אלכסנדר ווצ'יץ'

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אלכסנדר וויצ'יץ')
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
אלכסנדר ווצ'יץ'
צילום מ-2019
צילום מ-2019
מפלגה המפלגה הפרוגרסיבית הסרבית
נשיא סרביה ה־4
31 במאי 2017
אלכסנדר ווצ'יץ עם נשיא המדינה ראובן ריבלין בטקס קבלת פנים ממלכתי לכבוד ריבלין בארמון הנשיאות הסרבי (אנ'), יולי 2018

אלכסנדר ווּצ'יץ'סרבית בכתב לטיני: Aleksandar Vučić, בכתב קירילי: Александар Вучић;‏ נולד ב-5 במרץ 1970) הוא פוליטיקאי סרבי, נשיא סרביה משנת 2017 ועד היום. בשנים 20142017 כיהן כראש ממשלת סרביה.

ווצ'יץ מכהן כיושב ראש המפלגה הפרוגרסיבית הסרבית SNS, ושימש בעבר כשר ההסברה (1998–2000) כשר ההגנה (2012–2013) וכסגן ראש הממשלה (2012–2014). בהכשרתו ווצ'יץ' הוא משפטן.

באפריל 2017 הוא נבחר לכהן כנשיא סרביה ברוב של 55%. ווצ'יץ' הפך לדמות מפתח לניסיונות דו-שיח ושיתוף פעולה בין ממשלות סרביה וקוסובו, בעקבות עמדת התמיכה שלו ביישום הסכם בריסל בנוגע לנורמליזציה בין שני הצדדים. פרשנים פוליטיים תיארו את שלטונו כנוטה לאוטוריטריות ולפגיעה בחופש התקשורת.

ביוגרפיה

אלכסנדר ווצ'יץ' נולד בבלגרד בשנת 1970, בימי השלטון הקומוניסטי היוגוסלבי, כבנם הבכור של אנדיילקו ווצ'יץ', כלכלן, ושל אנגלינה לבית מילובאנוב, עיתונאית. הוא גדל יחד עם אחיו אנדריי בשכונת "בלוק 45" של נובי בלגרד.[1]

אחרי סיום הגימנסיה בזמון, למד משפטים באוניברסיטת בלגרד כאחד הסטודנטים המצטיינים במחזורו. משום כך זכה במלגות של "הקרן לקידום מדענים צעירים". בהמשך השתלם למך יותר משנה בשפה האנגלית בברייטון. בשנים 1992–1993 עבד כעיתונאי ושדר בתחנת הרדיו "קאנאל S".

בשנת 1993 הצטרף למפלגה הרדיקלית הסרבית שדגלה בהחזרת השטחים המאוכלסים בסרבים למולדת הסרבית רבתי ובאירדנטיזם הסרבים ברפובליקות שפרשו מן הפדרציה היוגוסלבית. באותה שנה נבחר לאספה הלאומית מטעם מפלגה זו. כעבור שנתיים, בגיל 25 נבחר למזכיר הכללי של המפלגה הרדיקלית הסרבית.

בזמן מלחמות יוגוסלביה, בימי ההפצצות של נאט"ו על סרביה, איים באחד מנאומיו בהריגת 100 מוסלמים על כל הפצצה על ארצו. אחרי שמפלגתו זכתה בשנת 1996 בבחירות המקומיות בזמון התמנה למנהל היכל הספורת "פינקי". ווצ'יץ' רץ פעמיים, ב-2004 ו-2008, לבחירות לראשות העיר בלגרד, אך הובס על ידי מועמדים מן המפלגה הדמוקרטית DS.

