אברהם מרדכי פיורקו
אברהם מרדכי פְּיוּרקוֹ (בכתיב שנהג בזמנו: פיורקָא; ברוסית: Пюрко; 1853, לומז'ה, פולין הקונגרסאית – 1933, גראייבו, הרפובליקה הפולנית השנייה) היה סופר עברי, סופר ילדים, עורך, בעל בית דפוס ומו"ל. מחלוצי ספרות ועיתונות הילדים והנוער העברית.[1] בנו הוא הסופר חיים פיורקו.
קורות חיים
אברהם מרדכי פיורקו נולד ב-1853 בעיר הפלך לומז'ה למשפחה יהודית של בעלי מלאכה. למד בילדותו ב"חדר" מסורתי, ובד בבד רכש השכלה חיצונית וחילונית, עברית וכללית. בשנת 1875, בהיותו איש צעיר, עזב את עירו והשתקע בעיירה הסמוכה גראייבו. כמה שנים היה סוחר זעיר, מורה, פקיד ומלמד.
פיורקו הקים בית דפוס עברי, תחילה כדי להדפיס את הספרים הרבים שכתב הוא עצמו, ואחר כך גם הדפיס בו מספרי אחרים.
בשנת תרנ"ג פרסם בהוצאת שולדברג בוורשה סדרה ראשונה מסוגה: 11 "ספרי ילדים למקרא ולשעשועים". בשנת תרנ"ט (ראשית 1899) ייסד וערך את שבועון הילדים העברי המפורסם "גן שעשועים" ("מכתב עתי לחנוך לספרות ולמדעים שונים: לנערי בני ישראל"), שהיה עיתון הילדים העברי הראשון שראה אור מחוץ לארץ ישראל.[2] עיתון זה, שהופיע בעיר הקרובה ליק שמעבר לגבול, בפרוסיה המזרחית שבגרמניה (שם נדפס גם העיתון העברי הראשון, "המגיד"), שימש במה ראשונה לפרסום דבריהם של סופרים עבריים ידועים, כגון יעקב פיכמן, דוד שמעוני, צבי שארפשטיין ואחרים. בנוסף כתב לעיתוני ילדים יידיים באודסה, בסנקט פטרבורג ובוורשה.[2] הוא פרסם את זיכרונותיו על אודות סופרים עבריים ויידיים ביומון הוורשאי "היינט".
בשנים תרפ"ח–תרצ"ב (1928–1931) ערך והוציא לאור את הירחון למדעי היהדות "בית המדרש החדש". פיורקו היה רב-גוני מאוד בכתיבתו, וטיפח את ספרות הילדים העברית בפולין בכל ענפיה. הוא ערך והוציא שבועונים ומקראות לילדי ישראל, כתב סיפורים ופואמות מקראיות, כתב משלים וסיפורי מופת, הביא מכתמים וחרוזי שיר, ואפילו טיפח את הדקדוק העברי.
ספריו
- בת יפתח: שיר חרוזי בשש מחלקות, ליק : רודאלף זיעבערג, תרל"ג.
- ראוים הדברים למי שאמרם, ורשה: דפוס י’ אלאפין, 1880. (פירוש למדרש)
- ספר מכתבים השלם: ... בו שלשה ספרים א) מכתבי משפחה ב) מכתבי רעים ג) מכתבי מסחר כולל מאה וחמשים מכתבים ..., ורשה: דפוס נתן שריפטגיססער, תרמ"ב. (ספר לימוד)
- נטעי נעמנים: כולל מאה ספורים יפים ונעימים לקוחים ממיטב חכמי החנוך והפדגוגיא בשפות העמים ונעתקים ללשון הקודש ..., ורשה: אלעקסאנדער גינז, תרמ"ג.[3] (תרגומיו לסיפורי ילדים)
- נטעי נעמנים: הוצאה חדשה בשלש מחלקות ... א) חמשים ספורים קטנים; ב) מאה ספורים ומשלי מוסר... לקוחים ממיטב חכמי הזמן והפדגגיה בשפות העמים נעתקים ללשון ספרי הקודש; ג) שמונים וחמשה ספורים בשיר, מכתמים ושירים... מהם אריגינאלים ומהם נעתקים משפת העמים, ורשה: מ"י האלטער, תר"ן.
- כור המבחן: ... יכיל שאלות ותשובות על סדר כתבי הקדש לנסות בהן התלמידים בדברי ימי ישראל אשר בכתבי קדשנו ..., ורשה: אלעכסאנדער גינז, תרמ"ד.[4] (ספר שאלות ותשובות ללימוד התנ"ך)
- כור המבחן: ... שאלות ותשובות על סדר כתבי הקדש לנסות בהן התלמידים בדברי ימי ישראל ..., הוצאה שנייה בהוספות ותקונים רבים, גראייבו: דפוס ח’ פיורקא, תרס"ב.
