איתמר תאודור

איתמר תאודור (נולד ב-26.12.1959) הוא חוקר הודו ישראלי ופרופסור מן המניין במכללה האקדמית צפת. כמו כן הוא מורה מן החוץ במחלקה ללימודי אסיה באוניברסיטת בר-אילן.

השכלה

תואר ראשון בלימודי הודו, פילוסופיה ומדעי הדתות, האוניברסיטה העברית, תואר שני בלימודי דתות בנושא הבהגווד גיטא, אוניברסיטת תל אביב, דוקטורט בנושא הבהאגווטה פוראנה,^[1] אוניברסיטת אוקספורד ואוניברסיטת חיפה.

פוסט דוקטורט (כעמית אורח) אוניברסיטת קיימברידג'.

הוראה ותפקידים אקדמיים

תאודור לימד בחוג ללימודי אסיה, אוניברסיטת חיפה, במשך 16 שנה (2002-2018) והקים שם תוכנית ללימודים השוואתיים של יהדות והינדואיזם. במקביל לימד באוניברסיטה הסינית של הונג קונג, במשך 4 שנים (2009–2013).

בשנים 2019–2023 כיהן כראש החוג למיסטיקה ורוחניות במכללה האקדמית צפת.

מאז 2024 משמש תאודור כראש החוג ללימודים רב-תחומיים במכללה האקדמית צפת.

תאודור שהה כעמית אורח במרכז ללימודי הינדואיזם באוניברסיטאות אוקספורד, בוכום, מומבאי, טורונטו, קמפינה גרנדה^[2] ובאוניברסיטת בן-גוריון.

כנסים ומחקר

איתמר תאודור ייסד את הכנס היהודי-אסייתי^[3] המתקיים מאז שנת 2012 ואת כנס ישראל-הודו^[4] המתקיים מאז שנת 2022.

מחקריו עוסקים בהינדואיזם הקלאסי בדגש על הבהגווד גיטא והבהאגווטה פוראנה, בלימוד השוואתי של היהדות וההינדואיזם, בלימודי גנדהי ובלימוד השוואתי של מחשבה הודית וסינית. בנוסף, הוא בעל עניין בתחום האתיקה ובמסגרת זו עסק באתיקה רפואית.

בחקר הבהגווד גיטא חשף תאודור את המבנה הפנימי של הטקסט אותו הוא מכנה "הבית בן שלוש הקומות", מבנה המבוסס על מציאות הירארכית וסולם התמרה אתית הדומה במבנהו לסולם היוגה^[5] של פָּטַנְגָ'לִי.^[6]
ספרו העוסק בפרשנות הבהגווד גיטא זכה בפרס איגוד הספריות האקדמיות האמריקאיות (2011) (אנ') ויצא לאור בשש שפות (עברית, אנגלית, רוסית, סינית, פורטוגזית והינדי).^[7]

בחקר הבהאגווטה פוראנה חשף את שילוב מסורת הוֶדָאנְטַה עם מסורת הרָאסַה^[8] העומדת במרכז הטקסט ואת החיבור שבין דוקטרינות הפארינאמה^[9] שבמסורת הודאנטה לבין זו של מסורת הראסה.

בלימוד ההשוואתי שבין היהדות להינדואיזם טען כי יש מכנה משותף מרכזי בין הדתות: בין הדהרמה ההינדואית להלכה היהודית.

בלימודי גנדהי טען כי בפרשנותו לבהגווד גיטא ויתר גנדהי על מספר תפישות יסודיות בטקסט בכדי לבסס את פרשנותו לגיטא. לפיה, בלב הטקסט עומדת תפישת אי האלימות, ויש מקום לפתח אותה ולהתאימה גם למדינה ריבונית מעבר למאבק בקולוניאליזם.

בלימוד ההשוואתי שבין מחשבה הודית לסינית הצביע תאודור על הזיקה שבין המטאפיזיקה ההודית ובמיוחד זו של הסאנקהיה לבין המטאפיזיקה הסינית.

ספריו

הבהגווד גיטא, הוצאת כרמל (2002) (תרגום מסנסקריט)^[10]
‏ Exploring the Bhagavad gita: Philosophy, Structure and Meaning, Routledge (2010)^[11]
The Fifth Veda in Hinduism: Philosophy, Poetry and Devotion in the Bhagavata Purana, bloomsbury (2016)^[12]
Brahman and Dao: Comparative Studies in Indian and Chinese Philosophy and Religion (2014)^[13]
Dharma and Halacha: Comparative Studies in Hindu-Jewish Philosophy and Religion (2018)^[14]
The v: A Critical Introduction, ראוטלג' (2021)^[15]
נבואה ומיסטיקה: יהדות והינדואיזם במפגש (מחבר שותף עם שלומי מועלם), הוצאת אדרא (2024).^[16] זהו ספר ראשון בסדרה של מחקרי דת השוואתית.^[17]
^[18]Exploring the Bhagavad-gita: Philosophy, Structure and Meaning (Hindi), Dev Publishers; (2025)
^[19]Exploring the Bhagavad-gita: Philosophy, Structure and Meaning (Portugues), Livraria Vozes (2021)
^[20]The Philosophy of the Bhagavad-Gita, Cambridge University Press (2025)

