אלכסיוס סטראטגופולוס
תבנית מנהיג ריקה אלכסיוס קומננוס סטראטגופולוס (ביוונית: Ἀλέξιος Κομνηνὸς Στρατηγόπουλος) היה אציל ומרשל ביזנטי, שעלה לדרגת מגאס דומסטיקוס וקיסר. הוא היה קרוב רחוק לשושלת הקומנני. הוא מופיע לראשונה במקורות בגיל מבוגר, בתחילת שנות ה־50 של המאה ה-13, כמנהיג צבאות האימפריה של ניקאה במלחמתה נגד אפירוס. לאחר שסר חינו בעיני תאודורוס השני ונכלא על ידו, הצטרף סטראטגופולוס לאצילים הקרובים למיכאל השמיני ותמך בו בעלייתו לכס קיסר האימפריה. הוא השתתף בקרב פלגוניאה בשנת 1259 ולאחר מכן כבש את אפירוס; אך הצלחותיו התבטלו בשנה שלאחר מכן, והוא נפל בשבי האפירים. הוא שוחרר לאחר כמה חודשים, וזמן קצר לאחר מכן הנהיג את הכיבוש של קונסטנטינופול מן האימפריה הלטינית ביולי 1261. בכך הוא סייע לשיקום האימפריה הביזנטית. כשנה לאחר מכן הוא נפל שוב בשבי האפירים והיה שבוי באיטליה במשך שנים אחדות. הוא פרש מענייני ציבור ומת בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-13.
מוצא ומשפחה
מעט ידוע על שנותיו הראשונות של אלכסיוס סטראטגופולוס, וגם על מוצאו המדויק, מלבד ששייך לאצולה.[1] סטראטגופולוס היה כנראה קשור לשושלת הקומננים המפוארת, כפי שמעידה חותם המתוארך ל־כ־1255, הנושא את הכיתוב "אלכסיוס סטראטגופולוס מבית קומננוס".[1]
שני מקורות מאוחרים יותר – גנאדיוס סקולריוס (מאה ה־15) והחוקר פסאודו־ספראנצס (מאה ה־16) – מדווחים שלילדתו הייתה מצאצאי הקיסר ניקפורוס מליסנוס ואאודוקיה קומננה, אחותו של הקיסר הביזנטי אלכסיוס א' קומננוס (1081–1118 לספירה), דרך בנם, יוחנן קומננוס. פסאודו־ספראנצס טוען שסטראטגופולוס היה נינו של יוחנן קומננוס, ושממנו נגזר שם משפחתו "סטראטגופולוס", מאשתו של סבו, אלכסיוס. סקולריוס, מצדו, מציג את יוחנן קומננוס כאבי־אבי־סבו של סטראטגופולוס וטוען שרק אביו של סטראטגופולוס, תאודוסיוס, הוא שכונה "סטראטגופולוס" ("הגנרל הקטן") על ידי הקיסר הניקאי יוחנן ג' דוקאס וטצס (1222–1254 לספירה), בשל כישוריו הצבאיים.
תאריך לידתו אינו ידוע, אך מאחר ש־1258 הוא מכונה "זקן", נראה שלידתו הייתה סמוך לתחילת המאה ה־13.[1]משפחתו ידועה חלקית: היה לו בן אחד, קונסטנטינוס, שנישא, על פי גאורגיוס פכימרס, לבתו של הסבסטוקרטור יצחק דוקאס ואטצס, אחיו של יוחנן ג' דוקאס ואטצס.
