אכילת דגים עם חלב
אכילת דג עם חלב היא סוגיה הלכתית בה דנו הפוסקים האחרונים אם יש באכילתם יחד חשש סכנה. ההשלכה המעשית הייתה שיש הנמנעים מאכילתם יחד, והמנהג לאסור פשט בעיקר בקרב הספרדים.
מקור האיסור
בזמן חז"ל נהגו כולם לאכול דגים עם חלב, ללא חשש. וכך נכתב במסכת חולין: "רבי אלעזר הוה קאים קמיה דמר (=עומד לפני מר) שמואל, אייתו לקמיה (=הביאו לפניו) דגים שעלו בקערה, וקא אכיל (=והיה אוכל) בכותח (=משקה חלבי)".[1]
כמו כן במסכת כלה, משלו משל "לדג הבא מבית הצייד", ופירש רבי אברהם בן נתן בספר המנהיג: "שמותר לאכלו אף בחלב".
גם במדרש "אלפא ביתא" נכתב שהתורה התירה דגים בחלב כתחליף לבשר בחלב: "אסרתי לכם בשר בחלב, התרתי לכם בשר דגים בחלב".
אך רבינו בחיי בפירושו לתורה[2] הזכיר ש"דעת הרופאים בתערובת דג וגבינה שנתבשלו כאחד, שמוליד תכונה רעה וחולי הצרעת".
בזמנו של רבינו בחיי לא ידוע על מנהג לאסור אכילת דגים עם חלב, בפרט שהוא הזכיר דגים שהתבשלו עם גבינה, אך לאחר כמאתיים שנה התפרסם מה שכתב רבי יוסף קארו בספרו בית יוסף, על דברי הטור שהתיר לאכול דגים עם חלב: "ומכל מקום אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה, כמו שנתבאר בספר אורח חיים סימן קע"ג". הוא לא פירט את הסכנה, ומה מקור החשש לסכנה, וחלק מהפוסקים הניחו שדבריו נשענים על דברי רבינו בחיי.
הפוסקים המתירים
להלכה, גדולי הפוסקים כתבו להתיר אכילת דגים בחלב: רבי יעקב בן אשר פסק בספרו ארבעה טורים שמותר לאכול דגים עם חלב.[3] כמו כן פסק רבי יוסף קארו בספרו שולחן ערוך:
"אינו נוהג (=איסור בשר בחלב) אלא בבשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה... אבל דגים וחגבים, אין בהם איסור (=לאכלם עם חלב) אפילו מדרבנן".
.
רוב האחרונים הצביעו על כך כי דבריו של רבי יוסף קארו בספרו בית יוסף סותרים את מה שפסק בספרו שולחן ערוך להתיר במפורש אכילת דגים עם חלב, וכמו כן - בסימן קע"ג, אליו הפנה בספרו בית יוסף, לא הוזכר חשש כלשהו של אכילת דגים עם חלב, אלא דגים עם בשר, איסור סגולי שהוזכר בחז"ל.
רבי משה איסרליש הוסיף והעיר שלא ראה מימיו מנהג כזה, ובוודאי נפלה טעות בדברי רבי יוסף קארו (טעות דפוס או טעות סופר), כאשר רצה לכתוב שמפני הסכנה אסור לאכול דגים עם בשר, אך כתב חלב. וכך סיכם במליצה את העניין, בספרו דרכי משה: "נראה שנתערב להרב בית יוסף בשר בחלב".
כדברי הרמ"א כתבו רוב הפוסקים: הבאר שבע,[4] הסמ"ע,[5] הש"ך,[6] הט"ז,[7] המגן אברהם,[8] יד יהודה,[9] רבי יעקב עמדין,[10] החתם סופר,[11] והערוך השולחן.[12]
גם רבים מהפוסקים הספרדים סברו להתיר אכילת דגים עם חלב: הפרי חדש,[13] החיד"א,[14] רבי מסעוד חי רקח בספרו מעשה רקח,[15] ורבי יוסף מולכו.[16]
הפוסקים האוסרים
הכנסת הגדולה,[17] הפרי מגדים[18] ושו"ת בית דוד כתבו שכוונת הבית יוסף להשוות בין בשר וחלב ולומר שקיימת סכנה באכילת דג עם חלב כמו באכילת דג עם בשר.
