אלברט ביברידג'
| לידה | מחוז היילנד, אוהיו, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | אינדיאנפוליס, אינדיאנה, ארצות הברית | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| מפלגה |
 המפלגה הרפובליקנית | ||||
| |||||
אלברט ג'רמייה ביברידג' (באנגלית: Albert Jeremiah Beveridge; 6 באוקטובר 1862 – 27 באפריל 1927) היה היסטוריון אמריקאי וחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם אינדיאנה. הוא נחשב למנהיג אינטלקטואלי של העידן הפרוגרסיבי ולביוגרף של נשיא בית המשפט העליון ג'ון מרשל ושל נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן.
ביוגרפיה
ראשית חייו
ביברידג' נולד ב־6 באוקטובר 1862 במחוז היילנד שבאוהיו, ליד סאוגר טרי רידג'. זמן קצר לאחר לידתו עברו הוריו לאינדיאנה. שני הוריו, תומאס ה. ופרנסס פרקינסון, היו ממוצא אנגלי. ילדותו התאפיינה בעבודה קשה ובמאמצים פיזיים. הוא השלים את לימודיו בתיכון סאליבן ב־1881. רכישת השכלה הייתה אתגר גדול עבורו, אך לבסוף הצליח להתקבל כמתמחה משפטי באינדיאנפוליס. בשנת 1887 הוסמך כעורך דין והחל לעסוק בעריכת דין בעיר. באותה שנה נישא לקתרין לנגדסדייל, אך לאחר מותה בשנת 1900 נישא בשנית לקתרין אדי ב־1907.
ביברידג' למד באוניברסיטת אינדיאנה אסברי (כיום אוניברסיטת דיפאו) והשלים תואר ראשון בפילוסופיה ב־1885. הוא נודע כנואם מרשים, ונשא נאומים נלהבים בעד הרחבת שטחי השליטה של ארצות הברית ובחיזוק סמכויות הממשל הפדרלי.
קריירה פוליטית
ביברידג' נכנס לפוליטיקה בשנת 1884 כאשר נאם למען מועמדותו לנשיאות של ג'יימס בליין. הוא המשיך להיות פעיל במערכות בחירות, ובמיוחד בשנת 1896 כאשר נאומיו זכו להד ציבורי רחב.
ב־1899 מונה כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית, וכיהן עד 1911. הוא תמך ברעיונות הפרוגרסיביים של תאודור רוזוולט, ואף היה הנואם המרכזי בוועידת המפלגה הפרוגרסיבית החדשה ב־1912, שבה הוכרז רוזוולט כמועמד לנשיאות.
ביברידג' נודע כאחד התומכים הבולטים באימפריאליזם האמריקאי. הוא תמך בסיפוח הפיליפינים, וביחד עם מנהיג המפלגה הרפובליקנית הנרי קבוט לודג' פעל להקמת צי ימי חדש. בשנת 1901 מונה ליו"ר ועדת הסנאט לענייני טריטוריות, ותמך במתן מעמד מדינה לאוקלהומה. עם זאת, הוא התנגד למתן מעמד כזה לניו מקסיקו ואריזונה בטענה שהיו "דלילות מדי באוכלוסייה לבנה", וכי יש בהן יותר מדי היספנים ואינדיאנים, שלדבריו "אינם מסוגלים אינטלקטואלית להבין את רעיון השלטון העצמי". הוא הילל את "עול האדם הלבן" כמשימה נעלה וחלק מתוכנית האל "להביא את הציוויליזציה לעולם כולו": "זה עניין גזעי... הוא סימן את העם האמריקאי כעמו הנבחר..."
לאחר שנבחר מחדש ב־1905, השתייך לזרם הרפורמיסטי במפלגה הרפובליקנית. הוא קידם חקיקה נגד עבודת ילדים, התנגד לנשיא ויליאם הווארד טאפט בשל מכסי פיין-אלדריץ', וחוקק את חוק הפיקוח על בשר ב־1906 בעקבות ספרו של אפטון סינקלר "הג'ונגל". הוא תמך גם בהקמת בנק חסכונות דואר ובהגברת הפיקוח על מסילות ברזל באמצעות חוק מאן-אלקינס (1910).
