אירי כפול עם כריך הולנדי
אירי כפול עם כריך הולנדי הייתה שיטה להימנעות ממס, שהתבצעה בעיקר על ידי תאגידים רב-לאומיים שמרכזם בארצות הברית מאז סוף שנות ה-80 של המאה ה-20. השיטה כללה שימוש בשילוב של חברות בת אירית והולנדית כדי להעביר רווחים לטריטוריות שבהן החיוב במס הוא נמוך יחסית, או על מנת לנצל פרצות בחוקי המס באותן טריטוריות. הטכניקה אפשרה לתאגידים מסוימים להפחית באופן דרמטי את שיעורי מס החברות שלהם.[1] מאז שנת 2010, שינויים בחוקי המס באירלנד הביאו לכך שהשימוש בחברה ההולנדית אינו נדרש.
השיטה נחשבת לטכניקת תכנון המס הגדולה ביותר בהיסטוריה מבחינת מס שנחסך, כאשר עד לשנת 2010 הגנה על רווחי הון אמריקאים בסכום של כ-100 מיליארד דולר מדי שנה מתשלום מס.[2] כך, למשל, באמצעות השיטה, פייסבוק שילמה מס חברות בשיעור של כ-8% בלבד בין 2010 ל-2017, במקום שיעור מס של 35% שהיה עליה לשלם אילו לא הייתה משתמשת בשיטה.[2] דוגמה נוספת היא גוגל, שבאמצעות שיטת האירי הכפול, יחד עם טכניקות תכנון מס נוספות, שילמה במשך שנים מס אפקטיבי של 2.4% בלבד.[3] בעשותה כך, גוגל נמנעה מתשלום מס בסכום כולל של 2.4 מיליארד דולר במהלך שנת 2016,[4] ובין השנים 2015–2018 העבירה רווחים של עשרות מיליארדי דולרים לברמודה, בכל שנה, עד שהודיעה בסוף שנת 2019 כי תפסיק להשתמש בשיטה.[5]
אף על פי שהשיטה הייתה ידועה הן לאמריקאים והן לאיחוד האירופי במשך כעשור, רק באוקטובר 2014 האיחוד האירופי אילץ את אירלנד לערוך שינויים בחוקי המס באופן שימנע מתאגידים להשתמש בשיטה (ולא ארצות הברית, שבפועל היא זו שרוב המס נמנע ממנה), וזאת החל מינואר 2015. עם זאת, לחברות אשר החלו להשתמש בשיטה קודם לכן, כמו אפל, גוגל, פייסבוק ופייזר, ניתנו ארכות של שנים לסגירת החברות האיריות, והללו המשיכו להרוויח מהשיטה עד לשנת 2020.
פועל יוצא של השימוש בשיטה הוא העברת פעילות אמיתית מסוימת של תאגידי הענק לאירלנד. הדבר היווה את אחד הגורמים להיחלצותה של אירלנד ממשבר החוב האירופי.[6] במהלך שנת 2016 נסקו הכנסות אירלנד ממסים ודיווחו על גביה עודפת של מיליארדי דולרים בחודשים בודדים, כאשר 80% מהעלייה הזו נבעה ממסי חברות.[7]
אופן השימוש בשיטה
השיטה עובדת באופן הבא: תחילה, נרשמות שתי חברות פרטיות באירלנד וחברה פרטית בהולנד. ייעודה של החברה האירית הראשונה הוא קבלת תמלוגים גדולים מתאגיד אמריקאי, שבפועל הן תוצר ממכירות שנמכרו לצרכנים בארצות הברית. אילולא העברת התמלוגים, התאגיד האמריקאי היה נאלץ לשלם לממשלת ארצות הברית מס חברות על רווחיו שנוצרו בארצות הברית. התמלוגים באופן זה נרשמים כסוג של הוצאה, וכך הרווחים שנולדו בארצות הברית קטנים יותר ״על הנייר״, ובהתאם קטן תשלום המס לרשויות המס בארצות הברית. לאחר ההעברה, על החברה האירית לשלם מס על התמלוגים שקיבלה מהתאגיד האמריקאי, אולם שיעור המס על תמלוגי קניין רוחני באירלנד היה נמוך במיוחד, וכך נוצר חיסכון ראשון במס לתאגיד האמריקאי.[8]
