אברהם גינצלר
תבנית סופר ריקה אברהם גינצלר (א' בתמוז ת"ר, 1840 – י"ז בתמוז תר"ע, 24 ביולי 1910) היה עיתונאי, סופר ופעיל בתחיית הלשון העברית במרכז אירופה. מראשוני העיתונאים העבריים בטרנסילבניה, ומבשרי העיתונות היהודית-העברית במרחב הונגריה–גליציה. כתב בעברית וביידיש, וחתר להשפיע על ההמונים לשוב ליהדות מסורתית באמצעות העיתונות.
ביוגרפיה
נולד באוהעל שבהונגריה לאליעזר וחנה. בשנת תרל"ו (1876) הדפיס בסיגט את ספרו הראשון, ביידיש, בשם דאס מעטער מאסס, חוברת שהייתה ברובה כתובה בלשון עברית צחה, מתוך אמונה שחלק מהקוראים מבינים עברית טוב יותר מיידיש.
בשנת תרל"ד (1874) ייסד בסיגט את התור, שהיה העיתון העברי הראשון בטרנסילבניה. את העיתון ערך יחד עם דוד ישעיהו זילברבוש, במטרה להשפיע על הציבור הרחב ולהביאו לשיפור דרכיו הרוחניות והדתיות.
ובשנת תר"מ ניסה להוציא את העיתון בקולומיאה, אך לא הצליח, ובחודש ניסן בשנת תרמ"א עבר לקרקוב, שם ערך ניסיון שלישי להחיות את העיתון, ניסיון שכמעט צלח – עם כ-250 מנויים מגליציה ו-300 נוספים מרוסיה. אך בשנת תרמ"א דיווח על פרעות קייב, ובעקבות כך נאסרה הפצת עיתונו בתחומי האימפריה הרוסית, והעיתון נסגר. מצא מקור פרנסה על ידי לימוד משותף עם בחורים.
בשנת תרמ"ג (1883) הוציא לאור בקרקוב את הקונטרס "מספד מר", שהכיל הספדים על הרב שמעון סופר. סגנונו הרשים את בנו, הרב רבי ישראל דוד שמחה בונם, שהמליץ לו להפסיק את שיתופו בכתיבה לעיתון "מחזיקי הדת", שהיה לדעתו ירוד מבחינה ספרותית, ולהקים עיתון חדש – "קול מחזיקי הדת", מתוך תקווה שאולי יתאפשר להכניסו לרוסיה.
עם זאת, עורכי "מחזיקי הדת" תבעו אותו בבית דין, והפסיקה הייתה שעליו לוותר על עריכת העיתון החדש ולהשיב לו את תפקיד העריכה בעיתון הישן. מאוחר יותר הוסרה ממנו גם האחריות העריכתית מחשש שכתיבתו הרהוטה תעודד צעירים להתעניין בלשון העברית ובספרות ההשכלה, והוא הוגבל לכתיבת מאמרים בלבד.
פעילותו הספרותית
עוד בשנת תרכ"ח (1868) פרסם את החוברת "תוכחת מגולה", תגובה נגד החוברת "דברי שלום" מאת יצחק אוהב שלום (פרידליבר), שפורסמה באותה שנה בפראג, ובה תקף את תנועת הרפורמה שהחלה מתפשטת בהונגריה.
גינצלר ראה בהחייאת הלשון העברית את אחת ממטרות חייו, ופעל לאורך השנים באמצעות ספרים, חוברות ועיתונות לקידומה בקרב הציבור היהודי, תוך מאבק מתמיד בשתי קצוות הספקטרום – גם כלפי פורקי עול הדת וגם כלפי השמרנים הקיצוניים.
נפטר בקרקוב ביום י"ז בתמוז תר"ע (1910).
לקריאה נוספת
- גרשם באדר, מדינה וחכמיה, עמ' 17–18, באתר אוצר החכמה
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, כרך א, עמ' 681–682, ובספרות המצוינת שם
קישורים חיצוניים
- מספד מר, הספד על רבי שמעון סופר, קראקא תרמ"ג, 1883, באתר היברובוקס
- תוכחת מגולה, 1868 בספריה הלאומית
- יצחק אבן, דאס יודישע וואכענבלאט (ניו יורק), 3 ביוני 1910 (נקרולוג) (ביידיש)
- יהונתן בירנבוים, אשל אברהם, חבצלת, 20 במאי 1910
- מחזיקי הדת, 13 במאי 1910 (נקרולוג)
- גרשם באדר, יידישעס טאגעבלאט, 26 במרץ 1922 (ביידיש)
- גרשם באדר, יודישע גאזעטען, 12 באפריל 1922 (ביידיש)
- גרשם באדר, דער מארגען זשורנאל, 14 ביולי 1935 (ביידיש)
- גרשם באדר, דער מארגען זשורנאל, 7 באוגוסט 1949 (ביידיש)
אברהם גינצלר41560263Q135503195