אגם טאופו
 | |
| תצלום לווין של נאס"א המראה את אגם טאופו | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום | מרכז האי הצפוני בניו זילנד |
| סוג | אגם לוע |
| מידות | |
| שטח | 616 קמ"ר |
| נפח | 59 קמ"ק |
| גובה | 356 מטר מעל לפני הים |
| אורך מרבי | 46 ק"מ |
| רוחב מרבי | 33 ק"מ |
| עומק מרבי | 186 מטר |
| עומק ממוצע | 110 מטר |
| מידע נוסף | |
| נהר מזין | וייטהנוי, טונגרירו, טאורנגה-טאופו |
| מקור לנהר | וייקטו |
| אגן ניקוז | 3,487 קמ"ר |
| מדינות באגן הניקוז | ניו זילנד |
| אורך קו החוף | 193 ק"מ |
| איים | מוטוטייקו |
| תחלופת המים | 10.5 שנים |
| קואורדינטות | 38°49′01″S 175°55′01″E / 38.817°S 175.917°E |
|
(למפת ניו זילנד רגילה) | |
אגם טאופו (Taupo) הוא אגם במרכז האי הצפוני של ניו זילנד, הגדול באגמי ניו זילנד.
גאוגרפיה
אורך אגם טאופו כ-40 ק"מ, רוחבו כ-30 ק"מ ושטחו 616 קילומטר מרובעים. הדרך המקיפה את האגם אורכה 161 ק"מ בערך, אך היקף האגם עצמו הוא כ-193 ק"מ בגלל פיתולים בשפת האגם. עומקו המרבי של האגם הוא 186 מטר.
האגם משמש מקור מים לנהר הוואיקטו היוצא בחלקו הדרום מערבי.
האזור בו שוכן האגם מתאפיין בפעילות וולקנית המתבטאת בפעילות געשית ובהימצאות קיטור גאותרמי קרוב לפני הקרקע ואף כזה היוצא החוצה מן הקרקע. בסביבה פועלות מספר תחנות כח שמקור האנרגיה שלהם הוא גאותרמי - מים חמים וקיטור מן האדמה. תחנת הכח הגאותרמית הראשונה בניו זילנד הוקמה בוואירקאי, מספר קילומטר צפונית לאגם טאופו, בשנת 1958.
כמות הגשם השנתית הממוצעת באזור היא 1050 מ"מ. גשמים יורדים בחורף וגם בקיץ והנוף נראה ירוק רוב השנה כשעיקר המשקעים יורדים בחורף בחודשים יוני עד אוגוסט.
בקרבת האגם נמצאים העיר טאופו הממוקמת בצפון מזרח האגם והעיר טורנגי בדרומה. בעיר טאופו האוכלוסייה מונה עשרים עד עשרים וחמישה אלף תושבים (2005) ובנוסף יש בה תיירים רבים בסופי שבוע ובעונת הקיץ. טמפרטורות המקסימום בקיץ הן בממוצע 23 מעלות ובחורף 11.5 מעלות צלזיוס. טמפרטורת המינימום בחורף עשויה לרדת לכדי מינוס 5 מעלות צלזיוס אך ברב הזמן אינה יורדת מתחת לאפס.
האגם והנהרות הנשפכים אליו וממנו משמשים לענפי ספורט המים השונים. גם ענפי ספורט אחרים נפוצים באזור כמו הליכה, רכיבת אופניים וקפיצה ובחורף האזור הוא יעד מבוקש לחובבי הסקי והסנובורד. הניו זילנדים מתגאים בכך שהאזור הוא מרכז עולמי לדיג של דגי טרוטה (trout).
היווצרות האגם
כמו אגם טובה, גם אגם טאופו שוכן בקלדרה שלדברי החוקרים נוצרה מהתפרצות-על לפני אלפי שנים, שפלטה טפרה בנפח של כ-1,170 ק"מ מעוקבים. התפרצות זו הייתה הראשונה והעזה ביותר בסדרה של 28 התפרצויות מתועדות של טאופו עד ימינו. היא הייתה בעלת מדד התפרצות געשית 8 והחומר נזרק לגובה חמישים קילומטר. בהתפרצות לפני כ-1,800 שנים האש שרפה עצים למרחק של כשלושים קילומטרים והאפר כיסה אזור ששטחו כ 20,000 קילומטרים מרובעים. ישנן עדויות שענן האפר כיסה את עין השמש לתקופה ארוכה ואף נצפה לאחר זמן הרחק מן המקור, ברומא מצד אחד ובסין בצד השני. לאחר ההתפרצות קרסה הקרקע ויצרה את האגם שניקז את המים באזור. תופעה כזו של התפרצות געשית המסתיימת בקריסת הקרקע מעל והיווצרות אגם, נקראת קלדרה (Caldera).
היסטוריה
החלוצים האירופיים הגיעו לאזור במאה התשע עשרה ועסקו בעבודות עץ וכריתת יערות. תוך מספר עשרות שנים הכחידו החלוצים כמעט את כל היערות הטבעיים. החלוצים עסקו גם בציד, דיג וחקלאות. בשנים האחרונות נעשה מאמץ לשימור המורשת של החלוצים האירופים ושל התושבים המאורים הקדומים של ניו זילנד.
המאורים הגיעו לאזור במאה השש עשרה. תושבים אירופיים החלו להתיישב באזור בסביבות שנת 1830 ועמם החלה פעילות מיסיונרית. ההתיישבות התחזקה במהלך מלחמת האדמה של שנת 1860 שהתנהלה בין המתיישבים הבריטים בניו זילנד לבין התושבים המאוריים. המאורים עמדו יפה בקרב נגד המתיישבים שחוזקו על ידי הצי הבריטי אך נאלצו לקבל את הסכם השלום שהוצע להם. בשנת 1872 לאחר ההסכם והשכנת השלום הסכימו המאורים להקצות שטח בחלק הצפוני של האגם להקמת היישוב. העיר הידועה כיום בשם טאופו הייתה כבר ישוב בשנת 1877.
האזור סביב אגם טאופו החל מתפתח בעיקר בשנות החמישים של המאה העשרים סביב תחום היערנות והקמת תחנת כח גאותרמית בוואירקאי הסמוכה. השגשוג הכלכלי של שנות האלפיים מתבסס באזור בעיקר על תיירות: תיירות פנים ותיירות חוץ.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אגם טאופו |
אתר האינטרנט הרשמי של אגם טאופו
- תיירות אגם טאופו
- המועצה האזורית טאופו
- מפת האגם ונתוני איכות המיים
- כל מה שצריך לדעת, אתר באנגלית למטיילים באזור אגם טאופו