אילון
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מטה אשר |
| גובה ממוצע[1] | 293 מטר |
| תאריך ייסוד | 1938 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,257 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 13.1% בשנה |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   אילון | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
| אתר קיבוץ אילון | |
-ZKlugerPhotos-000zl3z.jpeg)
אֵילוֹן הוא קיבוץ בגליל המערבי, דרומית לנחל בצת. שייך למועצה אזורית מטה אשר.
סביבת היישוב
אילון ממוקם על כביש הצפון במורדות הגליל המערבי בין הנחלים בצת וכזיב. האזור מאופיין בחורש ים תיכוני של חברת האלון המצוי והאלה הארצישראלית ובמסלע המורכב בעיקר מדולומיט וגיר קשה היוצרים קרקע אדומה מסוג טרה רוסה. באזור היישוב שרידים רבים של חקלאות קדומה ומספר אתרים ארכאולוגים, ביניהם אתרים פרהיסטוריים ואתרים מאוחרים עד ימינו.
מדרום ליישוב ממוקם מאגר אילון, מאגר מים מסוג מאגר־גיא שהוקם בשנת 1997, ומשמש לאגירת מימיו של נחל בצת, ואגירת מי נגר עיליים משטח הקיבוץ וסביבתו[3].
מקור השם
יוסף וייץ, מי שהיה מנהל מחלקת הקרקעות והיעור של הקק"ל וחבר ועדת השמות, הציע בשנת 1939 את השם "אֵלוֹן־רום". "המילה 'אֵלוֹן' מסמלת את העץ הגדל בכל שטח אדמת נקודת ישובכם ובסביבתכם והמילה 'רום' באה להפוך את הרע לטוב: במקום המילה 'חרבת' [הכוונה לחרבת סמח, שעל אדמתה הוקם הקיבוץ] שבשם האדמה המסורה לנקודת ישובכם – תבוא המילה 'רום', שמובנה (מחוץ לפירוש המקובל) גם – קוממיות".
חברי הקיבוץ השיבו כך: [... אנו מעדיפים את השם] 'אילון' שהוא שם נרדף לאלון. מבחינה פונטית רצוי לדעתנו לקרוא את ה־א' בצירה וכדי להדגיש זאת הוספנו אחריה י'[4].
היסטוריה
גרעין המייסדים הוקם בשנת 1935 בפתח תקווה והעלייה לקרקע בשנת 1938, במסגרת חומה ומגדל. מייסדי הקיבוץ היו חברי גרעין ארצישראלי ב' של השומר הצעיר וגרעין הכשרה של עולים מפולין. הקיבוץ הוא מזרם הקיבוץ הארצי. הקרן הקיימת לישראל והשומר הצעיר ניצלו את הנוכחות היהודית במקום להגברת ההתיישבות היהודית בגליל. בשל מגבלות הספר הלבן נאסרה עליה על הקרקע ליישובים חדשים באזור הגדר. הקרן הקיימת רכשה קרקע מג'מיל אבו אביאד, עורך דין חבר מועצת העיר חיפה[5]. היה זה בסמוך לחירבת צמח, שעל תוואי הגדר, ולשם היא העלתה גרעין של מתיישבים. כאשר הדבר התגלה על ידי השלטונות הבריטיים, הורו השלטונות על פירוק היישוב. דוד הכהן הציב במקום מגרסת חצץ והצליח לשכנע את הבריטים כי לצורך הקמת הפילבוקסים לאורך הגדר יש צורך בחצץ, ואין אלו מתיישבים כי אם פועלים שיגרסו במקום חצץ, במקום להביאו מחיפה במשאיות, וכי המחיר הנמוך שהם דורשים לכלכלתם הוא בשל העובדה שבכוונתם להקים מחנה של קבע, לכלכל עצמם בגידולים חקלאיים, וכך לחסוך בחשבון עלות החצץ את הוצאות מחייתם. הסבר זה נתקבל על דעת הבריטים, וכך קם קיבוץ אילון[6].
