ביותר בארץ באותה העת) ובשנת 1989 - לדרגת פרופסור מן המניין. בין הישגיו הידועים מאותה תקופה - הבנייה (יחד עם R. Phillips ופיטר סרנק) של גרפי רמנוג'אן,[2] הנעזרת בכלים מתקדמים מתורת ההצגות ותורת המספרים, כדי לתאר גרפים סופיים בעלי תכונות הרחבה אופטימליות. בשנת 1990 זכה בפרס ארדש.
לאורך השנים שימש לובוצקי בתפקידים אקדמיים וציבוריים שונים באוניברסיטה ומחוצה לה, בין השאר כעורך הראשי של כתב העת הישראלי למתמטיקה, חבר הוועדה האקדמית של הוצאת מאגנס, חבר ההנהלה הציבורית של הספרייה הלאומית, חבר המועצה הציבורית של יד בן צבי וחבר מערכת במספר כתבי עת בינלאומיים. במשך השנים שימש כפרופסור אורח לתקופות שונות באוניברסיטאות סטנפורד, שיקגו, ייל, קולומביה, המכון הטכנולוגי של ציריך ובמכון למחקר מתקדם שבפרינסטון, והוא מוזמן להרצות בכנסים בינלאומיים. בשנים 1994 עד 1996 כיהן כראש המכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית.
לאחר כהונה כחבר הכנסת בכנסת ה-14 שב לאקדמיה. בשנת 2002 זכה בפרס רוטשילד[3] ובפרס על שם פראן סונייר בלגר (פרופ' לובוצקי הוא המדען היחידי שזכה בפרס בינלאומי זה פעמיים). בשנת 2003 הופקד על הקתדרה על שם Weil. בשנים 2005–2006 ניהל עבור המכון למחקר מתקדם בפרינסטון תכנית מחקר שנתית על הקשרים בין תורת החבורות ומתמטיקה דיסקרטית, תחום מחקרו העיקרי. בשנת 2006 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת שיקגו. בשנת 2007 זכה בפרס הרקטור על הצטיינות כחוקר ומורה. בשנת 2008 זכה במענק היוקרתי לחוקרים במסגרת תכנית ERC הייחודית של האיחוד האירופי לשנת 2008.
מעמדו האקדמי הבינלאומי זכה להוקרה עם הכללתו ברשימת ISI לשנת 2003 כאחד המדענים המצוטטים ביותר בעולם[4] וקבלתו כחבר זר לשורות האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (2005). כתריסר פרסים בינלאומיים הוענקו לו, מהם שניים על ספריו. בינואר 2011 היה הנואם הראשי בכינוס השנתי המשותף של האגודה האמריקאית למתמטיקה (AMS) והאגודה המתמטית של ארצות הברית (MAA).[5] בכינוס נשא את הרצאות הקולקויום בנושא 'גרפים מרחיבים ושימושיהם במתמטיקה עיונית ושימושית'. וב-2012 הוזמן כחוקר אורח למרכז המחקר של מיקרוסופט בקיימברידג', ארצות הברית.
החל מסוף שנת 2014 הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת 2015 זכה במלגה היוקרתית ERC Advanced Grant מהאיחוד האירופי, ובכך היה לאחד המדענים הבודדים שזכה במלגה זו פעמיים. לרגל יום הולדתו ה-60 נערך בנובמבר 2016 כנס מחקר ("מדרשה") במכון ללימודים מתקדמים בישראל בהשתתפות חוקרים בכירים מרחבי העולם סביב תרומתו המדעית של לובוצקי למתמטיקה המודרנית.[6] פרופ' לובוצקי הוא חתן פרס ישראל לחקר המתמטיקה לשנת 2018.[7] בשנת 2018 נבחר לובוצקי כנשיא האיגוד הישראלי למתמטיקה. בקונגרס הבינלאומי של המתמטיקאים בשנת 2018 בריו דה ז'ניירו, הכנס החשוב והגדול ביותר במתמטיקה, נשא לובוצקי את הרצאת המליאה בתחום האלגברה.[8] הזמנה לשאת את נאום המליאה בכנס נחשבת ככניסה ל"היכל התהילה" של המתמטיקאים.
