אהוב מהר המור
אָהוּב מֵהַר הַמּוֹר הוא פיוט לחתונה ("חדויה"[1]) שנהוג בקרב יהודי תימן לשיר תחת החופה אחר קריאת הכתובה.[2]
מחבר הפיוט אינו ידוע.
מבנה הפיוט
כל שורה בשורות הראשונות בפיוט פותחת בתואר של ה', ולאחר מכן ההמשך ”...מהר המור, נתן לי מורשה”
התארים (לפי סדר הא"ב): אהוב, ברוך, גיבור, דגול, הדור, ועד, זכאי, חנון, טהור, ישר, כביר, לובש, מלך, נורא, סומך עוזר, פודה, צדיק, קדוש, רחום, שומר. באות תי"ו ישנם שלשה תארים: תמים, תומך, תקיף.
לאחר כל התוארים מסתיים הפיוט במילים: ”מורשה נחלתי וקבלתי בקדושה, בקדושה שמעתי כי יקח איש אשה[3], אשה טובת מראה מאורשה מקודשה, הללויה כי טוב כי לעולם חסדו”.
פירוש הפיוט
הפיוט משווה בין הנישואין למתן תורה:
ההשוואה בין חתונה למתן תורה מבוססת על הגמרא (מסכת ברכות): ”תורה ציוה לנו משה מורשה אל תקרי מורשה אלא מאורשה” (ברכות נז א).
מנהגים באמירת הפיוט
את הפיוט נוהגים לשיר בקהילות יהודי תימן תחת החופה, יש הנוהגים לשיר רק גרסה מקוצרת שלא כוללת את כל התארים.
קישורים חיצוניים
הפיוט אהוב מהר המור, באתר הפיוט והתפילה
הערות שוליים
- ^ על החדויה ראה: בת ציון עראקי קלורמן, יהודי תימן: היסטוריה, חברה, תרבות, כרך שני, האוניברסיטה הפתוחה, 2004, עמ' 28
- ^ הרב רצון ערוסי, נישואין כדת משה וישראל בימינו
- ^ על פי ספר דברים, פרק כ"ב, פסוק י"ג.
- ^ זוהר, פרשת שמות
- ^ דברים ל"ג, ד
23190941אהוב מהר המור