אירנה ופאול הלמן
| לידה | 3 בנובמבר 1882 |
|---|---|
| פטירה | 6 במרץ 1944 (בגיל 61) |
| לידה | 19 באפריל 1876 |
|---|---|
| פטירה | 9 בדצמבר 1938 (בגיל 62) |
אירנה הלמן (לבית רדליך; 3 בנובמבר 1882 – 6 במרץ 1944[1]) ופאול הלמן (19 באפריל 1876 – 9 בדצמבר 1938) היו בני זוג יהודים-אוסטרים שפעלו כפטרונים של אמנות ותרבות באוסטריה.
מוצא וחיים חברתיים
אירנה רדליך נולדה ב-3 בנובמבר 1882 בעיר גדינג (Göding), אז באימפריה האוסטרו-הונגרית. פאול הלמן נולד ב-19 באפריל 1876 בווינה. שניהם נולדו למשפחות יהודיות בורגניות מהמעמד הגבוה שפעלו בתעשייה. משפחת רדליך המורבית עסקה בענף הסוכר ובייצור לבנים. אחיה של אירנה היה עורך הדין והפוליטיקאי יוזף רדליך. פאול הלמן היה תעשיין חשוב ועמד בראש חברת הטקסטיל[2] דודו היה איזידור זינגר.
הזוג נישא בשנת 1901. נולדו להם שלושה ילדים: ברנהרד (1903–1943), ארנסט (1905–1980) ואילזה (1908–1998).
בשנת 1910 נחשבו בני משפחת הלמן לאחת מ-900 המשפחות המבוססות ביותר בווינה.[2]
הם נודעו בחוגי התרבות הווינאיים, ונהגו לארח ולהתכתב עם דמויות כמו הוגו פון הופמנסתאל, ארתור שניצלר, גוסטב מאהלר וריכרד שטראוס. ההתכתבות שלהם עם הופמנסתאל נשמרה, וכוללת 67 מכתבים מצידו.[3] שטראוס הקדיש לאירנה הלמן את השיר "מזג אוויר גרוע" (Schlechtes Wetter, אופוס 69, מס' 5) ואת אופוס 66 כולו. בנה של אירנה, ברנהרד הלמן, היה ידיד קרוב של קונראד לורנץ בטרם הצטרף האחרון לתנועה הנאצית.
פאול הלמן היה חובב מוזיקה ובעל שלושה כינורות מסוג סטרדיוואריוס, וניגן בעצמו בכינור 904.[4] לפול הלמן היו שלושה סטרדיווארים והוא ניגן בכינור בעצמו.[5][6] הלמן היה גם צלם חובב וצילם תמונות של רבים ממכריו.
בשנת 1917 רכש הלמן את ציורו של גוסטב קלימט "העיוור" (Der Blinde) תמורת 4,000 כתרים, והיה גם הבעלים של היצירה אי באגם אטרזה. שתי היצירות עברו לבעלותה של אירנה הלמן לאחר מותו.[2]
פסטיבל זלצבורג
פאול הלמן מילא תפקיד חשוב בהקמת פסטיבל זלצבורג, אולם תרומתו נשכחה לאחר תקופת השלטון הנאצי.[7]
האנשלוס ורדיפת היהודים
עם האנשלוס – סיפוח אוסטריה להרייך השלישי בשנת 1938 – החלו בני הזוג הלמן לסבול מרדיפות בשל יהדותם. פאול הלמן נפטר באותה שנה, זמן קצר לאחר הסיפוח.[8] בית הקיץ שלהם באלטאוסזה הוחרם בתהליך של "אריזציה".
