אויתור
 | ||||
 | ||||
| דה הבילנד הרון של אויתור, ברישום 4X-ARL. | ||||
| נתונים כלליים | ||||
|---|---|---|---|---|
| מייסדים | עמנואל צור | |||
| תקופת הפעילות | 1957–1966 (כ־9 שנים) | |||
| נתוני חברת תעופה | ||||
| ||||
| ||||
אויתור (שם מלא: אויתור שרותי אויר בע"מ) הייתה חברת תעופה ישראלית, לטיסות פנים ארציות, אשר הוקמה בשנת 1957 על ידי המהנדס והטייס עמנואל צור. אויתור הייתה הראשונה שניסתה להתחרות בחברת ארקיע, שלה היה המונופול אותה עת בטיסות פנים בישראל.
היסטוריה
טיסת הבכורה של אויתור התקיימה ב-10 בספטמבר 1957, בה הוטסו 7 תיירים אמריקנים משדה לוד לקפריסין[1]. החברה הוקמה בהשקעה של 300 אלף דולר (100 אלף ל"י). חלק ניכר מסכום זה הושקע ברכישת שני מסוסים: הראשון דה הבילנד מדגם DH 104 Dove, מטוס בוכנה דו-מנועי ובו 10 מושבי נוסעים; והשני מדגם "איירספיד קונסול" בעל 7 מקומות ישיבה, וכן הושקע בבניית מוסך בנמל התעופה דב הוז, בית־מלאכה להחזקת מסוסים, ולרכישת משרדים במרכז תל אביב. החברה קיבלה תחילה רישיון לביצוע טיסות מיוחדות (צ'רטר), במסגרתם ביצע טיסות עם קבוצות מאורגנות של תיירים (בתוך ישראל וליעדים קרובים כולל: קפריסין, טורקיה, יוון ואיטליה), טיסות עבור מפעלים במקומות מרוחקים, טיסות מטען וטיסות עבור משרדי ממשלה - בעיקר הטסת אחמי"ם[2]. בקיץ 1958 החלה החברה לבצע טיסות לשם צניחה ספורטיבית[3], כולל צניחה חופשית קבוצתית ראשונה שבוצעה אי פעם בישראל[4].
בנובמבר 1959 ביקשה אישור להרחיב את פעילות ולבצע טיסות פנים סדירות לשדה התעופה ראש פינה, שדה התעופה חיפה ושדה התעופה אילת; ולמכור כרטיסים ללקוחות בודדים ולא רק לקבוצות[5]. היא ביקשה גם אישור שלא התקבל לבצע טיסות בין-לאומיות משדה דב[6]. החברה לא קיבלה תחילה אישור[7], אך השאילה את מטוסי לחברת "ארקיע" לצורך ביצע טיסות פנים ב"קו נהריה-ת"א" משדה דב למנחת בצת[8].
בשנת 1962 מכר עמנואל צור את החברה לחברת התעופה "מרום" שעסקה בריסוס אווירי, שהתמזגה גם עם חברת "מונאויר" שהפעילה שירות "מוניות אוויר" במטוסים קלים. כל אחת משלוש החברות המשיכו לפעול בנפרד והשותפות ביניהן הייתה בתחום האדמיניסטרטיבי בלבד. החברה המאוחדת העסיקה 8 טייסים ו-42 עובדי קרקע ואדמיניסטרציה[9]. עמנואל צור המשיך לשמש כטייס ראשי בחברה עד להפסקת טיסותיה בשנת 1966. במאי אותה שנה ביצעה החברה את הטיסה הראשונה למנחת נווה זוהר ("שדה־תעופה סדום"), שנחנך באותה עת[10].
בתחילת שנות ה-60 רכשה החברה שלושה מטוסי הרווארד מחיל האוויר, לאחר שאלה הוצאו משימוש כמטוסי אימון[דרוש מקור]. מטוסי הרווארד שימשו בין היתר להטסת עיתונים מתל אביב לצפון הארץ ולהטסת כרזות פרסומת בשמי הארץ[דרוש מקור].
החל מ-16 בפברואר 1964 הפעילה החברה טיסה יומית מחיפה לאילת ובחזרה[11]. באמצעות מטוס מטוס דה הבילנד, מדגם DH 114 Heron, מטוס בוכנה ארבע-מנועי ובו 12 מושבי נוסעים שרגשה לצורך כך[12]. החברה קיימה טיסות נוסעים משדה דב לשדה התעופה חיפה ומשם לשדה תימן ליד באר שבע ושדה התעופה אילת[13], זאת לאחר שתנאי הרישיון שניתנו לה מאגף התעופה האזרחית במשרד התחבורה, אסרו עליה לקיים טיסות ישירות מתל אביב לחיפה או לאילת, קווים בהם שלטה חברת ארקיע[14]. בשנת 1964 הטיסה החברה כ-6,000 נוסעים בין חיפה לאילת. החברה גם החלה להפעיל טיסות נפרדות בקו חיפה-באר-שבע[15].