בוועידת המפלגה הרפובליקנית של 1908 הציעו לו מנהלי מסע הבחירות של טאפט, הסנאטור ריד סמוט ומשלחת נברסקה לקבל את מועמדות סגן הנשיא, אך הוא סירב.
בבחירות 1910 הפסיד את מושבו בסנאט לדמוקרטי ג'ון קרן. ב־1912 הצטרף לרוזוולט ופרש מהמפלגה הרפובליקנית למפלגה הפרוגרסיבית, אך הפסיד בבחירות למושל אינדיאנה ולסנאט. עם קריסת המפלגה הפרוגרסיבית שב לשורות הרפובליקנים, אך הקריירה הפוליטית שלו דעכה. בבחירות 1922 ניסה לשוב לסנאט – ניצח בבחירות המקדימות אך הפסיד בבחירות הכלליות.
בין הגורמים לנפילתו הייתה גם ביקורתו הנוקבת על הנשיא וודרו וילסון: הוא עודד את וילסון להתערב יותר במהפכה המקסיקנית אך התנגד בתוקף לחבר הלאומים, שלדבריו פגע בעצמאות האמריקאית.
בשנותיו האחרונות חזר בו מחלק מתמיכתו בהרחבת סמכויות הממשל. בנאום שנשא ב־1923 בפני ארגון "בני המהפכה", תקף את התרחבות המנגנון הביורוקרטי, ואמר: ”אמריקה תהיה טובה יותר כאומה, והאמריקאים יהיו מאושרים ומשגשגים יותר כעם, אם מחצית מהמשרדים, הלשכות והוועדות של ממשלתנו יבוטלו, מאות אלפים מעובדי הציבור יפוטרו, ושני שלישים מהתקנות וההגבלות יבוטלו.”
כהיסטוריון
עם דעיכת הקריירה הפוליטית שלו הקדיש ביברידג' את זמנו לכתיבת ביוגרפיות מחקריות. הוא היה חבר ומזכיר באגודה ההיסטורית האמריקאית. ביוגרפיה בארבעה כרכים שכתב על ג'ון מרשל (חיי ג'ון מרשל, 1919-1916) זיכתה אותו בפרס פוליצר לזיכרונות או אוטוביוגרפיה.
בשנותיו האחרונות עבד על ביוגרפיה בארבעה כרכים של אברהם לינקולן, שהספיק להשלים רק מחצית ממנה. אחרי מותו יצאו שני הכרכים הראשונים (אברהם לינקולן, 1809–1858, 1928), שבהם תיאר את לינקולן כפוליטיקאי מורכב ולא חף מחולשות. בשנת 1939 ייסדה האגודה ההיסטורית האמריקאית את "פרס ביברידג'" לזכרו, בתרומה מאלמנתו ומתורמים נוספים.
סרטו של טולסטוי
בשנת 1901, כעשור לפני מותו של לב טולסטוי, הצטרף ביברידג' להרצאה מצולמת של בורטון הולמס ביאסניה פוליאנה, שם פגשו את טולסטוי. הולמס אף צילם את טולסטוי במצלמת 60 מ"מ שלו. אולם יועציו של ביברידג' דרשו להשמיד את הסרט מחשש שהקשר עם הסופר הרוסי הרדיקלי יפגע בסיכוייו הפוליטיים.
מותו
ביברידג' מת מהתקף לב באינדיאנפוליס ב־27 באפריל 1927, ונקבר בבית העלמין קראון היל.
קישורים חיצוניים
- אלברט ביברידג' באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- אלברט ביברידג', באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- כתבי אלברט ביברידג' בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
אלברט ביברידג'41884214Q982853