לאחר מכן, על מנת להימנע לחלוטין מתשלום מס, ניתן להעביר את רווחי ההון למקלט מס (טריטוריות עם שיעור מס אפסי על רווחי הון), למשל ברמודה. פרצה בחוק ההולנדי גרמה לכך שההעברה הזו נעשתה באופן נוח וזול מחברות הרשומות בהולנד אל מקלטי המס. בשל העובדה שהעברות רווחים, נכסים וזכויות בין מדינות האיחוד האירופי נעשות יחסית בקלות, החברה האירית הראשונה מעבירה את הרווחים להולנד, ומשם למקלט המס. במהלך שנת 2010, נעשה תיקון בחוק האירי, המבוסס בין היתר על רשת גדולה של אמנות מס דו-צדדיות עם מדינות רבות, ובכך העברות למקלטי מס התאפשרו באותה הקלות גם מבלי להידרש לחברה ההולנדית.[9]
החברה האירית השנייה משמשת למכירות ללקוחות אירופאים. גם החברה הזו מחויבת במס בשיעור נמוך בשל כך שנמצאת באירלנד, ובהמשך יכולה להעביר את רווחיה לחברה האירית הראשונה או לחברה ההולנדית.
לפי כללי ה-OECD, תאגידים בעלי קניין רוחני (בעיקר חברות מדע וטכנולוגיה), יכולים לרשום את הקניין הרוחני כנכס בלתי מוחשי במאזן החשבונאי שלהם, ולנכות אותו במקור בעסקאות עם לקוחות קצה. כלומר, נניח שחברת תוכנה אמריקאית מוכרת רישיון לתוכנה שלה באיטליה, ללקוח איטלקי, ב-100 דולר, ונניח שהרווח של אותה חברה על עסקה כזו הוא 95 דולר. בשל העובדה שהקניין הרוחני של החברה נמצא בארצות הברית, הרווח נחשב לכזה שנוצר בארצות הברית ועליה לשלם בארצות הברית מס חברות על 95 הדולר שהרוויחה, כך שאיטליה לא תהנה ממס חברות בגין עסקה זו.[10][11] כאמור, בשל שיעורי המס (הרלוונטיים) הנמוכים באירלנד, התאגיד האמריקאי יעדיף שהרווח ייחשב לכזה שנוצר באירלנד, ועל כן ירשום את הקניין הרוחני כנכס של החברה האירית.
סגירת הפירצה על ידי האיחוד האירופי (2015)
חקירה שערך האיחוד האירופי לחברת אפל במהלך השנים 2014–2016, העלתה כי השיטה הייתה קיימת כבר בשנת 1991. בנוסף, מחקר אקדמי בארצות הברית משנת 1994 זיהה שימושים בטכניקות חשבונאיות של העברות רווחים בין מדינות על ידי תאגידים אמריקאים על מנת להפחית חבות במס,[12] וחקירות הקונגרס האמריקאי הנוגעות להתנהלויות מס של חברות רב-לאומיות אמריקאיות הביאו לכך שהאמריקאים בפועל היו מודעים לשיטות אלו במשך שנים רבות.[13] עם זאת, ארצות הברית לא ניסתה לכפות את הפסקת השיטה על ידי האירים, והדבר נעשה לראשונה על ידי האיחוד האירופי בשנת 2014.[14]
על אף שנראה לכאורה תמוה שארצות הברית תעמוד מהצד לנוכח העובדה שהתאגידים האמריקאיים משתמשים בשיטה זו ונמנעים ממס, יש שמסבירים כי גישה זו היא רציונלית. למשל, אחד החוקרים האקדמיים המומחים למקלטי מס ומיסוי חברות בארצות הברית, ג'יימס ר. היינס ג'וניור, בשנת 1994, ציין כי:: "שיעורי מס נמוכים זרים [ממקלטי מס] בסופו של דבר משפרים את גביית המס בארצות הברית".[15] זאת, בין היתר, מאחר שלדעתו הדבר מאפשר הרחבת פעילות של התאגידים שבסופו של דבר מביאה לחבות גבוהה יותר במס באופן כללי, אולם ניתן לטעון כי מדובר בטענה כללית הנוגעת להפחתת החבות במס, ושאין בכך כדי להצדיק התחמקות יקרה ותשלום מס למדינה זרה.
