אלי ליפסקר
 | |
| לידה |
27 ביוני 1940 כותאיסי,  גאורגיה |
|---|---|
| פטירה | 16 בפברואר 2017 (בגיל 76) |
| שם לידה | אליהו ליפסקר |
| תקופת הפעילות | 1967–2017 (כ־50 שנה) |
| סוגה | מוזיקה חסידית |
| כלי נגינה | פסנתר, אקורדיון |
אלי ליפסקר (כ"א בסיון ת"ש, 27 ביוני 1940 - כ' בשבט תשע"ז - 16 בפברואר 2017) היה חזן, מוזיקאי, כותב ומלחין חסידי ידוע.
קורות חיים
ליפסקר נולד בעיר כותאיסי שבמערב גאורגיה במשפחה בת ארבעה עשר ילדים להוריו, הרב השליח אריה זאב ומלכה ליפסקר. בט"ו בכסלו תש"ט עלה לישראל עם משפחתו. הוריו התיישבו תחילה במעברה בבאר יעקב, אך כעבור חודש עברו לבית נטוש ליד תחנת הרכבת בלוד, שם הקימו את ישיבת חב"ד. כמו כן, היו ממייסדי קהילת חב"ד בעיר[1].
הוא למד בתלמוד תורה חב"ד ובישיבת תומכי תמימים המקומית, בחורף תשי"ז נסע יחד עם אחיו שניאור זלמן ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770, שם התחיל ללמוד מוזיקה אצל מורה מקצועי ובהמשך בבית ספר למוזיקה, כשהדבר נודע להנהלת הישיבה הוחלט לסלקו מן הישיבה, כשנכנסה הנהלת הישיבה אל הרבי מלובביץ' למסור את הדו"ח על מצב הישיבה וסיפרו על החלטתם, הורה הרבי להשאיר אותו בישיבה ולעזור לו במימון ללימודי המוזיקה.
בשנת תשכ"ג התחתן עם לאה לבית בוקטמן, והתגורר בשכונת קראון הייטס.
ב-16 בפברואר 2017 נפטר ממחלה קשה, בגיל 76, ונטמן בבית הקברות היהודי על שם מונטיפיורי בניו יורק.
לליפסקר שני בנים ובת. אחיו, הרב בן ציון ליפסקר, היה רבה של ערד, אחיו הרב יוסף יצחק, שימש כשליח חב"ד בנצרת עילית.
קריירה
בשנת תש"כ, בהיותו בחור בישיבה, ביקשו ממנו להמציא רעיון מוזיקלי לתהלוכת ל"ג בעומר אצל הרבי מליובאוויטש, והוא הקים תזמורת של ילדים מתופפים שעברו מול הרבי בתהלוכה[2].
בשנת תשכ"ז הקים את מקהלת הילדים 'אלי והילדים', שהייתה המקהלה החרדית הראשונה בניו יורק. המקהלה הופיעה בקרב קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית וישראל, בין ילדי המקהלה היה הזמר אברהם פריד[3]. אחד השירים המפורסמים של המקהלה היה "ישמחו". ליפסקר היה גם הראשון שהקליט את הניגונים החב"דים פדה בשלום ו"הנרות הללו" ועוד.
במסגרת עבודתו הוא הקליט את נוסח התפילה החב"די לימים הנוראים[4], שבתות וחגים.
בימים הנוראים היה ליפסקר חזן בבית הכנסת של הרבי מליובאוויטש, שאמר כי ליפסקר הוא "בעל המנגן שלי"[5]. בנוסף היה חזן בבתי כנסת בקהילות שונות בעולם, הוציא מספר אלבומים וכן השתתף כחזן אורח באלבומים נוספים, כמו ניח"ח ועוד.
ליפסקר אף היה חבר בוועדת הניגונים ליובאוויטש, ועדה שמטרתה היה לבחור ניגון אחד מבין לחנים רבים ל"ניגון השנה" על פרקו של הרבי ליום הולדתו וכתב תווים לספר הניגונים.
דיסקוגרפיה חלקית
- אליך ה' אקרא
- יבנה המקדש
- אנחנו נביא משיח עכשיו - 1981
- ניגונים חסידים אורגנלים 1
- ניגונים חסידים אורגנלים 2
- פרחי ציון, (שני דיסקים) - 1985
- אשא עיני אל ההרים - 1987
- שירה חדשה שבחו גאולים
- הנרות הללו
- נוסח התפילה לשבת
- נוסח התפילה לראש השנה ויום כיפור[6]
- נוסח התפילה לשלש הרגלים, הלל ותפילת הגשם וטל
כמו כן הוציא שני ספרי מוזיקה המכילים תווי ניגוני חב"ד.
לקריאה נוספת
- חיים גיל, פס הקול נדם, עיתון כפר חב"ד, גיליון 1696, כ"ח בשבט תשע"ז
קישורים חיצוניים
- ניגונים שלו באתר יוטיוב
- שניאור חביב ואברהם רייניץ, הבעל מנגן של הרבי, בשבועון בית משיח גיליון 1058
- מירי שניאורסון, לזרוק מהישיבה? מה למדתי מסיפור על דודי, בעל המנגן אלי ליפסקר ז"ל, באתר חרדים 10
- יאיר בורוכוב, "עורי נא, התעוררי נא": לזכר ר' אלי ליפסקר באתר col, שבט תשע"ז
- וידאו היום: סגירת מעגל מרגשת באתר col, אב תשע"ז
- "ער איז מיין בעל מנגן" • לייבל'ה ליפסקר מספר על הדוד אלי ז"ל רדיו קול חי כ"ו בשבט תשע"ז
- חלק מהשירים שלו באתר jewishmusic
- צבי סופר, קטעי חזנות שלו אתר col
- ספר הניגונים הקלטות של אלי ליפסקר על הסדר של ספר הניגונים
אלי ליפסקר (1940-2017), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ בהתחלה נקרא "שכונת הרכבת" ומאוחר יותר שיכון חב"ד
- ^ תיעוד חדש: ביקורו של הרבי ב'פרוספקט פארק' במסגרת חגיגת ל"ג בעומר ה'תש"כ - 1960 אתר יוטיוב
- ^ פריד כסולן במקהלה באתר יוטיוב
- ^ כנסו לאווירה: נוסח תפילות ראש השנה עם ר' אלי ליפסקר, אתר col אלול תשע"ט
- ^ נתנאל לייפר, ה"בעל מנגן" של הרבי מלובביץ' הלך לעולמו, באתר כיכר השבת, 16.02.17
- ^ לשמיעה
35657454אלי ליפסקר