עבודתו המדעית
לובוצקי הוא מתמטיקאי שעיקר מחקריו בתחום האלגברה. הוא מחשובי החוקרים בעולם בתורת החבורות: חבורות סופיות, אין־סופיות, חבורות טופולוגיות, אלגבריות, אריתמטיות ועוד. לאורך השנים פתר פרופ' לובוצקי מספר ניכר של בעיות פתוחות חשובות, תוך שימוש בתחומים מתמטיים שונים. לובוצקי תרם תרומה בולטת לחקר גרפים מרחיבים (expanders), אובייקטים מתמטיים בעלי חשיבות רבה הן בתחומי המתמטיקה התאורטית ומדעי המחשב התאורטיים והן בשימושים מעשיים כגון קודים יעילים לתיקון שגיאות. בעבודה משותפת עם המתמטיקאים פיליפס וסרנק, השלושה הגדירו ובנו משפחה אין־סופית של גרפים הקרויים גרפי רמנוג'אן המקיימים תכונות קומבינטוריות וספקטרליות אופטימליות. בנייתם משלבת כלים ומושגים מתורת ההצגות, תורת המספרים והקומבינטוריקה.
תחום בולט אחר בעבודתו של לובוצקי הוא חבורות פרו סופיות ושימושיהן. לובוצקי פיתח טכניקה חדשנית ומפתיעה לחקר חבורות דיסקרטיות על ידי מעבר להשלמה הפרו סופית (או פרו-p), הפעלת כלים אנליטיים וטופולוגים על ההשלמה, ואז חזרה לחבורה המקורית והסקת מידע עליה – שימוש מפתיע של כלים מתחומים לכאורה לא קשורים לבעיה המקורית. בצורה כזו הוכיח לובוצקי את השערתו של המתמטיקאי הנודע ז'אן-פייר סֶר (Serre) לגבי אי־קיום תכונת הקונגרואנציה בחבורות יסודיות של יריעות היפרבוליות תלת־ממדיות, וקבע אפיון של חבורות ליניאריות העונה לשאלות שהציב המתמטיקאי מלצב (Malcev) כיובל שנים קודם לכן.
בסדרת עבודותיו עם מן וסיגל בתורת החבורות האסימפטוטיות הוכיחו לובוצקי ושותפיו משפט מרכזי בתחום המאפיין חבורות עם גידול תת־חבורתי פולינומי. עבודה מקיפה זו משלבת כלים עמוקים שונים מחבורות סופיות, אלגבריות, חבורות פרו סופיות ותורת המספרים. מוטיב חוזר בעבודתו של לובוצקי הוא קישור בין גאומטריה לתורת החבורות. דוגמה לקישור כזה היא עבודתו של לובוצקי עם מוזס ורגונטן, בה הראו שבשריגים בחבורות ליניאריות מדרגה גבוהה, מושג המרחק הקומבינטורי של החבורה בר־השוואה עם המרחק הגאומטרי. בשנים האחרונות מקדם לובוצקי פיתוח תורה רב־ממדית של קומפלקסים סימפליציאליים מרחיבים, והוא מצא קשרים מפתיעים בין תורה זו ובין בדיקת תכונות (property testing) בתחום מדעי המחשב, וקודים לתיקון שגיאות קוונטיים.
