רב אליהו הכהן גאון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
ר' אליהו הכהן גאון
כינוי אריות שבירושלים
פטירה 1084
כסליו ד'תתמ"ד
צור
מקום פעילות ארץ ישראל
השתייכות גאונים-ראשונים
תחומי עיסוק שאלות ותשובות
תפקידים נוספים ראש ישיבה
תלמידיו בנו, רבי אביתר גאון
קברם של רבי אליהו הכהן ורבי יוסי הגלילי במושב דלתון

רבי אליהו הכהן גאון (בן רבי שלמה בר יוסף הכהן גאון), היה ראש ישיבת גאון יעקב.

תולדותיו

נולד לרבי שלמה הכהן שהיה ראש ישיבת ארץ ישראל שהייתה באותו זמן ברמלה עד שנת ד'תשפ"ז. היה אחיו של רבי יוסף הכהן גאון (השלישי) וככל הנראה היה מבוגר ממנו[1], מאחרוני הגאונים בארץ ישראל מסוף תקופת הגאונים ובתחילת תקופת הראשונים. במקומו של אביהם רבי שלמה בראשות הישיבה התמנה רבי שלמה בן יהודה גאון אולי בשל היותם קטנים באותו זמן, לאחר פטירתו נתמנה רבי דניאל בן עזריה, ולאחר פטירת האח רבי יוסף נתמנה רבי אליהו כסגנו של רבי דניאל, ולאחר פטירתו בשנת ד'תתכ"ב עלה רבי אליהו על כס ראשות הישיבה. בשנת ד'תתל"א נכבשה הארץ בידי הסלג'וקים והישיבה עברה לצור שם כיהן עד פטירתו.

בגניזת קהיר נמצא שמו של רבי אליהו בשנת ד'תשצ"ז חתום מספר שישי בין חברי ישיבת גאון יעקב, ואילו בשנת ד'תת"ה היה חתום רביעי.

השאיר אחריו כמות קטנה של שו"ת בשם "שאלות ששאל ר' משולם ב"ר משה ממגנצא את פי אריות שבירושלים עיר הקודש".

בנו הוא רב אביתר גאון, אותו מינה האב כ"גאון יעקב" ואת בנו השני רבי שלמה לאב בית דין

פטירתו והלווייתו

רבי אליהו נפטר בצור בשנת ד'תתמ"ד ונקבר בדלתון בראש ההר, סמוך לקבר רבי יוסי הגלילי[2], כך מופיע פטירתו במגילת אביתר[3];

  1. ונאסף בשנה השנייה
  2. לדבר הזה לגן עדן בחדש כסליו בשנת א'שצ"ה בצור וישאוהו כל יש[ראל] במשא הכתף ולא על הסוסים
  3. מהלך שלשת ימים להר הגליל לדלתון ויקבר בראש ההר אצל ר יוסי הגלילי וסביביו יונתן בן עוזיאל
  4. והלל ושמאי ואלעזר בן ערך ואלעזר בן עזריה זקינו וכל הצדיקים כולם וכל יש[ראל] הספידוהו ויקרעו בגדיהם כלם ויחגרו שקים וישבו לארץ... כי ירד מראשם עטרת תפארתם

בידינו קובץ מתשובותיו, "שאילות ששאל מר רב משולם בר משה ממגנצא את פי אריות שבירושלים" הנמצא בכתב יד אוקספורד[4].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. לפי יעקב גליס רבי יוסף היה הבכור
  2. 'מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל' חלק ב', דלתון
  3. טקסט מגילת אביתר בפרויקט הגניזה אוניברסיטה פרינסטון - https://geniza.princeton.edu/pgp/index.php?a=document&id=1600
  4. "תורתן של גאונים" חלק 7 כרך א' עמ' 399, הוצאת ח, וגשל, ירושלים תשנ"ב.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0