חלק מהפוסקים אף כתבו שהם שמעו מרופאים מומחים שאכילת דג עם חלב אכן מסוכנת לבריאות;[19] לעומתם, רבי יצחק למפרונטי כתב בספרו פחד יצחק[20]:
"ואני המחבר צעיר הרופאים, כל ימי גדלתי בין ספרי החכמים וזקני הרפואה, ולא מצאתי סעד וסמך לדברי הרב שארית יהודה בשם הרופאים שיש סכנה באכילת דגים בחלב".
חומרות נוספות
יש שכתבו להחמיר אף ליטול ידיים ולהדיח את הפה בין דגים לגבינה.[21] ויש שכתבו שהדבר לא עוזר מכיוון שאיסור העירוב הוא במערכת העיכול ולא בפה או בידיים.[22]
פוסקי זמננו
הרב אליעזר מלמד פסק להתיר לכל העדות לאכול דגים עם חלב[23], בנימוק שהרופאים בזמננו מסכימים שאין בזה סכנה, והתבטל האיסור[24]. כך גם פסק הרב שלום משאש[25], והוסיף שהמחמירים הם בעלי דמיון[26] כדבריו כתב גם הרב משה מלכה. גם הרב עובדיה יוסף פסק[27] שאין איסור באכילת דגים וחלב, אך כתב שיש להימנע, ומי שנהג לאכול יכול להמשיך לאכול: [28]. כמו כן פסק שבדיעבד אם התבשלו דגים עם גבינה או חלב, מותר לאכול ללא חשש[29].
המנהג בעבר
הרמ"א העיד שבארצות אשכנז אין זכר למנהג זה. ובארצות הספרדים, יש שהזכירו מנהג לאסור, ויש שכתבו להתיר בפשטות ולא הזכירו שיש מנהג להימנע מאכילת דגים עם חלב. כך הפרי חדש, וכך גם הגאון רבי יוסף מולכו שהיה רב בסלוניקי, העתיק דבריו ולא הזכיר שיש מנהג לאסור, וכן בספר התקנות של ירושלים שהוציא לאור הרב יעקב שאול אלישר בשנת תרמ"ג העתיק דבריו ולא הזכיר שיש מנהג לאסור, וכן רבי מסעוד חי רקח שהיה רב בטריפולי, מציין בספרו על הרמב"ם "מנהג העולם שלא ליזהר". וכן רבי יהודה שמואל אשכנזי שהיה מרבני טבריה הספרדים ואח"כ בליוורנו, כותב בספרו בית מנוחה "וברוב המקומות אוכלין גבינה ודגים יחד ואין חושש". כמו כן רבי דוד מועטי, מגדולי הפוסקים באלג'יר.
המנהג כיום
רבים מהספרדים נמנעים מאכילת דג עם חלב, ואילו האשכנזים ברובם אינם מחמירים בזה. כמו כן ישנן חסידויות מעטות שנמנעות מאכילת דגים עם חלב.[30]
הרב בן ציון אבא שאול כתב שאין לתמוה כיצד ייתכן שדבר יהיה אסור משום סכנה לעדה אחת ולעדה שנייה אינו מסוכן, משום שמאחר והרמ"א פסק שאין איסור באכילתם, שוב אין סכנה לאשכנזים.[31] אמנם הכף החיים ענה על שאלה זו באופן אחר, וכתב ש"אין כל אויר המקומות שוים, וגם לא כל טבעי בני אדם שוים".[32]
תחולת האיסור על סוגי מאכל שונים
דגים המטוגנים בחמאה
בשו"תים פחד יצחק וחינוך בית יהודה כתבו בשם רופאים שאין בעיה לאכול דגים מטוגנים בחמאה, כך כתב גם הרב עבדאללה סומך והוסיף שכך המנהג,[33] הרב יוסף חיים מבגדאד טען שמדברי הבית יוסף לא משמע שיש חילוק בעניין,[34] הרב עובדיה יוסף פסק שניתן להקל ולאכול דגים המטוגנים בחמאה.[35]
יוגורט וג'לטין דגים
מספר יוגורטים מיוצרים עם ג'לטין דגים, בעקבות כך התעוררה שאלת היתר אכילתם לספרדים: יש שהתירו משום ביטול בשישים,[36] יש שהתירו מפני שהג'לטין מעובד ולא נחשב לדג,[37] ויש שאסרו.[38]
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב עובדיה יוסף, יחוה דעת, חלק ו סימן מח