שר ההסברה 1998 - 2000

כנציג בפרלמנט של סרביה נבחר ווצ'יץ' שלוש פעמים בפברואר 1998 ובמאי 2000, ובבחירות הפדרליות של יוגוסלביה הקטנה בספטמבר 2000. באספה הלאומית של הרפובליקה הסרבית מילא במהלך השנים תפקידים של סגן ראש הסיעה הפרלמנטרית של המפלגה הרדיקלית הסרבית שבראשות ווילב ששל, היה חבר בוועדה לעניינים חוקתיים וסגן יושב ראש הוועדה לענייני קוסובו ומטוחיה והוועדה לתרבות ותקשורת.

ב-24 במרץ 1998 בגיל 28 התמנה ווצ'יץ' לשר ההסברה בממשלת האחדות הלאומית של מירקו מאריאנוביץ' בימי שלטונו של סלובודן מילושביץ'. עקב העלייה בהתמרמרות הציבורית נגד מילושביץ', הנהיג ווצ'יץ' קנסות נגד אותם העיתונאים שמתחו בקורת על הממשלה ("חוק ווצ'יץ'") והטיל מגבלות על פעילותן של רשתות הטלוויזיה הזרות. מאוחר יותר, בשנת 2014 הוא הודה שטעה והצהיר שהשתנה ושאינו מתבייש להכיר בטעויותיו הפוליטיות בעבר. בעת כהונתו כשר ההסברה נרצח העיתונאי סלאבקו צ'ורוביה, ככל הנראה רצח פוליטי בחסות השלטון בגלל דיווחיו שלא נעמו למנהיגות. בשנת 1999 לפני הרצח של צ'ורוביה, בריאיון לטבלואיד "ארגומנט", טען ווצ'יץ' שעוד יתנקם בסלבקו צ'ורוביה על כל שהשקרים שהפיץ ב"דנבני טלגרף" (עיתונו של צ'ורוביה)". בשנת 2014 התנצל ווצ'יץ' בפני משפחת צ'ורוביה על כך שהבאת האשמים למשפט לקחה כל כך הרבה זמן, והודה לכל מי שעזר בפתרון מקרה הרצח.

שר ההגנה וסגן ראש הממשלה - 2012 - 2014

ווצ'יץ' כיהן כשר ההגנה של סרביה וכסגן ראש הממשלה בין יולי 2012 לאוגוסט 2013, כשהודח מן התפקיד בעקבות חילופי גברי. אף על פי שאיוויצה דאצ'יץ' הסוציאליסט החזיק באותה תקופה את ראשות הממשלה, פרשנים פוליטיים סברו שלווצ'יץ' הייתה האישיות המשפיעה ביותר בממשלה בתור ראש המפלגה הגדולה ביותר בקואליציה ובפרלמנט.

ראש ממשלה

בעקבות הבחירות לפרלמנט בשנת 2014, בהן המפלגה הפרוגרסיבית של ווצ'יץ' זכתה ב-158 מתוך 250 המושבים בפרלמנט, והיווצרות קואליציה שלטונית עם המפלגה הסוציאליסטית של סרביה, ווצ'יץ' התמנה לראש הממשלה.

ב-2016 החליט ווצ'יץ' על בחירות מוקדמות על מנת להשיג משילות יציבה. במרץ, הנשיא ניקוליץ' פיזר את הפרלמנט ובמאי 2016 בבחירות מפלגתו של ווצ'יץ' השיגה 48.25% מהקולות ורוב בפרלמנט.

נשיא סרביה

באפריל 2017 נבחר לכהן כנשיא סרביה ברוב של 55%. הוא נכנס לתפקיד הנשיא ב-31 במאי 2017. לראש ממשלתו מינה את אנה ברנאביץ'.[2]

באפריל 2022 נבחר לכהונה שנייה.[3]

חיים פרטיים

ווצ'יץ' דובר אנגלית שוטפת ושולט בצרפתית וברוסית. בשנים 2002–2013 היה נשוי לעיתונאית קסניה (לבית ינקוביץ') ממנה נולדו לו שני ילדים. בדצמבר 2013 נישא בשנית, לדיפלומטית תמרה ג'וקנוביץ'. בנובמבר 2019 פורסם כי אלכסנדר ווציץ' לקה בלבו.

