אלברט ארזי
| מקום קבורה | הר המנוחות, ירושלים |
|---|---|
| פטירה | 30 במרץ 2025 |
| בת זוג | גרסיה ארזי |
| מספר צאצאים | 4 |
אלברט ארזי (28 בדצמבר 1938 – 30 במרץ 2025) היה פרופסור בחוג לשפה וספרות ערבית שבאוניברסיטה העברית בירושלים.
ביוגרפיה
אלברט ארזי נולד בביירות שבלבנון, שם גדל והתחנך. אביו, סימון, היה פקיד בשגרירות הצרפתית בביירות, ואימו, רחל, הייתה עקרת בית. ארזי השלים תואר ראשון בשני חוגים: בשפה וספרות ערבית ובשפה וספרות צרפתית באוניברסיטת ליון שבצרפת. לאחר מכן המשיך לתואר שני ושלישי בסורבון שבפריז, בהדרכתו של המזרחן הדגול שארל פלה (Charles Pellat). עבודת הדוקטורט הייתה בנושא שירת ההיתול בתקופת בית עבאס במאות ה-8 וה-9, ועליה קיבל ציון מעולה. העבודה הוגשה במרץ 1974 ואושרה ביולי 1974. ארזי עלה לישראל ב-1969, והתמנה באותה שנה למורה בחוג לשפה וספרות ערבית שבאוניברסיטה העברית. קיבל מינוי של חבר הוראה בדרגת מרצה בשנת 1975 ומינוי של מרצה ב-1976. התמנה למרצה בכיר באוקטובר 1979, לפרופסור חבר ב-1983 ולפרופסור מן המניין ב-1990. פרש לגמלאות במרץ 2006.
אלברט ארזי היה נשוי לגרסיה מאז שנת 1965 ולהם שני בנים ושתי בנות.
מחקריו
מחקריו של ארזי מתרכזים בשלושה מישורים: השירה הקדם-אסלאמית, הפואטיקה של השירה הערבית הקלאסית וספרות האהבה בדור הזהב. כמו כן, הוא פרסם מעל 20 ערכים באנציקלופדיה של האסלאם, ובהם הערך "שירה" ("Shi‘r"), הנחשב לאחד הערכים המרכזיים באנציקלופדיה של האסלאם (הערבים רואים בשירה את גולת הכותרת של יצירתם התרבותית). [1]
השירה הקדם-אסלאמית
ארזי עסק בהרחבה רבה בסוגותיה, בנושאיה ובמשמעויותיה של השירה הקדם-אסלאמית. כמו כן הקדיש מחקרים ארוכים לנושאים כמו שירת הגבורה, [2] השירה התיאורית, [3] שירת השודדים ושירת הכיסופים למולדת, [4] במקביל השתדל ארזי לקבוע תיקוף (פריודיזציה) מדויק של היצירה הפיוטית הקדם-אסלאמית, ובכך תרם לפתרון סוגיית האותנטיות של יצירה זו. [5]
גולת הכותרת של עבודתו בתחום זה היא הקונקורדנציה לשירה ערבית קדומה, הכוללת את יצירותיהם של שישה משוררים ערבים מן התקופה הקדם-אסלאמית: [6] כרך הקונקורדנציה, המשתרע על פני כ-1,700 עמודים, נערך בשיתוף תלמידו של ארזי, הד"ר סלמן מסאלחה, והוא מכיל כ-4,000 בתי שיר שחיברו ששת המשוררים הגדולים בתקופה הקדם-אסלאמית. שני החוקרים ערכו שתי קונקורדנציות: האחת לשמות כלליים והשנייה לשמות פרטיים. לספר שני מבואות, בערבית ובאנגלית, ובהם מוסברת שיטת מיון הערכים השונים. בשפה הערבית, המילים השונות (פעלים, שמות עצם ומיליות) נגזרות משורש משולש. כל אלו סודרו בקונקורדנציה לפי השורשים. השמות הפרטיים סודרו בסדר אלפביתי והם מופיעים בקונקורדנציה הכללית, ומקומם הוא כשל נגזרות בתוך השורש המשולש. בנוסף, הוכן קורפוס ממוחשב המכיל קונקורדנציה ל-25,000 בתי שיר נוספים. לבסוף, ראוי לציין את הערכים הרבים באנציקלופדיה של האסלאם, [7] המוקדשים למשוררים קדם-אסלאמיים ומח'צ'רמון (דור הביניים של משוררים שהיו פעילים בין התקופה הקדם-אסלאמית ובין התקופה המוסלמית [8] ). כגון:
- Al-Nābigha al-Dhubyānī
- Al- Shammākh b. Ḍirār
- Al-Shanfarā
- Al- Nābigha al- Dja̔dī
- Ta̔ abbaṭa Sharram
- ̔Urwa b.al-Ward
פואטיקה
חקר היסודות התאורטיים והאסתטיים, אשר לפיהם פועלת הספרות, זכה לטיפול מפורט בעבודתו של ארזי. כמו רוב המומחים בימינו, הוא התחקה אחר הצורות השונות בהן נכתבו הטקסטים, קְרי ההבדלים בין השירה והפרוזה (רעיון אריסטוטלי עתיק יומין אשר קנה לו חסידים בכל התרבויות החל מהרנסאנס ועד המאה ה-19), האיגרות וספרות האדבּ. מחקרו [9] נחשב על ידי אל-זועבי, החוקר המלומד הבולט כיום החוקר נושא זה, כבסיס העקרוני שממנו התפתח כל המחקר סביב סוגיה זו. בהקשר זה, יש לציין את מאמרו הדן ביסודות האסתטיים של השירה הקדומה והיחס של המוסרים המאוחרים אליה, כאל ההבעה המושלמת של התרבות הערבית. [10]