הוקרות ופרסים
- 1979: פרס לנדאו של מפעל הפיס
- 1980: פרס ברגמן של קרן המדע ישראל־ארצות הברית
- 1991: פרס ארדש של האיגוד הישראלי למתמטיקה
- 1993, 2002: פרס סונייר בלגר, פרס בין־לאומי על ספרי מחקר במתמטיקה, ברצלונה
- 1997, 2016: הרצאת הקולוקוויום הבריטי
- 2002: פרס רוטשילד במתמטיקה
- 2003: נכלל ברשימת ISI של המדענים המצוטטים ביותר בעולם
- 2004: מופקד הקתדרה על שם מוריס וקלרה וויל
- 2005: נבחר לחבר כבוד באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
- 2006: דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת שיקגו על תרומתו למתמטיקה המודרנית
- 2007: פרס רקטור האוניברסיטה העברית על הצטיינות במחקר ובהוראה
- 2011: ההרצאה ע"ש מורדל באוניברסיטת קיימברידג'
- 2011: הרצאות הקולוקוויום של איגודי המתמטיקה האמריקניים
- 2012: הרצאות סימונס של MIT, ארצות הברית; הרצאות ע"ש טאקטגי, טוקיו, יפן
- 2014: נבחר לחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- 2018: הרצאת מליאה בכנס הבין־לאומי למתמטיקה בריו דה ז'ניירו, ברזיל
- 2018: פרס ישראל בחקר המתמטיקה ובחקר מדעי המחשב
קריירה פוליטית
| מדינה |
 ישראל | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| סיעה | הדרך השלישית | ||||
| |||||
בשנת 1996 הצטרף למפלגת הדרך השלישית, בה שימש יו"ר מזכירות המפלגה ומטעמה נבחר לכהן בכנסת ה-14. במהלך כהונתו כיהן כחבר בוועדת החוץ והביטחון, ועדת חוקה, חוק ומשפט, ועדת המדע והטכנולוגיה ובוועדה לקידום מעמד האישה. כמו כן, נבחר לעמוד בראש ועדת המשנה לנושא באג 2000. פעילויותיו בנושא הסדרת אמנה ליחסי דתיים-חילונים והמחלוקת בנושא הגיור זכו לתהודה ציבורית. לובוצקי עמל וחתם יחד עם יוסי ביילין ואחרים על אמנה שתסדיר את יחסי דתיים-חילונים במדינת ישראל - אמנת מימד-לובוצקי-ביילין (1998). בזמן משבר "מיהו יהודי / חוק ההמרה" בין מדינת ישראל ויהדות התפוצות שהתעורר במהלך כהונתו בכנסת, מילא תפקיד מרכזי בגישור ובפישור וליווה את דיוני ועדת נאמן בנושא הגיור. נבחר לחבר הכנסת המצטיין בכנסת ה-14 במשאל הכתבים הפרלמנטריים.[9]
בין פעילויותיו הציבוריות האחרות נמנה עם מייסדי ארגון "קולך" והיה חבר הנהלה בבית מדרש "בית מורשה".
בשנת 2002 לובוצקי התבקש לשמש כבורר בין האוניברסיטה העברית לבין פרופ' אמנון שעשוע לגבי הקניין הרוחני של חברת מובילאיי. הצדדים הגיעו להסכמה באפריל 2004, על פי הצעת לובוצקי.[10]
לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הוזכר שמו כאחד המועמדים לראשות מפלגת הבית היהודי.[11]
חיים אישיים
אלכס לובוצקי נישא בשנת 1980 לירדנה (בתו של פרופ' מאיר רוסטון), מרצה לתולדות האמנות ואנגלית ומחברת הספר בין קודש למכחול. לזוג שישה ילדים ומספר הולך וגדל של נכדים. בנם הבכור, עשהאל, מחבר הספר "מן המדבר והלבנון", נפצע באורח קשה בקרב בגזרת בינת ג'בייל במלחמת לבנון השנייה בעת ששימש כמפקד מחלקה בגדוד 51 של חטיבת גולני. הוא עבר שיקום ממושך והחלים, ובעקבות חוויותיו הפך לרופא.
