רבי אביתר גאון
| לידה |
1042 ד'תת"ב |
|---|---|
| פטירה |
1112 (בגיל 70 בערך) ד'תתע"ג |
| כינוי | אריות שבירושלים |
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
| השתייכות | גאונים-ראשונים |
| תחומי עיסוק | שאלות ותשובות, הלוח העברי |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבה |
| בני דורו | ר' משולם בן משה ממגנצא |
| חיבוריו | "מגילת אביתר" |
רב אביתר גאון בן רב רב אליהו הכהן גאון (מכונה: רב אביתר הכהן; 1042–1112 בקירוב, (ד'תת"ב - ד'תתע"ג בלוח העברי) נמנה בין גאוני ארץ ישראל עם תום תקופת הגאונים ובתחילת תקופת הראשונים (שכונו אז "הרבנים") ואחרון ראשי ישיבת ארץ ישראל - "ישיבת גאון יעקב".
ביוגרפיה
רבי אביתר גאון, נולד בשנת 1042 בקירוב. הוא פעל בתקופת השלטון הערבי של השושלת הפאטמית ממצרים. אביו, רבי אליהו בן שלמה הכהן גאון בן ר' יוסף גאון עמד אף הוא בראשות ישיבת "גאון יעקב" ברמלה ובירושלים. ר' אביתר כיהן אחרי אביו בראשות הישיבה.
בשנת 1071 עבר עם אביו לפוסטאט (קהיר הקדומה), כנראה בשל פלישת הסלג'וקים. נמצאה בגניזה הקהירית קבוצת שאלות ותשובות משנת 1071 שהובאה בשם "שאלות ששאל רבי משולם בן משה ממגנצא את פי אריות שבירושלם עיר הקודש", בהן חתומים אביו רבי אליהו הכהן גאון וגם הוא כאחד מהדיינים המשיבים. לאחר מכן עבר לעיר צור, אליה עברה ישיבת ארץ ישראל ושימש בה תחת הנהגת אביו כאב בית דין.
לאחר פטירת אביו בשנת 1083 שימש בה כראש הישיבה ואילו אחיו ר' שלמה התמנה לאב בית הדין. מוסד זה בצור היה הסמכות הארץ-ישראלית האחרונה מימי הסנהדרין. בעקבות המחלוקת הקשה עם דוד בן דניאל עזריה גאון שניסה לזכות בכח בהנהגת היהודים מטעם השלטון, נאלץ רבי אביתר ב-1095 לעזוב לסוריה והישיבה התפרקה. לאחר כשנה חזר לצור והישיבה חזרה עמו אך כבר ב-1096 נחרבה הקהילה בצור ור' אביתר העביר את הישיבה לטריפולי. אחיו ר' שלמה הקים בהדרך הסמוכה לדמשק את ישיבת ארץ הצבי שאף עברה בהמשך לדמשק, ובנו של שלמה ר' מצליח הכהן גאון הקים ישיבה בשם דומה בפוסטאט שבמצרים. בניו של אביתר גאון היו ר' אליהו, ר' צדוק וחתנו היה ר' עמרם הכהן.
ידוע שבשנת ד'תתנ"ו (1096) נפוצה אמונה שזו שנת גאולה ושמלחמות הנוצרים במוסלמים בארץ ישראל זוהי מלחמת גוג ומגוג, וחכמי הדור התנגדו לזה וקיבצו מכתבים מגדולי ישראל ביניהם התפרסם מכתב ששלח ר' אביתר נגד אמונה זו אך תוכן המכתב אינו בידינו.
כמו כן ידועים שני פיוטים שחיבר שנמצאו במחזורים, אחד כנראה ליום הכיפורים המתחיל במילים: "שרפי צבא שחק אשר במעונים..." ואחד לחתן וכלה[1].