- השכלה מדֻמה: ספור מחיי עמנו, ורשה: לעווין-עפשטיין, תרמ"ז.[5] (סיפור)
- סדרת "סיפורי ילדים למקרא ולשעשועים לילדי ישראל", ורשה: האחים שולדבערג, תרנ"ג:
- "ערום ראה רעה ונסתר: ספור בימי אחאב מלך ישראל";
- "מצא אשה מצא טוב: ספור ימי הבית השני (יסודתו באגדות התלמוד)";
- "חלום אמת: ספור בימי שבת בני ישראל בארץ מצרים (יסודתו בהגדה קדמנית)";
- "חכמת שלמה: ספור בימי שלמה ... מלך בירושלים";
- "חיים ואהבה: ספור בימי שלמה בן דוד מלך ישראל";
- "דם נקי: ספור בימי הבית השני";
- "דורש משפט: ספור מימי ההוה";
- "אחרית רשע: ספור בימי המלך שאול מלך ישראל";
- "אוד מצל מאש: ספור בימי גלות בבל".
- שבט סופר השלם ...: חלק ראשון כולל מאה וחמשים מכתבים על כל עניין וחפץ ... ובסופם ספור ... והחלק השני כולל מכתבים ומכתמים שירים ואמרי נועם מאבירי סופרים אשר נאספו ונסדרו ..., ורשה: ב’ טורש, תרנ"ד. (ספר לימוד)
- ילקוט הרעים: שש מאות מאמרים בדרך שיר ובחרוזים יכילו כל השמות, הפעלים והמלות השוים במבטאם ומשונים בכתיבתם ..., ורשה: האלטער ואייזענשטאדט, תרנ"ד. (ספר ללימוד הלשון)
- אלף המגן: ... לתלמידי בתי הספר אלף פעלים נבחרים לצין הוראתם בנינם וגזרתם ... להתרגל ..., ורשה: האלטער ואייזענשטאדט, תרנ"ח. (ספר ללימוד הלשון) (ראה אור במהדורות נוספות)
- ספר תורת החנוך: ... הלכות פסוקות להורים ולמורים לחנוך לילד על פי דרכו על פי דעת חז"ל ודעת חכמי הפדגוגיה ...; אספוֹ ולִקטוֹ ... אברהם מרדכי פיורקא ..., גראייבו: חיים פיורקא, תרס"ב.[6] (חינוך)
- לוחות הפעלים החדש: דוגמות דרכי הפעלים, נטיותיהם ותמונותיהם ...; ערכוֹ בסדר חדש ... אברהם מרדכי פיורקא, פייטרקוב: מרדכי צעדערבוים, תרס"ג. (ספר ללימוד הלשון)
- ספר לוחות הפעלים המתֻקן: כולל דוגמות דרכי הפעלים, נטיותיהם ותמונותיהם השונות, על פי שנוי כל הבנינים והגזרות והאופנים הרבים והשונים הנמצאים בכתבי הקדש. גם לוח כנויי הפעלים; ערכוֹ וסִדרוֹ בסדר חדש ... אברהם מרדכי פיורקא, הוצאה חדשה בהוספות רבות ותקונים, גראייבו: דפוס פיורקא, תרס"ו 1905.
- בית ספר עברי החדש: או, המדבר בלשון עמו: ספר למתחילים ..., וילנה: דפוס ראָם, תרס"ג.[7] (מקראה ללימוד עברית)
- דרך הקֹדש: באור חדש לתורה, נביאים וכתובים: על דרך הפשט וחכמת הלשון, דרכי הלשון והמקרא, מנהגי סופרים קדמונים, חקירות במשפטי השפה ושרשים, הבדל לשונות נרדפים, הארות והערות, הוספות ותקונים בתרגומים ובדברי המפרשים הראשונים והאחרונים ..., 2 כרכים, ירושלים : מקור, תש"ם.
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של אברהם מרדכי פיורקו, בקטלוג הספרייה הלאומית
- ראובן בריינין, גן־שעשועים, המגיד, 16 במרץ 1899, המשך (ביקורת על "גן-שעשועים", עם הופעתו)
מפרי עטו:
- עלה נדף: נאה דורש ואין נאה מקיים, המליץ, 4 בפברואר 1879
הערות שוליים
- ^ ג. קרסל, ספרות ילדים, דבר, 30 במרץ 1961.
- ^ 2.0 2.1 אבנר הולצמן, ספרות עברית, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית).
- ^ ביקורת: בינה בספרים: ספר נטעי נעמנים, המליץ, 14 בנובמבר 1884.
- ^ על הספר: מגיד משנה, המגיד, 4 באוגוסט 1887.
- ^ על הספר: מגיד משנה, המגיד, 4 באוגוסט 1887; קרית ספר, הצפירה, 23 בספטמבר 1887.
- ^ ביקורת: ד"ר משה אלעזר אייזענשטאדט (רוסטוב-דון), מעל שלחן הספרות: ספר תורת החנוך, הצפירה, 2 בספטמבר 1903.
- ^ ביקורת: ד"ר משה אלעזר אייזענשטאדט (רוסטוב-דון), מעל שלחן הספרות: בית ספר עברי חדש או המדבר בלשון עמו: ספר למתחילים, הצפירה, 13 בדצמבר 1903.
27320305אברהם מרדכי פיורקו