- מיכאל אדלר, בענין אכילת דגים עם מאכלי חלב, בית אהרן וישראל, גיליון עז, תשנ"ח, עמ' קח - קי, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"א עמוד ב'
- ↑ רבינו בחיי על ספר שמות, פרק כ"ג, פסוק י"ט
- ↑ ארבעה טורים, יורה דעה, סימן פ"ז
- ↑ שו"ת באר שבע, סימן ל"ה:"אני תמה על דבריו (-של רבי יוסף קארו), שהרי לא נתבאר בספר אורח חיים שאין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה, ולא היה ולא נברא בשום ספר"
- ↑ פרישה, יורה דעה, סימן פ"ז, אות ח', והוסיף ראיה: "גם משמע להתיר מהא דאמרו דגים שעלו בקערה של בשר מותר לאכול בכותח, משמע שאוכלין דגים עם כותח שהוא חלב"
- ↑ שפתי כהן, יורה דעה, סימן פ"ז:"הוא טעות, כי לא נזכר שם אלא דדגים עם בשר אסור משום סכנה, אבל בחלב לא שמענו ולא ראינו, וכל יומא ויומא נהגינן הכי (=וכל יום ויום נוהגים כך) לבשל דגים בחלב ולאכול. גם בדרכי משה השיג על הבית יוסף בזה, וכן בספר באר שבע דף ק', ושאר אחרונים השיגו עליו בזה, וגם בש"ס משמע בהדיא (=בפירוש) דלית ביה אפילו משום סכנה, והוא פשוט"
- ↑ "בב"י כתוב 'ומכל מקום אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה', והוא טעות סופר, וצריך לומר 'עם בשר', כמוזכר באורח חיים סימן קע"ג, וכן כתב בדרכי משה, שנתערב להבית יוסף כאן בשר בחלב"
- ↑ "כבר כתב (הרמ"א) בדרכי משה שטעות סופר הוא שם בבית יוסף, וצריך לומר דגים בבשר, עיין שם, וכן כתבו האחרונים"
- ↑ "האחרונים כתבו לאסור דגים בחלב מחמת סכנה ולהתיר בחמאה, ודבר שאין לו יסוד בדברי חז״ל רק מהלכות הרופאים, הכל לפי המקום והזמן דאין כל המקומות והזמנים שוין בטבע"
- ↑ רבי יעקב עמדין, מור וקציעה, אורח חיים, סימן קע"ג
- ↑ שו"ת חתם סופר חלק ב יורה דעה סימן ק"א: "צווחו עליו, הא בחלב ליכא קפידא כלל, וכתב (=אחד האחרונים לתרץ את הבית יוסף) שכונתו כך: 'כמו שכתבתי באורח חיים שבשר עם דגים מסוכן על פי רופאים, הכא נמי עם חלב מסוכן על פי רופאים שאמרו כן'. ולפי עניות דעתי, זה אינו אמת! ונאמן עלינו הרמב"ם גדול הרופאים (=שאין שום סכנה בחלב ודגים)"
- ↑ "ודע שטעות נפל בספרו הגדול של רבינו הבית יוסף, שכתב שאין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה כמבואר באורח חיים סימן קע"ג, ושם מבואר על בשר בדגים שיש סכנה, וכבר השיגו רבינו הרמ"א בספרו דרכי משה. ויש שרוצים לקיים זה ואמרו שמצאו בספרי הרופאים שיש סכנה בדגים בחלב, ואינו כן, דרבינו בחיי כתב בפרשת משפטים שהסכנה הוא בדגים עם גבינה, ומזה נופל צרעת על האדם, עיין שם, ולא בדגים בחלב. ועוד דאם כדבריהם למה לא קבע זה בשולחן ערוך? ועוד דכל העולם אוכלים זה ונחשב למאכל חשוב. ולכן לית מאן דחש להא מילתא (=אין מי שחושש לדבר זה), ויכולים לאכול בלי שום קפידא חלילה"
- ↑ "ודע, שמה שכתב הבית יוסף שאין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה הוא טעות סופר, או לא דק, והכי (=וכך) מוכח בריש פרק כיצד צולין. וכבר הושג מהאחרונים"