ספרים בעריכתו

לקסיקון להינדואיזם, הוצאת כרמל (2018) - עריכת המהדורה העברית^[21]
אתיקה רפואית בישראל (אסופת מאמרים מכתבי העת של ההסתדרות הרפואית בישראל בשנים (1999–2011), עריכה יחד עם עמנואל תאודור, ההוצאה לאור של ההסתדרות הרפואית בישראל (2012)^[22]

פעילות ציבורית

תאודור היה חבר ההנהלה המורחבת של התנועה לאיכות השלטון במשך 12 שנה. היום (2025) הוא פוגש אנשי ציבור ומקדם את הקוד האתי של הישראלים, כפי שניסח במסמך שכותרתו "הרוח הישראלית".^[23]

חיים אישיים

איתמר תאודור מתגורר ביישוב הצמחוני-טבעוני אמירים, נשוי למיכל ולהם שלוש בנות.

לקריאה נוספת

קלאוס ק. קלוסטרמאייר, לקסיקון להינדואיזם, הוצאת כרמל (2018)

ראו גם

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של איתמר תאודור
אתר אישי (באנגלית)
הדף של איתמר תאודור באתר מכללת צפת
הדף של איתמר תאודור באתר אוניברסיטת בר-אילן
דף המחבר באתר הספרייה הלאומית

הערות שוליים

↑ פוראנות (אנ') הן טקסטים עתיקים, המקבילים במעמדם לתנ"ך במערב. הן עוסקות בבריאת העולם, באילן היוחסין של אלילים ומלכים ובמיתוסים שונים. הן כוללות הוראות כיצד לחיות ועוסקות בתיאור העולמות השמימיים ועולמות השאול, כמו גם בתיאור קץ העולם. חלק מהן מושמעות בציבור מבעד לרמקולים באתרי עלייהֿ לרגל
↑ בברזיל
↑ הכנס היהודי-אסייתי
↑ כנס ישראל-הודו
↑ נקרא גם שמונת שלבי היוגה או שמונת אברי היוגה
↑ פילוסוף הודי שחי בסביבות המאה השלישית לספירה שאסף, ערך וגיבש את העקרונות של אימרות היוגה
↑ על הספר באתר בר-אילן
↑ פירוש המילה ראסה (אנ') הוא רגש מזוכך. הכוונה למסורת הודית העוסקת בתיאוריה של הרגשות
↑ פירוש המילה פארינאמה הוא טרנספורמציה, הכוונה לתפישה לפיה עולם התופעות הוא אמיתי, לא אשליה, והאלוקות מתגלה בעולם דרך טרנספורמציה או האצלה, כפי שיוגורט הוא טרנספורמציה של חלב
↑ על הספר באתר ההוצאה
↑ על הספר באתר ההוצאה
↑ על הספר באתר ההוצאה
↑ על הספר באתר ההוצאה
↑ על הספר באתר ההוצאה
↑ על הספר באתר ההוצאה
↑ על הספר באתר ההוצאה
↑ דף הסדרה למחקרי דת השוואתית
↑ על הספר באתר אמזון
↑ על הספר באתר ההוצאה
↑ תיאור הספר
↑ תיאור הספר
↑ תיאור הספר
↑ מסתבר שקיימת גם עמותה באותו שם

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

איתמר תאודור42130437Q113793379

[1] פוראנות (אנ') הן טקסטים עתיקים, המקבילים במעמדם לתנ"ך במערב. הן עוסקות בבריאת העולם, באילן היוחסין של אלילים ומלכים ובמיתוסים שונים. הן כוללות הוראות כיצד לחיות ועוסקות בתיאור העולמות השמימיים ועולמות השאול, כמו גם בתיאור קץ העולם. חלק מהן מושמעות בציבור מבעד לרמקולים באתרי עלייהֿ לרגל

[2] בברזיל

[3] הכנס היהודי-אסייתי

[4] כנס ישראל-הודו

[5] נקרא גם שמונת שלבי היוגה או שמונת אברי היוגה

[6] פילוסוף הודי שחי בסביבות המאה השלישית לספירה שאסף, ערך וגיבש את העקרונות של אימרות היוגה

[7] על הספר באתר בר-אילן

[8] פירוש המילה ראסה (אנ') הוא רגש מזוכך. הכוונה למסורת הודית העוסקת בתיאוריה של הרגשות

[9] פירוש המילה פארינאמה הוא טרנספורמציה, הכוונה לתפישה לפיה עולם התופעות הוא אמיתי, לא אשליה, והאלוקות מתגלה בעולם דרך טרנספורמציה או האצלה, כפי שיוגורט הוא טרנספורמציה של חלב

[10] על הספר באתר ההוצאה

[11] על הספר באתר ההוצאה

[12] על הספר באתר ההוצאה

[13] על הספר באתר ההוצאה

[14] על הספר באתר ההוצאה

[15] על הספר באתר ההוצאה

[16] על הספר באתר ההוצאה

[17] דף הסדרה למחקרי דת השוואתית

[18] על הספר באתר אמזון

[19] על הספר באתר ההוצאה

[20] תיאור הספר

[21] תיאור הספר

[22] תיאור הספר

[23] מסתבר שקיימת גם עמותה באותו שם

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]