בתחילת שנות האלפיים עבר הקיבוץ תהליך הפרטה כמעט מלא (למעט שיוך נכסים ומספר פרטים טכניים נוספים). כחלק מתהליך ההפרטה עצר הקיבוץ קבלת חברים חדשים, אך הציע הצטרפות לקהילה על ידי קניית בית בשכונת ההרחבה. הקהילה החדשה, הכוללת את חברי הקיבוץ הישן ואת רוכשי הדירות בהרחבה, נקראת "חורש אילון". כיום ממשיך הקיבוץ להרחיב את שכונת ההרחבה אך מתנה בנייה בשכונה בקבלה לחברות באגודה החקלאית. עוד לפני תהליך ההפרטה החל הקיבוץ להשכיר דירות בשטח הקיבוץ הוותיק. רוב המתקנים המשותפים המרכזיים המאפיינים קיבוץ כבר אינם פעילים (למשל, חדר־האוכל והמכבסה), אך נותרו הבריכה, אולם הספורט ומערכת החינוך לגיל הרך.
מבנה ארגוני
הסמכויות הניהוליות ביישוב מתחלקות בין שלושה גופים[7]: הועד המקומי, ועד האגודה השיתופית חקלאית (אגש"ח) קיבוץ אילון, ועד האגודה השיתופית קהילתית "חורש אילון".
- הוועד המקומי אחראי על כל תושבי היישוב. פועל על פי צו המועצות, הוא כפוף למליאת המועצה האזורית. הוועד המקומי מספק שירותים מוניציפליים לכלל התושבים: ביטחון, תאורת רחוב, נוי וחזות היישוב, כיבוי אש, ספורט ודואר. כל תושבי היישוב, כולל שוכרי דירות ביישוב וברי רשות, רשאים להשתתף בבחירות לוועד המקומי.
- באגודה השיתופית החקלאית חברים חברי הקיבוץ הוותיק וכן, תושבי ההרחבה שרכשו בית בשכונת ההרחבה ואשר התקבלו לחברות בקיבוץ. האגודה החקלאית מנוהלת על ידי ועד האגודה השיתופית חקלאית (=מזכירות הקיבוץ) והמזכירות כפופה ל"שיחת הקיבוץ". כל הפעילות העסקית של הקיבוץ, בכלל זה ענפי החקלאות, יזמויות, אחזקה ותשתיות וכן המרפאה והחינוך מנוהלים על ידי האגודה החקלאית.
- באגודה השיתופית קהילתית חברים כל מי שברשותו בית ביישוב ומתגורר ביישוב. ממונה על התרבות, הספרייה והבריכה.
מפעלים וענפים
הענפיים העיקריים בקיבוץ הם: אבוקדו, בננות, לול פיטום, רפת, ומכוורת.
כמה מהמפעלים הנמצאים בשטח הקיבוץ ושהיו בבעלותו בעבר נמכרו לבעלויות חיצוניות: "עשת אילון" – מפעל לייצור מערכות מיכון חקלאי, "מוזאיקה אילון" – סדנה לייצור אומנות הפסיפס, ו"טופ שף" (לשעבר "שף הים") – מפעל בתחום תעשיית המזון.
בקיבוץ פועל אירוח כפרי של 28 חדרים תחת המותג "מלון מטיילים אילון".
הקיבוץ היום
אילון הוא קיבוץ מופרט הנותן לחבריו רשת ביטחון כלכלית.
ילדי אילון לומדים בבית הספר היסודי האזורי מעיינות בקיבוץ כברי, בחטיבת הביניים מנור כברי באילון, ובתיכון מנור כברי בכברי.
לקיבוץ יש הרחבה משנת 2005. כל אנשי ההרחבה הם חברי האגודה. חלק מאנשי ההרחבה הם חברי קיבוץ.
במרכז הקיבוץ הוקם מרכז עסקי, הבנוי על יזמויות של תושבי המקום. מבנים ישנים ששימשו בעבר לצרכים אחרים (מגורי המתנדבים, מאפייה, מכבסה, מטבח ועוד) שופצו לשם כך והם אבן שואבת לתושבי המקום, לתושבי האזור וגם למבקרים מרחוק.
באילון חיי תרבות עשירים ומגוונים.
מפעלי תרבות ואישים
קשת אילון, מרכז מוזיקלי לטיפוח כנרים צעירים מחוננים, שאירוע הדגל שלו – קורס קיץ בינלאומי במתכונת כיתות אמן – מתקיים מדי שנה.
