קשיו
 קשיו
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | סבוננאים |
| משפחה: | אלתיים |
| סוג: | קשיו |
| מין: | קשיו |
| שם מדעי | |
 Anacardium occidentaleליניאוס | |
| ערך תזונתי ל-100 גרם | |
| מים | 5.20 ג' |
|---|---|
| קלוריות | 553 קק"ל |
| חלבונים | 18.22 ג' |
| פחמימות | 30.19 ג' |
| שומן | 43.85 ג' |
| שומן רווי | 7.783% |
| שומן חד בלתי רווי | 23.797% |
| שומן רב בלתי רווי | 7.845% |
| ויטמינים | |
| ‑ ויטמין A | 0 מק"ג |
| ‑ ויטמין B1 | 0.423 מ"ג |
| ‑ ויטמין B2 | 0.058 מ"ג |
| ‑ ויטמין B3 | 1.062 מ"ג |
| ‑ ויטמין B5 | 0.86 מ"ג |
| ‑ ויטמין B6 | 0.417 מ"ג |
| ‑ ויטמין B9 | 25 מק"ג |
| ‑ ויטמין C | 0.5 מ"ג |
| ‑ ויטמין D | 0 מ"ג |
| ‑ ויטמין E | 0.90 מ"ג |
| ‑ ויטמין K | 34.1 מק"ג |
| ברזל | 6.68 מ"ג |
| סידן | 37 מ"ג |
| מגנזיום | 292 מ"ג |
| מנגן | 1.66 מ"ג |
| זרחן | 593 מ"ג |
| אשלגן | 660 מ"ג |
| נתרן | 12 מ"ג |
| נחושת | 2.2 מ"ג |
| אבץ | 5.78 מ"ג |
| סיבים תזונתיים | 3.3 ג' |
| מקור: משרד החקלאות האמריקני | |
קשיו (השם המדעי: Anacardium occidentale) הוא מין של עץ בעל פרחים ממשפחת האלתיים, קרוב משפחה של אלת הבוטנה המניבה את הפיסטוק. הוא מגודל באופן מסחרי למטרת שיווק של גרעיניו ופירותיו.
תפוצה
עץ הקשיו גדל באזור אמריקה הדרומית, ומוצאו בצפון מזרח ברזיל. מברזיל הביאו הפורטוגזים את עץ הקשיו לאפריקה ולדרום מזרח אסיה. כיום הוא מגודל מסחרית ב-32 מדינות בעלות אקלים טרופי וסובטרופי. מגדלות הקשיו הבולטות (למטרות יצוא) הן וייטנאם, ניגריה, גאנה, חוף השנהב, הודו, ברזיל ואינדונזיה.
מקור השם
השם "קשיו" (Cashew) מקורו בשם הפורטוגזי "קאז'ו" (Caju), והוא מבוסס על השם בטופי עתיקה "אקאג'יו" (acajú).
ב"ילקוט צמחים" שהוציא ועד הלשון העברית ב-1930 מובא כנגד השם המדעי Anacardium occidentale תולענה, אך ככל הנראה חל בלבול בוטני עם העץ המשמש לחרושת עץ הקרוי מהגוני.
מאפיינים
עץ הקשיו הוא עץ בגובה נמוך-בינוני (כ-12 מטרים), ירוק עד, בעל גזע מפותל.
עליו בשרניים וגדולים (לעיתים עד 22 על 14 ס"מ), צורתם אגסית והם מסודרים בספירלה סביב הענפים. הפרחים מסודרים בתפרחת מרובת פרחים מקובצים ובעלת צורה חרוטית, ולכל פרח חמישה עלי כותרת קצרים (7 מ"מ לערך).
מתוך עלי הגביע של הפרח מתפתח פרי מדומה גדול ובעל צורת אגס, הקרוי לרוב "תפוח קשיו". הוא אכיל ובעל בשר רך ומתוק, המוקף קליפה עדינה, ואינו מכיל גרעינים. אף שהוא נחשב מעדן באזור ברזיל, הוא אינו מגודל ליצוא היות שאינו משתמר היטב במסע – כעבור 24 שעות מרגע הקטיף מתחיל תפוח הקשיו לתסוס.[1] מיץ הקשיו נמכר לרוב בברזיל ופופולרי מאוד (כמו מיץ תפוזים בישראל למשל).
מפימת הפרי, במקום שבו היה הפרח, מתפתח הפרי האמיתי של העץ – בית גלעין דמוי אגוז. זהו אגוז הקשיו, אף שמבחינה בוטנית אינו נחשב אגוז אלא פרי הדומה לשקד. ללא עיבוד אגוז הקשיו אינו אכיל.
רעילות
אגוזי הקשיו הנמכרים בשווקים כלא מעובדים למעשה עברו תהליכי חימום וקילוף לפני ששווקו. אגוז הקשיו הטרי אשר נקטף מעל תפוח הקשיו נתון בקליפה כפולה הרוויה שרף. שרף זה מכיל חומר בשם Urushiol.[2] חומר דומה לזה המצוי באוג רעיל. מגע שלו עם העור יכול להביא לגירוי, ובליעתו לתגובת הרעלה. על כן כל אגוז קשיו צריך לעבור טיפול מדויק להסרת קליפתו בלי להגיר מן השרף על האגוז. לרוב הקליפה מוסרת בחימום עז, כגון אידוי או טיגון, והזרע מחולץ ממנה ומנוקה, ונבדק פרטנית. טיפול זה יקר יחסית לטיפול באגוזים אחרים, ומגולם במחיר אגוזי הקשיו.
ברכה על קשיו
על אגוז קשיו נפסק לברך ברכה ראשונה בורא פרי העץ[3] וברכה אחרונה בורא נפשות.
קישורים חיצוניים
- קשיו, באתר ITIS (באנגלית)
- קשיו, באתר NCBI (באנגלית)
- קשיו, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- קשיו, באתר Tropicos (באנגלית)
- קשיו, באתר GBIF (באנגלית)
- קשיו, באתר The Plant List (באנגלית)
- קשיו, באתר IPNI (באנגלית)
- קשיו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מידע תזונתי מפורט על אגוז הקשיו
- שלמה פפירבלט, פרי העונה: רעיל, מדומה, וטעים מאד(הקישור אינו פעיל), בבלוג "כתוב בלטינית" באתר הארץ, 13.3.2014
הערות שוליים
- ↑ John Kohler, Raw Cashew Nuts - Are they Really Raw?, באתר Living and Raw Foods
- ↑ Are Raw Cashews Really Poisonous?, באתר wiseGEEK
- ↑ בילקוט יוסף (ר"ג, סקט"ו) כתב לברך ברכה ראשונה בורא פרי האדמה מכיוון שהוא חלק מהאגוז שבו הוא גדל, ודינו כקפריסין שאינו עיקר הפרי. אך בספר "כיצד מברכין", הביא הרב דוד גבריאל שהרב עובדיה חזר בו והודה שברכתו "העץ" מפני שכיום נוטעים אותו עבור האגוז ולכן, כיוון ש"אדעתא דהכי נטעי", נחשב עיקר הפרי. וכן כתב האור לציון (פמ"ו, סל"ו) לברך "העץ". ולגבי הפרי המרכזי שרוב אנשים אינם אוכלים אותו כפי שהוא ויש עושים ממנו ריבה, יש שאמרו שגם הוא נחשב הפרי ומברכים עליו גם כן בורא פרי העץ, ויש מסתפקים מה ברכתו (עיין פני השלחן, ר"ב, סק"ו שנשאר ב"צריך עיון").
קשיו41754752Q34007