אחוז לאמנות
אחוז לאמנות הינו מונח המתייחס לתוכנית שבה אגרה - אחוז מסוים מעלות הפרויקט, מוטל על פרויקטי פיתוח בקנה מידה גדול על מנת לממן ולהתקין אמנות ציבורית. הפרטים של תוכניות כאלה משתנים במקומות שונים בעולם. אחוזים עבור תוכניות אמנות משמשים למימון אמנות ציבורית כאשר אין מימון כלשהו, פרטי או מיוחד של אמנות ציבורית. תוכניות דומות, כמו אמנות במקומות ציבוריים, מנסות להשיג מטרות דומות על ידי דרישה כי אמנות ציבורית תהיה חלק מפרויקט, אך לעיתים קרובות הן מאפשרות למפתחים לשלם אגרות במקום לקרן אמנות ציבורית כחלופה.
היסטוריה
אירופה
בפינלנד, רעיון האחוז לאמנות מוצג לראשונה באופן רשמי כמדיניות ממשלתית בקשר לבניית בניין הפרלמנט הפיני בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20, אך הרעיון יושם רק ב-1939. בשנת 1956 הרחיבה הממשלה את העיקרון לכל סוגיית המבנים הציבוריים, ובמהלך שנות ה-60 גם עיריות בודדות בפינלנד הכינו תוכניות פרטיות משלהן. בשנת 1981 המליץ איגוד הרשויות המקומיות והאזוריות בפינלנד כי כדאי להרחיב את הרעיון לכל ההיבטים של הסביבה העירונית והציבורית. בשנת 1991 הפכה עיריית הלסינקי לעיר הראשונה שאימצה את המדיניות עבור כל פרויקטי הבנייה, מה שהוביל לצמיחה עצומה באמנות עירונית, אפילו בתוך אזורי פרברים. בשנת 2015 מימן משרד החינוך והתרבות הפיני מדריך זמין לנותני החסות של יצירות אמנות ציבוריות תחת הכותרת "The Handbook of the Percent For Art Principle in Finland", שמתפרסם גם באנגלית. [1]
מאז 1951, בצרפת החלו להקצות אחוז אחד מעלות כל העבודות הציבוריות להזמנת יצירת אמנות ציבורית.
באירלנד ההקצאה עומדת על אחוז אחד מהעלות של כל העבודות הציבוריות להזמנת יצירת אמנות ציבורית. התוכנית הוצגה ב-1978, והורחבה לכל משרדי הממשלה ב-1997. [2] [3] אחוז לאמנות מקודם גם עבור פרויקטי בנייה פרטיים וציבוריים ותשתיות בצפון אירלנד . [4]
ארצות הברית
מ-1934 עד 1943, המדור לציור ופיסול במחלקת האוצר של ארצות הברית עקב אחר מדיניות שדרשה ליישם אחוז אחד מעלות הבניינים הפדרליים כלפי אמנות וקישוט. ב-1959 אימצה פילדלפיה את הפקודה העירונית הראשונה שכזו בארצות הברית.[5] תחומי שיפוט אחרים ומדינות נוספות פעלו בעקבות פעולה זו של פילדלפיה, כולל בולטימור - מרילנד ב-1964, סן פרנסיסקו שבקליפורניה, והוואי ב-1967, וסיאטל בוושינגטון ב-1973. [6][7][8]
למעלה ממחצית מהמדינות בארצות הברית מקיימות כעת תוכניות מסוימות של אחוז לאמנות. [9] ברמה הפדרלית, מאז 1963 מנהל השירותים הכלליים מקיים את תוכנית האמנות באדריכלות, שמקצה חצי אחוז (0.5%) מעלות הבנייה (ציבורית) לפרויקטים של אמנות ציבורית. [10]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "The Handbook of the Percent For Art Principle in Finland" (PDF). נבדק ב-26 במרץ 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Per Cent for Art Scheme". publicart.ie. נבדק ב-19 בספטמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "PUBLIC ART: PER CENT FOR ART SCHEME GENERAL NATIONAL GUIDELINES" (PDF). publicart.ie. 2004. אורכב מ-המקור (PDF) ב-28 באוקטובר 2017. נבדק ב-19 בספטמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Department of Finance (Northern Ireland), Procurement Guidance Note PGN 01/17 (as amended), Art in Government Construction Projects, p. 9, reissued 4 April 2019, archived on 23 January 2022, accessed 12 March 2023
- ^ Lloyd M. Abernethy (1988). Benton Spruance, the Artist and the Man. Associated University Presses. pp. 118–119. ISBN 978-0-87982-517-1.
- ^ Alan J. Stein, "Seattle's 1 Percent for Art Program", HistoryLink, October 18, 2013.
- ^ Tom Finkelpearl; Vito Acconci (בינואר 2001). Dialogues in Public Art. MIT Press. pp. 20–21 & passim. ISBN 978-0-262-56148-8.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Roger L. Kemp (29 באוקטובר 2004). Cities and the Arts: A Handbook for Renewal. McFarland. pp. 13–15. ISBN 978-0-7864-2007-0.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "State Percent for Art Programs", National Association of State Arts Agencies (accessed 2015-07-03).
- ^ "Art in Architecture Program", General Services Administration (accessed 2015-07-03).
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אחוז לאמנות".
37828362אחוז לאמנות