אירנה הלמן נמלטה להולנד והצטרפה לבנה, אך לאחר פלישת גרמניה הנאצית למדינה וחקיקת חוקי גזע אנטי-יהודיים, נאלצה להסתתר. החל מקיץ 1940 היא החליפה כתובות לעיתים תכופות. במכתבים ששלחה לבני משפחה תיארה את חייה כ"אדם בלתי רצוי".[2]
במהלך האביב של 1943 נבגד בנה ברנהרד, נשלח למחנה ההשמדה סוביבור ונרצח ב-2 באפריל 1943, בגיל 39.[9] אירנה הלמן נשלחה לאושוויץ ב-6 במאי 1944, ונרצחה ביום הגעתה.[7]
מורשת
כמו משפחות יהודיות רבות מהמעמד הגבוה בווינה, נשכחו בני משפחת הלמן מהזיכרון הקולקטיבי לאחר עליית הנאצים לשלטון. בשנת 2021 הציג המוזיאון היהודי בווינה את התערוכה "היהודים של כל אדם – 100 שנים לפסטיבל זלצבורג", ובה הוקדשה תשומת לב מיוחדת לבני הזוג הלמן[10]
בשנת 2023, ציור של קלימט שהיה בבעלות משפחת הלמן נמכר במכירה פומבית בסותביס.[11] מכירת הציור אי באגם אטרזה עוררה מחדש עניין בגורל אוסף האמנות של בני הזוג, ובית המכירות סותבי'ס ספג ביקורת על כך שלא סיפק בתחילה מידע על רציחתה של הלמן בשואה, וכן על כך שהציג גרסאות שונות ביחס לבעלות על הציור בין מותה של הלמן לבין מכירתו בידי סוחר האמנות אוטו קאליר.[12][13]
פרסומים
- Paul Hellmann: Mijn grote verwachtingen : herinneringen. Augustus, Amsterdam 2009, ISBN 978-90-457-0319-0.
- Paul Hellmann: Irene, mijn grootmoeder. De neergang van een Weens-Joodse familie. Uitgeverij Augustus, Amsterdam 2015, ISBN 978-90-450-2965-8
הערות שוליים
- ↑ "Irene Hellmann-Redlich". Joods Monument. 1882-11-03. נבדק ב-2023-11-12.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Niederacher, Sonja. "Sonja Niederacher: Dossier zu Gustav Klimt: Der Blinde, ca. 1896, LM Inv. Nr. 4144. (PDF) Leopold Museum Privatstiftung, Bundeskanzleramt Österreich" (PDF).
- ↑ "Werner Volke: Hugo von Hofmannsthal: Briefe an Paul und Irene Hellmann. In: Jahrbuch der Deutschen Schillergesellschaft. Band 11, 1967, S. 170–224 Hugo von Hofmannsthal Briefe a - Titel - Hugo von Hofmannsthal-Bibliographie". hofmannsthal.bibliographie.de. נבדק ב-2023-11-12.
- ↑ "Eigentlich besuchen wir keinen Weihnachtsmarkt, Möbel der Wiener Werkstätten und Koloman Moser". umdiewelt.de (בגרמנית). נבדק ב-2023-11-12.
- ↑ Martin Th. Pollner (2014-04-03), "Die Familien Redlich und Hellmann in Aussee. Teil 1", Alpenpost. Zeitung des Steirischen Salzkammergutes, 7: 23
- ↑ "Historical Owners (A-Z)". Tarisio. נבדק ב-2023-11-12.
- ^ 7.0 7.1 "Wie wichtige jüdische Förderer der Salzburger Festspiele einfach vergessen wurden". DER STANDARD (בגרמנית). נבדק ב-2023-11-12.
- ↑ "Dr. Jur. Paul Hellmann". geni_family_tree. 1876-04-19. נבדק ב-2023-11-12.
- ↑ "Mr. Bernhard Wolfgang Hellmann". geni_family_tree. 1903-11-07. נבדק ב-2023-11-12.
- ↑ "Presse Detail". jmw.at (בגרמנית). Jüdisches Museum Wien. נבדק ב-2023-11-12.
- ↑ Bregman, Alexandra. "Sotheby's Sells 'Insel Im Attersee' By Gustav Klimt For $53.2 Million". Forbes. נבדק ב-2023-11-12.
- ↑ "Wayback Machine PROPERTY FROM AN IMPORTANT NEW YORK COLLECTION Gustav Klimt Insel im Attersee (Island in the Attersee)". sothebys.com. נבדק ב-2023-11-12.
- ↑ Vincent, Isabel. "Questions linger about Nazi past of Klimt art that sold for $53M this week". lootedart.com. נבדק ב-2023-11-12.
אירנה ופאול הלמן41099088Q109577838