אברפראו

אברפראו
Aberffraw
מדינה	הממלכה המאוחדת
אומה	ויילס
מחוז	אנגלסי
תאריך ייסוד	לפחות המאה ה-5
שטח	29.55 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	597 (2021)
אזור זמן	UTC
	(למפת הממלכה המאוחדת רגילה) לונדון בלפסט אדינבורו ליברפול ברמינגהאם ניוקאסל מנצ'סטר לידס פורטסמות' קארדיף גלאזגו פלימות' האוקיינוס; האטלנטי; הים; הצפוני; תעלת; למאנש; האוקיינוס; האטלנטי; צרפת אירלנד איי; שטלנד; אורקני האיים; ההברידיים; אברפראו

אברפראו (בוולשית: Aberffraw) היא עיירה וקהילה במערב מחוז האי אנגלסי שבצפון-מערב ויילס.

לעיירה היסטוריה ארוכה המשתרעת מהתקופה המזוליתית, במהלך ימי הביניים, הייתה אברפראו עיר נמל חשובה ושימשה כבירת ממלכת גוויניד' וכן משכנו של כס נסיכות ויילס במאות ה-12 וה-13^[2]. משמעות שמה של העיירה הוא 'שפך נהר הפראו' והיא שוכנת לחופה המערבי של האי אנגלסי, כשמונה קילומטרים דרום-מזרחית לנמל התעופה אנגלסי (בסיס חיל האוויר ואלי), כ-17 קילומטר דרום-מזרחית להוליהד וכ-20 קילומטר מערבית לגשר בריטניה המחבר את אנגלסי לשאר ויילס.

היסטוריה

העדויות הקדומות ביותר להתיישבות באזור אברפראו הן מהתקופה המזוליתית. חפירות מהמחצית השנייה של המאה ה-20 גילו כלי צור מתקופה זו וקבר מתקופת הברונזה מהסביבות 2000 לפנה"ס. מן התקופה הנאוליתית נותרו סביב המקום קברים בנויים מאבן, ובקרבת הנהר הסמוך נמצאו שרידי מעגלי בתים מימי הברזל, לצד עקבות לנוכחות רומית בראשית האלף הראשון לספירה.

תור הזהב של אברפראו החלה במאה ה-5 לספירה, כאשר קדרולון לאהיר אפ אייניון הקים במקום ארמון, ובהמשך, במאה ה-9, שוקמה הבירה על ידי רודרי הגדול. אז נוסד במקום בית אברפראו – שושלת מלכי גווינד' שנחשבה לשושלת הוותיקה ומהחשובות בתולדות ויילס. הארמון הפך למוקד ממשל מרכזי ולמושב נסיכי גווינד', ובמאות ה-12 וה-13 שירת כמקום מושבו של הנסיך ל'ואלין הגדול, שהפך לסמל לעצמאות הוולשית עד הכיבוש האנגלי בסוף המאה ה-13. במהלך המאה ה-14, פגעה סופה עזה (1331 לספירה) באזור וגרמה להיווצרות דיונות חול שהרסו את הנמל של אברפראו. בעקבות אסון זה איבד היישוב את מעמדו כנמל מרכזי, ומשפחות רבות נאלצו לעזוב את בתיהן. הירידה בחשיבות הכלכלית והבידוד התחבורתי הובילו גם הם להמשך התדרדרות. במקביל, לאחר כיבוש ויילס בידי אדוארד הראשון, מלך אנגליה, פורקו מבני הארמון ונעשה שימוש באבנים לבניית טירת בומריס^[3].

במאה ה-20 הפכה אברפראו לאחת העיירות העניות באנגלסי, והרבה מבתיה המסורתיים נהרסו לטובת בניית שיכון ציבורי שהוקם על חורבות אתר הארמון מימי הביניים. בשנות ה-80 הוכרזה חלק מהעיירה כאתר שימור והמבנים המסורתיים שהיו ניתנים להצלה שומרו במטרה לשמר את אופיו ההיסטורי של המקום. בשנים האחרונות הפכה אברפראו לאתר תיירות פופולרי, כשהמגמות הדמוגרפיות השתנו בעקבות גל רכישות מקרב תושבי ערים מחוץ לוויילס, שפגע במעמד השפה הוולשית המסורתית^[2].