אוזנן ואן-גלדר
 אוזנן ואן-גלדר
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | עטלפים |
| תת־סדרה: | דמויי נשפון |
| משפחה: | נשפוניים |
| סוג: | אוזנן ואן-גלדר |
| מין: | אוזנן ואן-גלדר |
| שם מדעי | |
 Bauerus dubiaquercus
| |
| תחום תפוצה | |
| |
אוזנן ואן-גלדר (שם מדעי: Bauerus dubiaquercus) הוא סוג של עטלף קטן במשפחת הנשפוניים שחי בעיקר באמריקה המרכזית. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1959 על ידי האוצר של המוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הטבע ריצ׳רד ואן-גלדר וקרוי על שמו. השם המדעי מורכב משמות של חברי המשלחת שאספו את הדגימה של המין בשנת 1957 בארכיפלג איסלאס מריאס ושל המממן של המסע. אוזנן ואן-גלדר קרוב מבחינה פילוגנטית לאוזנן חיוור מצפון אמריקה, ובמקור השניים אף נכללו תחת סוג אחד. כיום, שניהם מוגדרים כטקסונים מונוטיפים ומסווגים יחדיו בתת-משפחה עצמאית Antrozoini לצד מספר מאובנים נכחדים.
תיאור
לאוזנן ואן-גלדר גוף גוצי שמנמן, ראש קצר ומעוגל, עיניים קטנות וכנפיים בינוניות רחבות. החרטום והלוע קצרים ורחבים והשפתיים גדולות; השפה התחתונה גדולה ועבה במיוחד עם תלם עדין במרכזה. אפו של האוזנן קטום כאף החזיר ולו נחיריים עגולים וחזיתיים; בשל כך, הוא מזכיר מאוד בפנים את זיזף הפרחים החי בקריביים. מאחורי האף, יש לאוזנן ואן-גלדר צמד בלוטות נפוחות גדולות במיוחד. האוזניים המשולשות של המין גדולות ורחבות למדי עם צפירים ארוכים ומחודדים, אך עם זאת האפרכסות קצרות בצורה ניכרת משל האוזננים האמיתיים והמדומים. הזנב ארוך ודקיק ומוקף בקרום תעופה רחב.
אוזנן ואן-גלדר הוא עטלף קטן; אורך ראשו וגופו 63–68 מ"מ, אורך הזרוע 50–57 מ"מ, אורך האוזן כ-26 מ"מ ואורך הזנב 55–57 מ"מ; משקלו 13–20 גרם.
ה]]פרווה[[ של אוזנן ואן-גלדר ארוכה, צפופה וצמרירית. צבעה הכללי נע בין זהוב לאוכרה, נחושת, חום בהיר, חום אפרורי או חום קפה, כשהשיער בכתפיים, בעורף ובמצח מתכהה לערמוני. הצד התחתון חיוור יותר ונע בין צהבהב לקרם-שמנת או לבנבן. הכנפיים והחצי העליון של האוזניים בצבע שחרחר דהוי והזרועות והשוקיים בצבע בורדו או ורוד מלוכלך. הפנים, הצפירים ובסיס האוזניים בצבע ורוד, בורדו או כתמתם, והנפיחויות מאחורי האף כתמתמות או כהות.
תפוצה ואקולוגיה
אוזנן ואן-גלדר מצוי בעיקר באמריקה המרכזית ומעט צפונה. טווח התפוצה שלו כולל את בליז, ניקרגואה, גואטמלה, קוסטה ריקה, הונדורס ואל-סלבדור והוא מצוי גם בדרום ודרום-מערב מקסיקו ובארכיפלג איסלאס מריאס ששייך מנהלית למדינה המקסיקנית נאיאריט. בית הגידול מורכב מיער נשיר לח, יערות אורן ואלון ויער עננים עד רום 2,300 מטר מעל פני הים.
אוזנן ואן-גלדר נתפס לעיתים רחוקות ברשתות ערפל של חוקרי טבע, ובשל כך מעט מאוד ידוע על אורח חייו. לא ברור האם נדירותו נובעת מפיזור דליל של האוכלוסייה, או מיכולות משופרות של איכון-הד שמסייעות לו להבחין ברשתות מבעוד מועד. האוזנן יוצא לפעילות כשעה לפני השקיעה עד אמצע הלילה ומבלה את שאר הזמן בשינה בחללי עצים, מערות ומבנים נטושים. הוא חי בגפו, בזוגות או בקבוצות קטנות. התזונה שלו מורכבת מחרקים גדולים כתיקנאים וחרגוליים והוא צד את טרפו סמוך לקרקע או לצמחייה נמוכה. האוזננית ממליטה גור יחיד מדי שנה.
מצב
אוזנן ואן-גלדר מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור קרוב לסיכון (NT), מכיוון שהוא נדיר למדי, נפוץ בדלילות על פני טווח התפוצה שלו, וחווה ירידה משמעותית בשיעור של 30% בין 2001 ל-2018. האיום העיקרי על המין הוא אובדן בית גידול בדמות בירוא יערות, להוציא את מקסיקו.
על בסיס טווח התפוצה של האוזנן, סביר להניח שהוא נוכח באזורים מוגנים רבים במקסיקו ואמריקה המרכזית וגם בשמורות פרטיות בבליז וניקרגואה. בשל הקושי ללכוד את המין בטבע, IUCN ממליץ לבצע ניטור אקוסטי לקריאות הד של עטלפים בטווח התפוצה המשוער, וכך לקבוע האם הוא נפוץ באזורים נוספים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
31918876אוזנן ואן-גלדר