רבי אביתר נפטר בשנת 1112 בקירוב. ועל שמו קרוי הר אביתר שבגליל העליון. ייתכן שהר אביתר נקרא על-שם מגילת אביתר, בה מסופר כי לאחר מותו של אביו רבי אליהו הכהן, ראש ישיבת גאון יעקב, בשנת 1083 בצור, נשאוהו "כל ישראל במשא כתף, ולא על הסוסים מהלך שלושה ימים להר הגליל לדלתון, ויקבר בראש ההר אצל רבי יוסי הגלילי...".
ייחוס משפחתו
ר' אביתר נולד למשפחת כהנים גאונים בירושלים מיוחסים לתנא רבי אלעזר בן עזריה[2] ומצאצאי עזרא הסופר. אביו רבי אליהו הכהן נולד לרבי שלמה בר יוסף הכהן גאון.
מגילת אביתר
מחיבוריו של ר' אביתר לא נשארה אלא מגילה מפורסמת, הידועה בשם "מגילת אביתר" ומספרת על תולדות גאונות ירושלים במאה ה-11. המגילה כתובה בלשון מליצית ומתארת את פרשת מלחמת בית אביו נגד רב סעדיה גאון ודניאל בן עזריה ובני דוד שניסו בכוח להשתרר על היהודים באותה תקופה תוך דחיקת ההנהגה הקיימת. מן המגילה עולה שהיו לר' אביתר ידיעות בתלמוד ובמדרשים, ושהיה נוטה לתורת הסוד.
המגילה פורסמה על ידי ש.ז שכטר בשנת 1902 ברבעון האנגלי "Jewish Quarterly Review"[3]. במגילה מתייחס ר' אביתר בהדגשה רבה לזכויותיה המיוחדות של ארץ ישראל כלפי ארצות הגולה:
ארץ ישראל אינה קרואה גולה שיהא ראש גולה נסמך בה, ועוד שאין עוקרין נשיא שבארץ ישראל, שעל פיו מעברין את השנה וקובעין את המועדות הסדורים לפני הקב"ה קודם יצירת העולם, דהכי גמרי בסוד העיבור
במגילה מסופר עוד שר' אביתר אכן עבר בעצמו ב-1083 מצור לחיפה כדי "לקדש בה את השנה" (ד'תתמ"ד) כסמל לסמכותו של המרכז הארץ-ישראלי בענייני קידוש החודש, ואילו לדעתו של בעל אוצר הגדולים, לא היו מעשיו לקדש את השנה ממש.
כמו כן מתואר במגילה הטקס של קבורת אביו ר' אליהו גאון שנפטר בצור והועלה לקבורה בגליל בהשתתפות קהל רב.
כיום ידוע על שני כתבי יד מגילת אביתר שנמצאו בגניזת קהיר; ידועים היום במספרם t-s 12.729[4]וכן t-s 10k.7[5] שני כתבי היד חסרים מספר אותיות ולפעמים מילים מילים שלמים.[6]
לקריאה נוספת
- זאב וילנאי, אנציקלפדיית אריאל כרך "חוקרים-תיירים", עמ' 14.
קישורים חיצוניים
- מגילת אביתר טקסט המגילה מפרויקט הגניזה - פרינסטן אוניברסיטה
- תשובת רב אביתר הכהן גאון לרבנו משולם בן משה ממגנצא - גניזת קהיר (ספריית הבודליאן MS Heb c 23/42a)
- רבי אביתר גאון, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- אוצר הגדולים אלופי יעקב - חלק ב' סעיף ס"ו - בערך רב אביתר הכהן באתר היברובוקס.
הערות שוליים
- ^ סיני שנה ט
- ^ אוצר הגדולים כרך ב דף קנח
- ^ כרך י"ד עמ' 456 ואילך.
- ^ נדפס ב"סעדניה" דף קו
- ^ נדפס ב"סעדניה" דף פה
- ^ לצפייה בתצלומי כתבי היד: https://fgp.genizah.org/FgpFrames.aspx?mainSiteType=false&lang=eng&UIT=f225a527-bd73-46f9-b623-12a7166b23fa
| תקופת חייו של רבי אביתר גאון על ציר הזמן |
|---|
 |
