לדלג לתוכן

אביבה סיגל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
אביבה סיגל
לידה 1961 (גיל: 65 בערך)
ראנדפונטיין, חאוטנג, דרום אפריקה
שם לידה אדריאן קוריצקי
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום מגורים גזית, ישראל
ידוע בשל חטיפתה לעזה ופעילותה הציבורית לאחר מכן
בן זוג קית' סיגל
מספר ילדים 4

אביבה "אדריאן" סיגל (באנגלית: Aviva Siegel; נולדה ב-1961) היא אשת חינוך ופעילה חברתית ישראלית. בטבח שבעה באוקטובר נחטפה מביתה בכפר עזה ביחד עם בעלה קית' ושוחררה לאחר 51 ימים בשבי החמאס. לאחר שחרורה הקדישה את פעילותה הציבורית לשחרור כל החטופים שהוחזקו בעזה.

ביוגרפיה

נולדה בשם אדריאן קוריצקי (Adrienne Kuritzky) בעיירה ראנדפונטיין(אנ'), חאוטנג, דרום אפריקה. יש לה אחות תאומה בשם פיונה ואחות קטנה בשם סנדי. ב-1970 עלתה עם משפחתה לישראל והחלה להתגורר בקיבוץ צרעה.[1] לאחר סיום לימודיה התיכוניים ביצעה שנת שירות בגזר, שם פגשה את קית' סיגל, יהודי-אמריקאי שהגיע כמתנדב מקרוליינה הצפונית לקיבוץ. כשהייתה בת 19 נישאה לסיגל, ולאחר כשנתיים בהם התגוררו בקיבוץ צרעה עברו לכפר עזה, שם עבדה כגננת לפעוטות לאורך כארבעים שנה.[2]

החטיפה והשבי

בשבעה באוקטובר בהישמע ההתרעות על ירי טילים נכנסה עם בעלה לממ"ד, ולאחר שנודע להם שפרצו מחבלים לקיבוץ התחבאו מאחורי המיטה. כארבע שעות לאחר שהחלה המתקפה על הקיבוץ, כחמישה עשר מחבלים ירו על ביתם ופרצו אליו. בממ"ד הייתה מיטת תינוק בה נכדיהם השתמשו בביקוריהם. בשל כך, המחבלים חשדו שהם מסתירים מהם תינוק וחיפשו אותו בכל הבית. במהלך החטיפה המחבלים פעלו באלימות רבה וקרעו את המניסקוס בברכה של סיגל, ירו בקית' בפרק היד ושברו את צלעותיו. המחבלים לקחו את הזוג לרכבם תוך איומי סכין ואקדח, העלו אותם למכונית והחלו לנסוע לעזה. בדרך לרצועה שמו על ראשיהם בגדים שיכסו את עיניהם, אך הם הצליחו להבין שהמון עזתי מקבל אותם בצהלולים ויריות באוויר.[2][3][4] לאחר שלושה ימים שלא היה ידוע מה עלה בגורלם, גורמי הביטחון הישראלים אישרו כי הזוג נחטף.[5]

בהגיעם לעזה הורדו למנהרה. זמן קצר לאחר מכן הגיעו למנהרה חטופים נוספים מכפר עזה. לאורך תקופת השבי בני הזוג שהו בשלושה עשר מקומות שונים, לעיתים בבתים של מחבלים ולעיתים במנהרות מתחת לאדמה.[6] אחד המבנים בהם שהו היה בית ספר של אונר"א.[7] במעברים בין המקומות הוכרחו להתלבש כמו עזתים על מנת שלא תתגלה זהותם, לרוב תחת איומי אקדח.[8]