מהמפלגה הרדיקלית אל המפלגה הפרוגרסיבית

פרשת מעצרם של החשודים בפשעי מלחמה

אחרי נפילתו של מילושביץ' והסגרתו העצמית ב-2003 של מנהיג מפלגתו, וויסלב ששל, לידי בית הדין הפלילי הבינלאומי הפועל בהאג לאחר שנחשד בפשעי מלחמה, היה ווצ'יץ' זמן מה מנהיג בפועל של המפלגה. הוא השתתף בהפגנות המחאה נגד מעצרו של המנהיג הסרבי-בוסני רדובאן קאראג'יץ' ויצא להגנתו של הגנרל רטקו מלאדיץ' שהיה מבוקש גם הוא על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי.

ב-2007, כשמלדיץ' עדיין הסתתר בסרביה, חילק ווצ'יץ' פוסטרים עם הכתובת "בית בטוח לגנרל מלדיץ'". גם בישיבה של הפרלמנט הסרבי טען שעל הפרלמנט הסרבי להגן תמיד על הגנרל ולהבטיח לו בית מוגן, וכל בית בסרביה הנושא את שם המשפחה ווצ'יץ' יגן על מלדיץ' ויגיש לו מקלט.

ווצ'יץ' ארגן באותם הימים מחאה המונית של סיעות הימין שבמהלכה הדביקו לרחוב שנשא את שם ראש הממשלה הפרו-מערבי הנרצח זוראן ג'ינג'יץ' את השם "רטקו מלאדיץ'".

המפנה בגישתו הפוליטית

ב-6 בספטמבר 2008 התפטר טומיסלב ניקוליץ', סגן יושב ראש המפלגה הרדיקלית ומנהיגה בפועל בהיעדרו של וויסלב ששל, מתפקידיו בגלל חילוקי דעות עם ששל בנוגע למועמדות סרביה לחברות באיחוד האירופי. יחד עם כמה חברים ידועים במפלגה, ניקוליץ' פרש משורות המפלגה הרדיקלית כדי להקים מועדון פרלמנטרי חדש בשם "סרביה קדימה" ("נאפרד סרביה!"). ב-12 בספטמבר 2008 גורשו ניקוליץ' וקבוצתו רשמית מן המפלגה הרדיקלית. ווצ'יץ' שהיה המזכיר הכללי של המפלגה ודמות פופולרית בקרב חבריה לא השתתף באותה ישיבה. ניקוליץ' קרא לווצ'יץ' להצטרף אליו. ב-14 בספטמבר התפטר ווצ'יץ' מן המפלגה והכריז שפורש זמנית מן החיים הפוליטיים. ב-6 באוקטובר 2008 אישר בראיון טלוויזיוני כי יצטרף למפלגה הפרוגרסיבית של ניקוליץ', המפלגה הפרוגרסיבית הסרבית ושיהיה סגן יושב הראש שלה. באותה תקופה הצהיר ווצ'יץ': "חשבתי שעשיתי את המיטב בעד ארצי, רבים מאיתנו חשבו כך. אבל צריכים להודות שטעינו. חשבנו שיכולנו להציל את האזרחים הסרבים שנמצאו בסכנה בחלקים אחרים של יוגוסלביה וגם בכך לא הצלחנו. יש לי בני משפחה בבוסניה שנרצחו, אבל זאת, כמו את הרציחות הרבות האחרות שהתרחשו באותם הזמנים, צריכים לשים מאחורינו, איננו יכולים להישאר תקועים בעבר."

