רבי אברהם וינברג (השלישי)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: המונח "ברכת אברהם" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו רבי אברהם ארלנגר (ירושלים).
רבי אברהם וינברג
לידה 1888
תרמ"ח
טבריה
פטירה יוני 1981 (בגיל 93 בערך)
י"ב בסיוון תשמ"א
ירושלים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מקום פעילות טבריה, סלונים, ירושלים
רבותיו רבי שמואל וינברג מסלונים, רבי אברהם וינברג (השני), רבי מרדכי חיים סלאנים
חיבוריו ברכת אברהם, נחל איתן
אב רבי נח וינברג
אדמו"ר מסלונים ה־שישי
תשט"ותשמ"א
פעילות נוספת
ה'תרצ"הה'תשי"א

רבי אברהם וינברג (מכונה: ה'ברכת אברהם') (כ"ט בסיוון תרמ"ט - י"ב בסיוון תשמ"א), היה האדמו"ר מסלונים בישראל, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ונשיא ישיבות בית אברהם ואור תורה.

ביוגרפיה

נולד בשנת ה'תרמ"ח, כבן שני לרבי נח וינברג, אחיו של האדמו"ר השני מסלונים, רבי שמואל וינברג, ה"דברי שמואל". אביו, נשלח יחד עם עוד קבוצה של חסידים צעירים, שעלו בשלבים שונים לארץ ישראל על ידי סבו, רבי אברהם וינברג, בעל "יסוד העבודה", שעל שמו הוא קרוי. בגיל 12 וחצי התארס לבתו של רבי מרדכי לידר (ר' מאטקע) מטבריה, אחיינו של בעל "יסוד העבודה" שהיה ממונה על קופת כולל רייסין. נישא בגיל 14.

בגיל 17 נסע לאירופה כדי לשהות אצל רבו רבי שמואל וינברג במשך חצי שנה. בגיל 21 נסע שוב לרבו לסלונים. רבי שמואל, שהיה פעיל בנושאי הכלל, שלחו לרבנים כמו הרב חיים מבריסק, ה"חפץ חיים" ורבי ישראל מצ'ורטקוב, בין היתר בעניינים הקשורים להקמת אגודת ישראל.

התגורר בטבריה והיה מראשי חסידות סלונים בעיר. היה חבר המועצה המרכזית של אגודת ישראל העולמית, גבאי ישיבת אור תורה ומנהל התלמוד תורה בעיר[1]. כמו כן הקים, יחד עם ידידו רבי מתתיהו לוריא, את בית הספר 'בית יעקב' בטבריה, אשר היה בית הספר הראשון מסוג זה בארץ ישראל[2]. בבחירות למועצת העיר שנערכו בשנת תרצ"ה, נבחר למועצת העיר והיה יושב ראש מפלגת אגודת ישראל בעיר[דרושה הבהרה][3].

בשנת תשט"ו[4], בצעד תקדימי ככל הנראה בהיסטוריה החסידית, נערכו בחירות פנימיות בין חסידי סלונים להנהגת החסידות שנותרה ללא מנהיג מאז פטירתו של רבי מרדכי חיים סלאנים בשנת תשי"ד. בבחירות נבחר רבי אברהם ברוב קולות. בשנת תש"כ עבר מטבריה לירושלים והתגורר בבניין ישיבת בית אברהם.

בלט במידת שפלותו ובהתמדתו. נהג לסיים את הש"ס פעמיים בשנה, ביום היארצייט של אביו ושל אמו[2].

בכל שטיבל שהקים דרש שלא ידברו כלל בשעת התפילה וקריאת התורה, והיה נוזף חמורות במי שהיה משוחח אז. הוא ראה זאת בחומרה רבה, כעבירה גדולה ביותר הראויה לנזיפה, והיה נוהג להפנות בשיחותיו לדברי הזוהר, הכותב על כך ביטויים חריפים.

באייר תשמ"א, חודש לפני פטירתו, הוכתר חתנו רבי שלום נח ברזובסקי לכהן כאדמו"ר. מיעוט מבני החסידות ראו במעשה זה פגיעה ברבי אברהם, ולדבריהם בהוראתו של רבי אברהם שאמר למקרוביו "בויען א נייעם קאמפאנייע" שפירושו להקים חסידות נפרדת וכך גם ישיבה[5], הקימו את חסידות סלאנים ולאדמו"ר הכתירו את הרב אברהם ויינברג (הרביעי) - חתן בנו רבי שמואל וצאצא לאדמור"י סלונים.

נפטר בגיל 93 בי"ב בסיוון תשמ"א כזקן האדמורי"ם, ונטמן בהר הזיתים בירושלים. רחוב ברכת אברהם ברמת שלמה בירושלים נקרא על שם ספרו. בחסידות סלונים הקדישו את שמות תלמודי התורה של החסידות ל'ברכת אברהם', על שמו. בחסידות סלאנים הקדישו את שמות הישיבות של החסידות "באר אברהם" על שמו.

היה מיודד מאד עם האדמו"רים הבית ישראל מגור, רבי יחיאל יהושע מביאלא, רבי מאיר מאמשינוב ועוד.

ספריו

  • ברכת אברהם - שני חלקים על חמישה חומשי תורה ומכתבים. בהוצאת מוסדות ישיבת "בית אברהם" שע"י חסידות סלונים - מכון אמונה ודעת תשנ"א.
  • נחל איתן - שני חלקים על חמישה חומשי תורה ומועדים, וכרך מכתבים. בהוצאת מוסדות חסידי סלאנים "באר אברהם" - מכון נחלי אמונה.

לקריאה נוספת

  • הרבי הקדוש מסלאנים, פרקי חייו של רבי אברהם וינברג מסלאנים, בהוצאת יעקב ה' ואברהם א', ירושלים תשס"ג.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ קול ישראל, י"ד בכסלו תרצ"ח.
  2. ^ 2.0 2.1 לאורם נלך, בעלון "משכן שילה" פרשת נשא תשפ"א.
  3. ^ ראו דבר, 19 אפריל 1973; דואר היום, 2 באוקטובר 1934.
  4. ^ על פי דיווחים עיתונאיים מאותה תקופה[דרושה הבהרה]
  5. ^ רבי משה אהרן גולינסקי, אמרתך חייתנו, מכתב ט, עמ' 39