קריירה מוקדמת
אלכסיוס סטרטגופולוס מופיע לראשונה בכתבים משנים 1252–1253, בתקופת שלטונו של יוחנן השלישי דוקאס וטצס. אז הוביל כוח צבאי שנשלח לבזוז את אזורי אגם אוסטרובו.[1] בשנת 1254 שהה בסרס שבמקדוניה, ובשנה שלאחר מכן השתתף, יחד עם מגאס פרימיקרִיוֹס קונסטנטינוס טורניקֶס, במסע מלחמה נגד מצודת צפיינה בהרי רודופי המערביים. המסע נכשל תוך אבדות כבדות. ההיסטוריון בן התקופה, גאורגיוס אקרופוליטס, מטיל את האשמה על מנהיגותם הרעה של שני המפקדים, שלא סיכלו כראוי את כוחותיו של הצבא הבולגרי שהתנגד להם. כתוצאה מכך, צבאם התפרק ונמלט, ועזב את ציודו וסוסיו "לרועי הצאן ולרועי החזירים הבולגרים". כישלון זה עורר את זעמו של הקיסר הניקהאי תאודורוס השני לאסקריס (שלט 1254–1258), שהדיח את שניהם מתפקידיהם. יתרה מזו, ככל הנראה בשל קשריו הקרובים של סטרטגופולוס סביב מיכאיל פלאיולוגוס, בנו קונסטנטינוס עוור בגין בגידה, וסטרטגופולוס עצמו נכלא זמן מה לאחר מכן.[1]
סטראטגופולוס נראה שוחרר מן הכלא מיד לאחר מות תאודורוס השני לאסקריס באוגוסט 1258. יחד עם ראשי משפחות אריסטוקרטיות אחרות, היה הוא תומך בולט בהפיכה המוצלחת של מיכאיל פלאיולוגוס נגד גאורגיוס מוזלוֹן שהביאה להעלאת פלאיולוגוס לרג'נט עבור בנו הקטין של תאודורוס השני, יוחנן הרביעי לאסקריס.[1] באותה שנה ליווה את הצבא שנשלח, בפיקודו של אחיו של מיכאיל, המגס דומסטיקוס יוחנן פלאיולוגוס, להתמודד עם כוונותיהם של האפירים במקדוניה. כאשר הוכרז מיכאיל פלאיולוגוס לקיסר בתחילת 1259, יוחנן פלאיולוגוס הועלה לדרגת סבאסטוקרטור, וסטראטגופולוס ירש את תפקידו כמגס דומסטיקוס. בשנת 1259 השתתף במסע הצבאי שהביא לניצחון המכריע על ברית אפירים־סיציליאנים־אכאיים בקרב פלגוניה, שם, יחד עם ניקפורוס רימפסס, שבו 400 אבירים גרמנים שנשלחו על ידי מלך סיציליה, מנפרד, לסייע לאפירים.
אחרי ניצחון ניקאה, יוחנן פלאיולוגוס פלש לתסליה. אלכסיוס סטראטגופולוס ויוחנן ראול רדפו אחר מיכאיל השני דוקאס, שנמלט לארטה. הם צרו על יואנינה; לאחר שהשאירו חלק מצבאם להמשיך במצור, התקדמו לארטה, שנפלה ללא התנגדות. בארטה שחררו שבויים שהוחזקו על ידי מיכאיל השני, ובהם ההיסטוריון גאורגיוס אקרופוליטס. על תרומתו להצלחה זו זכה אלכסיוס סטראטגופולוס בתואר קיסר.[1] בשנה שלאחר מכן, אולם, בוטלו רוב ההצלחות של ניקאה: הדספוט מיכאיל עם בניו ועם צבא שכיר איטלקי נחת בארטה, ואוכלוסיית אפירוס התלכדה סביבו. צבא אפירוס התנגש בכוחותיו של סטראטגופולוס במעבר טריקורפון ליד נאפפקטוס; צבא ניקאה הובס, וסטראטגופולוס עצמו נלכד.
חיים ומוות מאוחרים יותר
לאחר המעשה שזיכה אותו בתהילה ובכבוד, מונה סטראטגופולוס שוב ב־1262 לפקד על צבא נגד אפירוס. הפעם, עם זאת, הוא הובס ונתפס בידי הדספוט ניקפורוס דוקאס, ששלח אותו למנפרד באיטליה. הוא שוחרר ב־1265 תמורת אחותו של מנפרד, קונסטנס השנייה מהאוסטאופן, אלמנתו של יוחנן השלישי וטצס. האזכור האחרון לאלכסיוס סטראטגופולוס הוא במסמך מדצמבר 1270, שבו תרם למנזר מקריניטיסה, והוא מת בין 1271 ל־1275, כנראה בקונסטנטינופול.[1]
הערות שוליים
אלכסיוס סטראטגופולוס41754703Q471132