משפחת לובוצקי נמנית עם ראשוני המתיישבים באפרת. אחיו, ד"ר יצחק לובוצקי, הוא שופט בכיר בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.[12]
ספריו
- Varieties of Representations of finitely generated groups (with Andy Magid), 1985
- Discrete Groups, Expanding Graphs and Invariant Measures, 1994
- Tree Lattices (with Hyman Bass), 2000
- Subgroup Growth (with Dan Segal), 2001 (online pdf version)
- 2018, מבנים אלגבריים: חבורות, חוגים ושדות, ירושלים: מאגנס (עם א' דה־שליט וד' פודר)
קישורים חיצוניים
אלכסנדר לובוצקי, באתר הכנסת - אלכסנדר לובוצקי, באתר כנסת פתוחה
- דף הבית של פרופ' לובוצקי, באתר האוניברסיטה העברית
- אלכסנדר לובוצקי באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- פרופ' אלכס לובוצקי, באתר פרס ישראל
- שלמה פיוטרקובסקי, תעודת כבוד שניה למתמטיקאים הישראלים, באתר ערוץ 7, 22 בנובמבר 2010
בתאל קולמן, חתן פרס ישראל במתמטיקה: "לא הייתי חנון", בעיתון מקור ראשון, 27 בפברואר 2018- פרס ישראל תשע"ח - פרופ' אלכס לובוצקי, ערוץ הכנסת, 19 באפריל 2018
הערות שוליים
- ^ עשהאל לובוצקי, לא דרכי האחרונה, הוצאת ידיעות ספרים, 2017
- ^ לובוצקי, פיליפס, סרנק, RAMANUJAN GRAPHS
- ^ רשימת מקבלי פרס רוטשילד, באתר האוניברסיטה העברית.
- ^ המדענים המצוטטים ביותר, האוניברסיטה העברית באתר Highly Cited Research, Institute for Scientific Information.
- ^ לראשונה: הנואם הראשי בכינוס האמריקאי הגדול למתמטיקה היה מתמטיקאי ישראלי - פרופסור אלכסנדר לובוצקי מהאוניברסיטה העברית, אתר האוניברסיטה העברית, 11 בינואר 2011.
- ^ The 20th Midrasha Mathematicae celebrating Alex Lubotzky's 60th Birthday, המכון ללימודים מתקדמים בישראל, 5-11 בנובמבר 2016.
- ^ הפרופסור אלכס לובוצקי זכה בפרס ישראל, באתר ערוץ 7, 19 בפברואר 2018
- ^ How computer science and math intertwine, ICM 2018
- ^ חקר המתמטיקה ומדעי המחשב – לפרופ' אלכס לובוצקי – מפעל חיים באתר פרס ישראל.
- ^ התרגיל שעשה מייסד מובילאיי לאוניברסיטה העברית – ימים לפני עסקת המיליארדים עם אינטל, באתר TheMarker, 6 בספטמבר 2017
- ^ ללא הכרעה: יימשכו הדיונים במועצת הבית היהודי, באתר סרוגים, 2019-01-28
- ^ יצחק לובוצקי, באתר הרשות השופטת
28697824אלכסנדר לובוצקי
- רשימת חברי הכנסת
- חוקרי תורת המספרים ישראלים
- מתמטיקאים ישראלים
- זוכי פרס רוטשילד
- זוכי פרס ארדש
- זוכי פרס ישראל למתמטיקה
- חברי כנסת זוכי פרס ישראל
- זוכי פרס ישראל למדעי המחשב
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת שיקגו
- ישראלים חברי האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
- חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: מתמטיקה
- חברי הכנסת מטעם הדרך השלישית
- ציונות דתית: חברי כנסת
- חברי הכנסת הארבע עשרה
- בוגרי העתודה האקדמית
- בוגרי אוניברסיטת בר-אילן
- אפרת: אישים
- ישראלים שנולדו ב-1956