אולין ולבורן

אולין ולבורן
לידה	קמינג, ג'ורג'יה, ארצות הברית
פטירה	לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית

אולין ולבורן (באנגלית: Olin Wellborn‏; 18 ביוני 1843 - 6 בדצמבר 1921) היה חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטקסס ושופט מחוזי של ארצות הברית בבית המשפט המחוזי של ארצות הברית במחוז הדרומי של קליפורניה.

ביוגרפיה

ולבורן נולד ב-18 ביוני 1843, בקמינג, מחוז פורסיית', ג'ורג'יה,^[1] ולמד בבתי הספר הציבוריים, אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל וסיים את לימודיו באוניברסיטת אמורי ב-1862.^[2] הוא התגייס לצבא הקונפדרציה בשנת 1861 ושירת לאורך כל מלחמת האזרחים האמריקנית, והשיג דרגת קפטן בפלוגה B, רגימנט הפרשים של ג'ורג'יה ה-4.^[2] בתום המלחמה הוא התיישב באטלנטה, ג'ורג'יה.^[2] הוא למד משפטים, התקבל ללשכת עורכי הדין ונכנס למשרד פרטי באטלנטה מ-1866 עד 1871.^[1] הוא המשיך לעסוק באופן פרטי בדאלאס, טקסס החל משנת 1871.^[1]

ולבורן נבחר כדמוקרט ממחוז הקונגרס ה-3 של טקסס וממחוז הקונגרס ה-6 של טקסס לבית הנבחרים של ארצות הברית של הקונגרס ה-46 של ארצות הברית ולשלושת הקונגרסים שאחריו, וכיהן מ-4 במרץ 1879 ועד 3 במרץ 1887.^[3]^[2] הוא היה יושב ראש הוועדה לענייני האינדיאנים במהלך הקונגרסים ה-48 וה-49.^[2] הוא נכשל בניסיונו להיבחר מחדש ב-1886 לקונגרס ה-50 של ארצות הברית.^[2]

לאחר עזיבתו את הקונגרס, ולבורן חידש את העיסוק הפרטי בסן דייגו, קליפורניה מ-1887 עד 1893, ובלוס אנג'לס, קליפורניה החל מ-1893.^[1]

ולבורן מונה על ידי הנשיא גרובר קליבלנד ב-25 בפברואר 1895, למושב בבית המשפט המחוזי של ארצות הברית במחוז הדרומי של קליפורניה שפונה על ידי השופטת ארסקין מאיו רוס.^[1] הוא אושר על ידי הסנאט של ארצות הברית ב-1 במרץ 1895, וקיבל את המינוי שלו באותו יום.^[1] שירותו הסתיים ב-31 בינואר 1915, עקב פרישתו.^[1]

ולבורן מת ב-6 בדצמבר 1921 בלוס אנג'לס, קליפורניה.^[1] הוא נקבר בבית הקברות רוזדייל (כיום בית הקברות אנגלוס-רוזדייל) בלוס אנג'לס.^[2]

בתו של ולבורן נישאה לברטון אי גרין, מייסד שותף של בוורלי הילס, קליפורניה.

מדיה וקבצים בנושא אולין ולבורן בוויקישיתוף

אולין ולבורן42553564Q2019875