בתחילת 1966 רכשה עוד שני מטוסים, מדגם "דה הבילנד הרון" בעלי 15 מושבים[16]. במרץ 1966 רכשה מטוס "הרון" שלישי[17]. זאת במטרה להרחיב את תדירות קווי התעופה שלה, אולם באוקטובר 1966, לאחר שהחברה כשלה בניסיונה לקבל רישיון ממשרד התחבורה להטסת נוסעים בקווים המתחרים בקווי הנוסעים של ארקיע, היא נמכרה לחברת ארקיע. העסקה כללה את אך ורק את זכויותיה של חברת אויתור בקווי הנוסעים מחיפה, ולא את מטוסיה אשר הושבו למכירה באנגליה[18].
צי מטוסים
צי המטוסים של אויתור כלל את המטוסים הבאים:
| דגם | מספר מטוסים | זיהוי כלי טיס ("זנב") |
|---|---|---|
| דה הבילנד DH.104 Dove | 1 |
|
| דה הבילנד DH.114 Heron | 3 |
4X-ARL (תמונה בכותרת) |
| הרווארד | 3 |
4X-ARA |
קישורים חיצוניים
חברה התעופה "אוויתור" פותחת קווים לחיפה, באר שבע ואילת, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1964- חברת התעופה מונאויר-אויתור, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1963
- אויתור בנתיבי האוויר הפנימיים (אורכב 22.01.2020 בארכיון Wayback Machine). אנציקלופדיה יפעת לתולדות התעופה והחלל בישראל, עמ' 482–483.
- הרווארד 4X-ARA. באתר מרקיע שחקים.
- מסמכים מחברת אויתור, מאוסף עמנואל צור.
הערות שוליים
- ↑ טיסת בכורה של <<אויתור>>, הארץ, 11 בספטמבר 1957
טיסת בכורה ל"אויתור", על המשמר, 11 בספטמבר 1957 - ↑ " אויתור" - לטיסות מיוחדות, למרחב, 28 באוגוסט 1958
- ↑ צניחות חופשיות ב"שדה דב", למרחב, 15 ביוני 1958
- ↑ יהודה קסטן, צניחה חופשית קבוצתית בוצעה לראשונה ע"י אזרחים ישראליים, למרחב, 8 ביוני 1958
- ↑ "אויתור" מבקשת להרחיב פעולותיה, למרחב, 18 בנובמבר 1959
- ↑ נפתלי לביא, <<שדה דב>> לא יתחרה בלוד, הארץ, 20 בדצמבר 1960
- ↑ נפתלי לביא, שיקולי שר התחבורה נגד טובת הציבור, הארץ, 6 בספטמבר 1963
- ↑ נחנך קוו אוויר נהריה-ת"א, למרחב, 30 ביוני 1960
- ↑ מ. אביעופר, מעגל הקסמים בשרות האווירי מחיפה לאילת, למרחב, 9 במרץ 1964
- ↑ נחנך שדה־תעופה בסדום, למרחב, 13 במאי 1962
- ↑ חב' <<אויתור>> חנכה קו תעופה מחיפה לאילת דרך באר־שבע, הארץ, 17 בפברואר 1964
קו "אויתור": חיפה-אילת, למרחב, 17 בפברואר 1964
נחנך קו־התעופה חיפה - אילת, קול העם, 20 בפברואר 1964 - ↑ הגיע המטוס לקו־התעופה החדש חיפה-ת"א-אילת, למרחב, 6 בפברואר 1964
הגיע מטוס חדש ל"אויתור", הארץ, 6 בפברואר 1964 - ↑ חברת "אויתור" הוזילה טיסותיה, למרחב, 12 ביוני 1964
- ↑ אויתור לא תורשה לפתוח קו לאילת, הארץ, 4 בספטמבר 1964
- ↑ קו תעופה מבאר־שבע לחיפה יופעל היום, על המשמר, 8 באפריל 1964
קשר אוירי קבוע לבאר־שבע, דבר, 15 באפריל 1964 - ↑ "אוויתור" רכשה ערד שני מטוסים מדגם "הרון", דבר, 23 בפברואר 1966
אויתור רכשה שני מטוסים, הארץ, 23 בפברואר 1966 - ↑ חברת "אויתור" רכשה מטוס "הרון" שלישי, הארץ, 17 במרץ 1966
- ↑ מיכה לימור, חברת התעופה "אויתור" תחוסל ותימכר ל"ארקיע", מעריב, 18 באוקטובר 1966
"אויתור" הפסיקה טיסותיה - משא ומתו על מסירת הזכויות ל"ארקיע", הארץ, 19 באוקטובר 1966
'אויתור' תימכר להרקיע", דבר, 19 באוקטובר 1966
אויתור41367125Q20501985