- ↑ מחזיק ברכה, יורה דעה, פז, יד: "בעל כרחינו צריך לומר כמו שכתב הט"ז, שטעות סופר נפל בבית יוסף, וצריך לומר דגים בבשר, שכן הוא באורח חיים סימן קע"ג. ומה שפירש הכנסת הגדולה דברי הבית יוסף כמ"ש בא"ח סימן קעג, רצונו לומר שכשם שאמרו באכילת בשר בדגים שיש סכנה בדבר, כך הוא הדין באכילת דגים בחלב, כמה מן הדוחק יש בזה! שהרי דבר חדש הוא, שהרופאים אומרים שיש סכנה בדבר, והיה לו למרן לבאר כל זה. ועוד שלא הביא דין זה בשלחן ערוך. ולכן היותר נראה שנפל טעות סופר בדברי מרן הבית יוסף, וכמו שכתב הט"ז. וכזאת וכזאת יש לדקדק על מה שכתב בשו"ת בית דוד סימן ל"ג, בטעמו של מרן, ולי ההדיוט כל זה איננו שוה לי בכל עת אשר אני רואה שמרן הבית יוסף סתם דבריו בתכלית, וכל כי האי צריך לאודועי (=ודבר שכזה היה צריך להודיע) ולפרש טעמו. וגם מדוע לא כתבו בשלחן ערוך? אלא ודאי כדברי הט"ז"
- ↑ על הרמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק ט: "דעת רוב הפוסקים שהוא טעות סופר בדברי הרב בית יוסף, וצריך לומר דגים עם בשר, אך אין הלשון מתיישב כלל, ומאי דקשה לי טובא (=שקשה לי הרבה), דאם יש בו חשש סכנה, איך התירוהו במשנה ולא ביארוהו בגמרא, גם רבינו (=הרמב"ם) שהיה ראש הרופאים איך לא חש לה? ומנהג העולם שלא ליזהר"
- ↑ שולחן גבוה יורה דעה סימן פז סעיף קטן יא
- ↑ אורח חיים, סימן קע"ג אות ב'
- ↑ יורה דעה, סימן פ"ז, משבצות זהב, ס"ק ג
- ↑ רבי יהודה אלטשולר, חינוך בית יהודא, סימן ס"א, בשם מהר"ם מקראקא, באתר היברובוקס רבי יעקב צהלון, גיליון על שו"ע יורה דעה פז; רבי חיים בנבנישתי, כנסת הגדולה, יורה דעה פז, הגהת בית יוסף אות יט
- ↑ מערכת ד דף סט
- ↑ הרב חיים בנבנישתי, כנסת הגדולה, אורח חיים סימן קעג הגהות בית יוסף אות ב, בשם מהרימ"ט ורבנים אחרים - והוסיף שגם הוא נוהג כן, וכעין זה גם בכנה"ג יורה דעה סימן פז הגהות ב"י אות יט
- ↑ הרב בנימין זאב וולף, מסגרת השלחן, יורה דעה, סימן פז דף פד ע"א
- ↑ הרב אליעזר מלמד, דגים וחלב, באתר פניני הלכה
- ↑ "למעשה, מותר כיום לבני כל העדות לאכול דגים עם חלב, הואיל ומבואר בתלמוד ובראשונים שאכילתם יחד מותרת לכתחילה. ואף אלו שנהגו להחמיר, החמירו מסיבה רפואית בלבד, וכיוון שהרופאים בימינו מסכימים שאין בכך סכנה, בטל האיסור. ויתכן שבעבר, באזורים מסוימים היו מצויים בחלב חיידקים שבפגישתם עם דגים התעוררו לגרום מחלות, ומתוך הניסיון, הורו הרופאים שבאותם המקומות להימנע מאכילת דגים עם חלב. וכיוון שמצווה להיזהר מסכנות, הורו הרבנים שבאותם המקומות לשמוע בקולם. אבל כיום שנוהגים לפסטר את החלב, כבר אין לחשוש לאותן מחלות, וגם אלה שהיו מחמירים בזה בעבר, רשאים לאכול דגים עם חלב"
- ↑ שו"ת שמ"ש ומגן חלק ד יורה דעה סימן יב
- ↑ "לדעתי זה תלוי באנשים האוכלים, שמי שיש לו דמיון ואינו רוצה לאכול דגים עם חלב או גבינה או כותח, לא תוכל להסיר לו הדמיון וראוי להניחו... אבל מי שישאל על ההלכה, אם מן הדין מותר או לא, תגיד לו בקול רם שמותר. וגם מר"ן (השולחן ערוך) ז"ל, אומרים שיש בדבריו טעות סופר, ששם בשולחן ערוך אורח חיים סימן קע"ג סעיף ב' שממנו מביא ראיה, לא מדבר רק (אלא) בדגים עם בשר, ע"ש. אבל למדומיינים לא יועיל כל זה, ולכן טוב להניחם במנהגם".