לבסוף, בתחום זה יש לייחד שורה קצרה לערך “Risāla” (איגרות) [11] סוגת האיגרות היוותה, בעיניו של האיש המשכיל בימי הביניים, אמצעי להבעת רגשות, בחינת מושגים וערכים במבט אישי, וגם כלי ניתוח. סוגת האיגרות דנה בנושאים שונים ומגוונים, החל מפוליטיקה, דת ואמונה וכלה ביחס כלפי בעלי החיים. ב-“Risāla” המחבר השתדל להיות מקורי, זאת לעומת שאר הסוגות בפרוזה, בהן עבדו לפי קומפילציה, בה היו מצטטים איש את רעהו. אופי זה מסביר במידה רבה את אופיים של הטקסטים הפרוזאיים שהיוו קומפילציה. [12] ארזי גם ערך יחד עם הפרופסורים יוסף סדן ודוד וסרשטיין כרך מיוחד של Israel Oriental Studies (הופיע באוניברסיטת תל אביב), שהוקדש לדיון בנושא זה [13] בספר זה לקחו חלק מיטב המלומדים והמזרחנים העוסקים בנושא. יש לציין במיוחד את הפרופ' מוחמד ארקון מהסורבון, אשר תרם את המאמר הפותח. במאמר זה ארקון, גדול הוגי הדעות המוסלמיים במאה ה-20, ערך השוואה בין המשכיל הערבי בתור הזהב במאות ה-7 וה-8 שהיה מורה דרך ומחנך, לבין המשכיל הערבי המודרני, שהוא נגרר. [14]
יש לכלול בפרק זה את הדיונים על אודות תהליכים תרבותיים גרידא, כגון הסיבות אשר הביאו את התאורטיקנים הערביים להעניק לשירה הערבית הקדומה מעמד של קלאסיקה. [15]
ספרים ומאמרים נבחרים שכתב
בנוסף לספרים והחיבורים שצוטטו בגוף הביוגרפיה, ורבים אחרים שנכתבו, יש להזכיר את הכותרים הבאים:
- Al-Aḥādīth al-ḥisān fī faḍl al-ṭaylasān, Tha Magnes Press, The Hebrew University, Jerusalem, 1983, pp. 126+34+31.
- La réalité et la fiction dans la poésie arabe ancienne, Albert Arazi, Islam d’hier et d’aujourd’hui, Paris : Maisonneuve et Larose, 1989, pp. 182.
- Le voyage de Sa̔īd ibn Muhammad Al-Suwaysī au Yaman, Isaac Hasson et Albert Arazi, Codices Arabici Antiqui, Band 11, Harrassowitz Verlag, 2008.
מאמרים נבחרים
- “La littérature de confession dans la culture arabe médiévale ", Jerusalem Studies in Arabic and Islam, 32, 2006, pp. 80-124 .
- "Abū Tammām, lecteur de la poésie arabe préislamique", Jerusalem Studies in Arabic and Islam, 34, 2008, pp. 459-498.
- "La collision des genres dans les al-Naqā̔iḍ de Jarīr et d̔al-Farazdaq”, Jerusalem Studies in Arabic and Islam, 33, 2007, pp. 99-148.
קישורים חיצוניים
אלברט ארזי, דף שער בספרייה הלאומית
- אלברט ארזי, באתר ResearchGate
הערות שוליים
- ↑ EI2, Vol 9, pp. 448-462
- ↑ למשל Le héros désabusé", JSAI 24, 2000"
- ↑ למשל Le mensonge admirable", JSAI, 23, 1999"
- ↑ ,Al-ḥanīn ilā al-awṭān entre la Jāhiliyya et l’Islam", ZDMG, 1993, pp.287-327"
- ↑ Périodisation, oralité et authenticité de la poésie arabe préislamique”, JSAI 29 (2004), pp. 377-412".
- ↑ Jerusalem, 1999 Six Early Arabic Poets, new edition and concordance
- ↑ Encyclopedia of Islam (EI2)
- ↑ R. Jacobi, "Mukhaḍram", Encyclopedia of Arabic Literature, volume 2, p. 548.
- ↑ ̎Une Épître d’Ibrāhīm b. Hilāl al-Ṣābī sur les genres littéraires̎, Studies in Islamic History and Civilization, Jerusalen-Leiden, 1986, pp. 473-506
- ↑ “Al-Ši̔ru ̔ilmu al-̔arabi wa- dīwānuhā”, Unkunden und Urkundenformulare im Klassischen Altertum und in den orientalischen Kulturen, Heidelberg, 1999, pp. 203-220.
- ↑ EI2, כרך שמיני, עמ' 532–539.
- ↑ לעניין זה הוקדש המאמר: “L̔adab, les critiqueset les genres littéraires dans la culture arabe médiévale”, IOS, 19, 1999, pp. 221-238.
- ↑ Compilation and creation in Adab and Luġa: Studies in memory of Naphtali Kinberg”, Israel Oriental Studies, Winona, 1999".
- ↑ Ibid, pp. 11-22.
- ↑ De la voix au calame et la naissance du classicisme en poésie”, Arabica, 44, 1997, pp. 377-406".
אלברט ארזי40779717Q16338453