גרדה כהן, סופרת חברת קיבוץ שנפטרה בשנת 2009. כתבה ספרים וספרי ילדים, שחלקם מתארים את החיים בקיבוץ[8]. אחד מהם, "לאסוף סיפורים בחצר" בהוצאת ספריית פועלים, הוא קובץ של סיפורים לילדים שהוצא בשנת 1978, שמתאר את הווי חיי הקיבוץ בשנים אלו.
גיטל מישקובסקי (1914–1988), משוררת חברת הקיבוץ, פרסמה שני ספרי שירה בהוצאת ספרית הפועלים.
גן דודזון, גן פסלים וגלריה של האמן מאיר דודזון, ובו כ־300 יצירות של פסלי פסיפס בגדלים שונים.
מוציק (מרדכי) יואלי (1916– 1976) - צייר ואמן פסיפסים, מיוזמי הקמת מפעל הפסיפסים בקיבוץ. יצר בו עד מותו.[9] [10]
פינוי היישוב מאזרחיו
היישוב פונה פעמיים במהלך שתי מלחמות ישראל: מלחמת השחרור ומלחמת חרבות ברזל
בתאריך ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, הוא יום הכרזת המדינה החל מבצע בן-עמי לכיבוש הגליל המערבי. בלילה שאחריו, בסביבות השעה 23:00 הגיעו לאילון משוריינים שהשתתפו במבצע. המשוריינים העמיסו את ילדי הקיבוץ. את מטפלות בתי הילדים ואת הנשים ההרות והסיעו אותם לנהריה. בנהריה חיכתה אונייה שלקחה את כולם לחיפה. למשך כחצי שנה שהו המפונים על הכרמל, במבנה מפואר שנקרא אז בית ניוטון, כיום בית הכט. ב-6 בנובמבר 1948, עם סיום מבצע חירם שבו נכבש הגליל, שיחת הקיבוץ החליטה להשיב את הילדים הביתה [11] [12].
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של אילון- אילון, באתר הרשות לפיתוח הגליל
תמונות מאוסף קיבוץ אילון, מתוך מאגר האוספים הדיגיטליים בספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
יום הולדת שנה לקיבוצים חניתה ואילון, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1939
קיבוץ אילון חוגג עשור להקמתו, יומני כרמל, נובמבר 1948
אילון (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ מאגר אילון, מתוך משה כהן, תרומת הקרן הקיימת לישראל בהקמת מאגרי מים, "מים והשקייה" גיליון 388, פברואר 1999, עמודים 9–14 ו־48, בדף הנושא מים וחיים ברשת עמל־נט
- ^ עופר נבו, 'כך נבחר השם אילון', בתוך: אילון של אנשים, שמונים השנים הראשונות 1938–2018
- ^ אורי מילשטיין, תולדות מלחמת העצמאות, כרך רביעי, עמ' 63
- ^ דוד הכהן, "עת לספר", תשל"ד
- ^ אילון בכף ידך : מדריך מבנה ארגוני, ענפי שרות ועסקים בקהילתנו, 2015
- ^ גרדה כהן, מתוך לקסיקון הספרות העברית החדשה שבאתר הספריות של אוניברסיטת מדינת אוהיו
- ^ מ. סייר, אמני המוזאיקה מקיבוץ אילון, מעריב 0, 1963, עמ' 17
- ^ רשומה בפייסבוק של הניה מליכסון מרדכי-מוציק-יואלי_צייר-ואמן-הפסיפסים_קורות-חייו (1).pdf פסיפסי דוד המלך מאמר-פסיפסי-דוד-המלך-הניה-מליכסון-24.2.2021.pdf
- ^ אנשי ונשות אילון, אילון של אנשים, קיבוץ אילון, 2018, עמ' 129-134
- ^ דוד טל, מ'חזית כעורף' ל'חזית כחזית': פינוי אוכלוסיה לא לוחמת מיישובי ספר במלחמת העצמאות, באתר אוניברסיטת תל-אביב, 2003
| ||||||||||||||||||
.jpg){kind=link}
-JNF034059.jpeg){kind=link}
39164078אילון