קניסת אפל ב-13 מיליארד על ידי האיחוד האירופי (2016)
עד לשנת 2017, אפל הייתה החברה הגדולה ביותר באירלנד, והייתה אחראית ללמעלה מרבע מצמיחת התמ"ג של אירלנד.[16][17] השימוש של אפל בשיטת האירי הכפול הביאה לכך שאפל שילמה מס בשיעור הקטן מאחוז בודד על רווחיה, החל מסוף שנות ה-80. השימוש הביא לכך שאפל נחקרה על ידי הסנאט האמריקאי במאי 2013,[18][19] וסוקר רבות באמצעי התקשורת הכלכליים.[20][21]
ב-29 באוגוסט 2016 הודיע הנציב האירופי לתחרות כי אפל קיבלה סיוע לא חוקי מאירלנד.[22] הנציבות האירופאית הורתה לאפל לשלם קנס בגובה 13 מיליארד יורו, בתוספת ריבית, במיסים איריים, שלא שולמו על רווחים של כ-111 מיליארד יורו, במהלך תקופה של עשר שנים, 2004–2014.[23] מדובר בקנס הגדול ביותר בהיסטוריה בהקשר של מס חברות.
הערות שוליים
- ^ How tp Use the Double Irish With A Dutch Sandwich to Reduce Taxes, Investopedia (באנגלית)
- ^ 2.0 2.1 Anup Srivastava, Hussein Warsame, Luminita Enache, Doubling Down on Double Sandwich Tax Schemes, California Management Review Insights, 2020-03-30
- ^ סוכנויות הידיעות, מקלט המס האירי של גוגל חסך לה 3.1 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 21 באוקטובר 2010
- ^ עומר כביר, נחשפו תרגילי המס של גוגל, שחסכו לה מיליארדי דולרים באירופה, באתר כלכליסט, 3 בינואר 2018
- ^ "Google to end 'Double Irish, Dutch sandwich' tax scheme". Reuters (באנגלית). 2019-12-31. נבדק ב-2022-10-02.
- ^ מיכאל פרל, הרחק מהים התיכון: הזינוק של אירלנד, באתר השילוח, 30 במרץ 2017
- ^ טיימס, פייננשל (2015-11-25). "עסקת פייזר-אלרגן: חור שחור של 240 מיליארד דולר". Globes. נבדק ב-2022-10-03.
- ^ Dhammika Dharmapala (2014). "What Do We Know About Base Erosion and Profit Shifting? A Review of the Empirical Literature". University of Chicago. p. 1. ארכיון מ-20 ביולי 2018. נבדק ב-23 בספטמבר 2018.
It focuses particularly on the dominant approach within the economics literature on income shifting, which dates back to Hines and Rice (1994) and which we refer to as the "Hines–Rice" approach.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Intellectual Property Law Solutions to Tax Avoidance" (PDF). UCLA Law Review. 2015. p. 4. ארכיון (PDF) מ-16 במרץ 2015. נבדק ב-23 בספטמבר 2018.
Intellectual property (IP) has become the leading tax avoidance vehicle
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Clemens Fuest; Christoph Spengel; Katharina Finke; Jost Heckemeyer; Hannah Nusser (15 באוקטובר 2013). "Profit Shifting and "Aggressive" Tax Planning by Multinational Firms" (PDF). Centre for European Economic Research, (ZEW). ארכיון (PDF) מ-11 באוגוסט 2017. נבדק ב-18 במאי 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Intellectual Property Tax Planning in the light of Base Erosion and Profit Shifting". University of Tilburg. ביוני 2017. ארכיון מ-19 במאי 2018. נבדק ב-18 במאי 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Dhammika Dharmapala (2014). "What Do We Know About Base Erosion and Profit Shifting? A Review of the Empirical Literature". University of Chicago. p. 1. ארכיון מ-20 ביולי 2018. נבדק ב-23 בספטמבר 2018.