במהלך השנים האחרונות הוא שינה את עמדתו ה"ניצית", הודה שבסרברניצה בוצע "פשע מחריד" ושהוא מתבייש בסרבים שעשו זאת."אינני מסתיר שהשתניתי... אני גאה בכך" הצהיר בריאיון לסוכנות "פראנס פרס" בשנת 2012. יחד עם ניקוליץ' התחיל לדגול בעמדה "אירופניסטית", בעד הצטרפות סרביה לאיחוד האירופי. כשניקוליץ' נבחר לנשיא סרביה ופרש בשנת 2012 מתפקידו כמנהיג המפלגה, ווצ'יץ' הפך ליורשו. ב-29 בספטמבר 2012 הוא נבחר פה אחד כיושב ראש המפלגה, כשיורגובנקה טבקוביץ' נבחרה לסגניתו.

מדיניותו

המאבק בשחיתות ובפשע המאורגן

ווצ'יץ' התחייב לטפל בשחיתות ובפשע המאורגן. הבטיח לחקור הלאמות שנויות במחלוקת ואת הקשרים בין טייקונים לחברי ממשלה לשעבר. הקו הפוליטי נגד השחיתות שנקט בו זיכה אותו ב-71% אהדה בסקר דעת הקהל במרץ 2013. בפועל ביותר משנתיים לא הושגו הרשעות כלשהן ובוצעו רק קומץ מעצרים.

החברות האיחוד האירופי ופרשת קוסובו

ווצ'יץ שיחק תפקיד מרכזי במשא ומתן עם קתרין אשטון, הנציבה לענייני חוץ של האיחוד האירופי, בבריסל בנוגע להצטרפות סרביה לאיחוד האירופי. כמו כן נסע לקוסובסקה מיטרוביצה על מנת לשאת ולתת עם שלטונות קוסובו בקשר למציאת פתרון פוליטי לסכסוך בין בלגרד ולפרישטינה. בעת ביקור אצל הסרבים בצפון קוסובו, על מנת לגייס תמיכה בהסכם, הוא פנה לסרבים הקוסוברים, "לנטוש את העבר ולחשוב על העתיד".

בשנת 2017 מתח בקורת על גישת האיפה ואיפה של האיחוד האירופי בסוגיית הפלגנות בקוסובו ובקטלוניה.

היחסים עם קרואטיה

בשנת 1995 ביקר ווצ'יץ' יחד עם וויסלב ששל בקנין, שהייתה תחת שליטת המורדים הסרבים של הרפובליקה הסרבית קראינה כדי למחות נגד התוכנית Z-4. בשנת 2007 תקף ווצ'יץ' את הליגה הדמוקרטית של הקרואטים בוויבודינה וכינה אותה סניף של המפלגה דמוקרטית הקרואטית, שהייתה אז מפלגת השלטון בקרואטיה. בשנת 2008 אחרי הקמת המפלגה הפרוגרסיבית החדשה, הצהיר שהשאיפה ל"סרביה גדולה" על חשבון קרואטיה אינה שוב מציאותית. באותה שנה עורר מחלוקת בגלל ביקורו אצל הסרבים בקרואטיה.

רצון לפיוס עם המוסלמים בבוסניה

לפי הזמנת ממשלת בוסניה הסכים ווצ'יץ' לבוא לטקס השנתי באתר הזיכרון לטבח ההמוני בסרברניצה. אחרי שהגיע לסרברניצה ב-11 ביולי 2015 על מנת לכבד את זיכרון הקרבנות, הותקף ווצ'יץ' באתר באבנים, בקבוקים וחפצים אחרים תוך קריאות "אללהו אכבר" ו"תמות, צ'טניק!" ונאלץ להימלט מהמקום.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר ווצ'יץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ D.Gruijć 2008 Vreme
  2. ^ על ניצחונו בבחירות לנשיאות, באתר העיתון "לה מונד", 2 באפריל 2017
  3. ^ טלי גולדשטיין‏, הבחירות בהונגריה ובסרביה מוכיחות: לא כולם שונאים את פוטין, באתר וואלה!‏, 4 באפריל 2022
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33683691אלכסנדר ווצ'יץ'