- ↑ שו"ת יחוה דעת חלק ו סימן מח
- ↑ "יש להמנע מלאכול דגים בחלב או עם גבינה משום חשש סכנה. אבל הנוהגים לאכול דגים בחמאה רשאים להשאר במנהגם"
- ↑ " כל עיקר איסור דגים בחלב הוא על פי יסוד רעוע, לפי דעת מרן החיד"א שאנו נגררים אחריו... ולפי עניות דעתי חומרא יתרה היא לאסור בזה אף בדיעבד, כיון שהרמ"א והט"ז והש"ך והפר"ח הוכיחו להתיר אף לכתחלה... הואיל וגדולי האחרונים מתירים, ומחלוקת היא בין הרופאים בזה, כמו שיתבאר להלן, ומרן החיד"א סובר גם כן להקל, ובשו"ת זבחי צדק נטה גם כן להקל וכמו שיתבאר להלן, על כל פנים בדיעבד בודאי שיש להתיר". ותלמידו, הרב דוד שלום נקי, מחבר סדרת הספרים "בהלכה ובאגדה", כתב בספר כשרות המטבח בהלכה ובאגדה: "יסוד האיסור של דגים בחלב הוא רעוע, חלש ומפוקפק. ואף בל נשכח שזו מציאות שבני אשכנז אוכלים, וכן המנהג היום כמעט בכל מקום, ולא רק בחוץ לארץ שזה מצוי שם מאוד, כפי שהעיד לי יהודי בעל חנות שמוכר כל יום מאות מנות של פיצות וטוסטים של דגים וגבינה צהובה לספרדים ולאשכנזים, אלא אפילו כאן בארץ, חנויות רבות מוכרות פיצה עם דגים בהכשר בד"ץ, וברוך השם כולם בריאים וחזקים, ולא כהתה עינם ולא נס ליחם. ועל כרחנו לומר כמו שכתב ביד יהודה לנדא, שאיסור אכילת דגים בחלב מחמת סכנה, הוא דבר שאין לו יסוד בדברי חז"ל רק מהלכות הרופאים, ולכן הכל לפי המקום והזמן, שאין כל הזמנים והמקומות שווים בטבע"
- ↑ מיכאל אדלר, בענין אכילת דגים עם מאכלי חלב, בית אהרן וישראל, גיליון עז, תשנ"ח, עמ' קח - קי, באתר היברובוקס
- ↑ הרב בן ציון אבא שאול, אור לציון, חלק ה פרק לז אות ח
- ↑ יורה דעה סימן פ"ז, ג', כ"ד
- ↑ הרב עבדאללה סומך, זבחי צדק, חלק ג, סימן קנט
- ↑ רבי יוסף חיים מבגדאד, רב פעלים, חלק ב, יורה דעה, סימן י
- ↑ הרב עובדיה יוסף, יביע אומר, חלק י, יורה דעה סימן נח
- ↑ גדליה אוברלנדר, בענין לאכול יוגורט שעושים עם דגים, קובץ אור ישראל, גיליון 10 תמוז תשנ"ז, באתר היברובוקס
- ↑ הרב שמואל הלוי ואזנר, קובץ מבית לוי, סיוון תשס"ח עמ' צו
- ↑ שו"ת דברי דוד חלק ג יורה דעה, סימן יח
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.