It focuses particularly on the dominant approach within the economics literature on income shifting, which dates back to Hines and Rice (1994) and which we refer to as the "Hines–Rice" approach.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "International Taxation: Large U.S. Corporations and Federal Contractors with Subsidiaries in Jurisdictions Listed as Tax Havens or Financial Privacy Jurisdictions" (PDF). U.S. GAO. 18 בדצמבר 2008. p. 12. ארכיון (PDF) מ-20 באוגוסט 2018. נבדק ב-23 בספטמבר 2018.
Table 1: Jurisdictions Listed as Tax Havens or Financial Privacy Jurisdictions and the Sources of Those Jurisdictions
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Alex Barker; Vincent Boland; Vanessa Houlder (באוקטובר 2014). "Brussels in crackdown on 'Double Irish' tax loophole". Financial Times. ארכיון מ-22 ביולי 2018. נבדק ב-23 במרץ 2018.
Brussels is challenging the 'Double Irish' tax avoidance measure prized by big U.S. tech and pharma groups, putting pressure on Dublin to close it down or face a full-blown investigation. .. The initial enquiries have signalled that Brussels wants Dublin to call time on the tax gambit, which has helped Ireland become a hub for American tech and pharma giants operating in Europe.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ James R. Hines Jr.; Eric M. Rice (בפברואר 1994). "Fiscal Paradise: Foreign Tax Havens and American Business" (PDF). Quarterly Journal of Economics (Harvard/MIT). 9 (1). אורכב מ-המקור (PDF) ב-25 באוגוסט 2017. נבדק ב-23 בספטמבר 2018.
Together the seven tax havens with populations greater than one million (Hong Kong, Ireland, Liberia, Lebanon, Panama, Singapore, and Switzerland) account for 80 percent of total tax haven population and 89 percent of tax haven GDP
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Quarter of Irish economic growth due to Apple's iPhone, says IMF". RTE News. 17 באפריל 2018. ארכיון מ-18 באפריל 2018. נבדק ב-23 באפריל 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "iPhone exports accounted for quarter of Irish economic growth in 2017 – IMF". The Irish Times. 17 באפריל 2018. ארכיון מ-18 באפריל 2018. נבדק ב-23 באפריל 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Levin, Carl; McCain, John (במאי 2013), Memorandum: Offshore profit shifting and the U.S. tax code – Part 2 (Apple Inc.) (memorandum of the Permanent Subcommittee on Investigations), אורכב מ-המקור (PDF) ב-29 ביוני 2013, נבדק ב-27 ביוני 2013
{{citation}}: (עזרה) - ^ "Senate Probe Finds Apple Used Unusual Tax Structure to Avoid Taxes". Reuters. ארכיון מ-11 בנובמבר 2013. נבדק ב-20 במאי 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Jesse Drucker; Simon Bowers (6 בנובמבר 2017). "After a Tax Crackdown, Apple Found a New Shelter for Its Profits". The New York Times. ארכיון מ-6 בנובמבר 2017. נבדק ב-30 במרץ 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Apple's cash mountain, how it avoids tax, and the Irish link". The Irish Times. 6 בנובמבר 2017. ארכיון מ-26 באוגוסט 2018. נבדק ב-23 באפריל 2018.
Explanatory video from the International Consortium of Investigative Journalists
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "European Commission – Press Releases – Press release – State aid: Ireland gave illegal tax benefits to Apple worth up to €13 billion". europa.eu. EU Commission. 30 באוגוסט 2016. ארכיון מ-18 במאי 2018. נבדק ב-14 בנובמבר 2016.
This selective treatment allowed Apple to pay an effective corporate tax rate of 1 per cent on its European profits in 2003 down to 0.005 per cent in 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Commission Decision of 30.8.2016 on State Aid SA. 38373 (2014/C) (ex 2014/NN) (ex 2014/CP) implemented by Ireland to Apple" (PDF). EU Commission. 30 באוגוסט 2016. ארכיון (PDF) מ-17 באפריל 2018. נבדק ב-23 באפריל 2018.
Brussels. 30.8.2016 C(2016) 5605 final. Total Pages (130)
{{cite web}}: (עזרה)
34857301אירי כפול עם כריך הולנדי