אליקים וגה

ד"ר אליקים (אליה) וגה (אלורס-וגה) (1913-2004) היה דוקטור לאגרונומיה, כיהן כראש מחלקת פרחים במכון וולקני, ונחשב ליוזם הקמת ענף הפרחים בישראל. היה גם פעיל ציוני ויוזם פעילות הסברה לטובת מדיניותה של ישראל.

ביוגרפיה

אלוורס-וגה נולד בדורדרכט שבהולנד למשפחה משכילה ובעלת ערכים ציוניים, ממוצא ספרדי.

עוד כנער שימש כמנהיג מקומי בתנועת "בני עמנו" הציונית שבדורדרכט. את הכשרתו המקצועית לקראת עלייה לארץ ישראל בחר לעשות משנת 1938 בבית הספר הגבוה לחקלאות של אוניברסיטת וגנינגן.

בשנת 1940 פגש את מרתה ויילר מרוטרדם, לה נישא באוגוסט 1942. במהלך מלחמת העולם השנייה לקח חלק בתנועת המחתרת ההולנדית שפעלה נגד השלטון הנאצי.

לאחר המלחמה ניהלו בני הזוג וגה את רשת החלוצים של ארגון "הכשרה ועלייה". בשנת 1947 עלה ד"ר וגה לארץ-ישראל במסגרת ההעפלה והתגורר תחילה בעפולה ובהמשך בירושלים.

תרומה לענף הפרחים

בשנת 1955 נקרא וגה לנהל את יחידת המחקר לפרחים בבית דגן, והוא החל לנהל תחנות ניסויים בכמה מוקדים בארץ.

הוא פיתח זן חדש של סייפן (גלדיולה) לו קרא על שם אחותו "חנה", ובהמשך פנה להרכבת זנים חזקים יותר של ורדים, ציפורנים וגרברות.

בשנת 1960 השלים וגה את תואר הדוקטור שלו באוניברסיטת וגנינגן בהולנד בנושא "סיכונים וסיכויים בגידול בצלי פרחים בישראל".

בד בבד המשיך ד"ר וגה להשקיע בתחום המחקר הגנטי שנחשב לחדש, יחסית, בזמנו. לאחר מלחמת ששת הימים ניהל ד"ר וגה ניסויים בגידול צבעונים בגולן. ניסויים אלו הוכתרו בהצלחה והיו בסיס לשיתוף פעולה כלכלי עם חברה הולנדית. בשנת 1978 יצא ד"ר וגה לגמלאות והתנדב בסיוע להתיישבות החדשה בהרי יהודה, בה תמך רעיונית.

תרומה להסברה הישראלית

במהלך מלחמת שלום הגליל, מעמדה של המדיניות הישראלית במדינות המערב הגיע לשפל. ד"ר וגה, כמי שניהל קשר שוטף עם אישים רבים בהולנד, פעל להקים את ארגון "מידע" MEDA, שישמש כגוף הסברתי למדיניות ישראל בתקשורת ההולנדית. על ועדת ההיגוי של הארגון, אותו ניהל בעצמו, נמנו חברי פרלמנט הולנדיים ושגרירים לשעבר. ד"ר וגה ניהל קשרים שוטפים עם גופי התקשורת ההולנדים בהם התראיין, ואף שלח חומר המצדד במדיניות הישראלית. בהמשך אף הוציא הארגון לאור עיתון הסברתי שנשלח למעצבי המדיניות ההולנדיים.

פרסים

בשנת 1999 הוענק לד"ר וגה פרס ממועצת הפרחים כהוקרה על תרומתו לענף הפרחים בישראל.

לקריאה נוספת

אליקים וגה, חלום שהתגשם-שיבה לארץ ישראל אחרי 1900 שנות גלות, יומן זיכרונותיו האישיים והמקצועיים.

קישורים חיצוניים

• אליקים אלורס וגה, באתר מכון ווֹלקני
• אליקים וגה, במוזיאון הלוחם היהודי

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25687579אליקים וגה