בשבי סיגל סבלה מהרעבה מכוונת ואיבדה עשרה קילוגרמים ממשקל גופה. לעיתים הורעבה לאורך יממה שלמה, בזמן ששומריה אוכלים מולה. בנוסף, היא והחטופים ששהו עימה קיבלו גישה מועטה למים ולעיתים נדרשו לחלוק בקבוק אחד לשלושה אנשים למשך יום שלם. התנאים הסניטריים היו ירודים אף הם - לאורך כל תקופת השבי היא ישנה על מזרנים מלוכלכים ללא סדינים והורשתה להתקלח ולצחצח את שיניה ארבע פעמים בלבד, תוך שימוש במים מלוחים.[4][6]

ברוב המנהרות בה שהתה כמעט ולא היה אור או אוורור והיה מחסור משמעותי בחמצן, מה שגרם לכך שהיא והחטופים ששהו עימה חשו קוצר נשימה לאורך ימים שלמים.[3] גם כאשר הוחזקה בבתים של פעילי חמאס מעל הקרקע חוותה קשיי נשימה, שכן שרר בהם אובך כבד בשל תקיפות צה"ל ושיגורי טילי קסאם שיצאו מהם.[7]

השובים הפעילו עליה אלימות גופנית קשה, שהתבטאה בין היתר בתפיסה בשיערה והטחתה ברצפה ואל תוך מכוניות, לצד איסור לזוז או לדבר לאורך שעות ארוכות.[9] בנוסף הופעל עליה ועל בעלה טרור פסיכולוגי והם ספגו אמירות חוזרות ונשנות על כך שמדינת ישראל על סף השמדה ושכפר עזה נכבשה בידי חמאס, כך שאין גורם שיכול לפעול למען שחרורם. לזוג לא הייתה גישה כלל לתקשורת חיצונית ואמירות אלו גרמו להם להאמין שבנם שי, שהתגורר בקיבוץ, נרצח במהלך הטבח.[10][11]סיגל גילתה שהוא בחיים רק כשהגיעה לארץ, בעוד קית' גילה על כך מראיון ברדיו ששמע בפברואר 2024.[12]

תנאי השבי גרמו להידרדרות קשה במצבה הבריאותי. היא סבלה מכאבים כרוניים שהוחרפו בשל האיסור לזוז, דלקות בבטן, חום והתייבשות ובעת שחרורה היא אף התקשתה לעמוד וללכת.[3][13] לאורך השבי טיפלה בפצעיו של קית' בידו, אך ניתנו לה רק תחבושות ופולידין, כך שטיפול זה היה מוגבל ביותר. סיגל אף לא יכלה לשטוף את הפצע, שכן המים שניתנו להם היו מי ים.[2]

במהלך השבי צולמו שלושה סרטונים שלה כחלק מתעמולת חמאס, אך הם לא פורסמו מעולם. דבריה בסרטונים הוכתבו על ידי המחבלים, שאף דרשו ממנה לסדר את שיערה לפני כן, אך היא לא הסכימה לעשות זאת ולא הצליחה לזכור את הטקסט שהוכתב לה בשל מצבה הבריאותי הירוד.[14]

לאורך שהותה בשבי קית' הסתיר משוביו שיש לו אזרחות אמריקאית, על מנת שלא ישחררו אותו בלעדיה.[10] עם זאת, ב-25 בנובמבר 2023 סיגל הועברה לחדר אחר ונאמר לה כי היא תשתחרר ביום למחרת בנפרד ממנו. היא הופתעה מעצם שחרורה, שכן כלל לא ידעה שנחתמה עסקה בין ישראל לחמאס. תחילה נאסר עליה לפגוש את קית' טרם שחרורה והיא ביקשה שלא להשתחרר ולהישאר עימו בשבי, אך לאחר משא ומתן עם השומר הורשה לה להיפגש איתו לזמן קצר ונאמר לה כי הוא ישוחרר במהלך השבוע לאחר מכן.[7][8]

באותו היום הועברה לדירה אחרת שם פגשה חטוף תאילנדי, ששוחרר עימה למחרת. ביום השחרור הועברה לרכב עם חטופות נוספות, שם המחבלים איימו עליהן כי יועברו לאירופה ולא לביתן בישראל.[7] סיגל הבחינה כי ברכב אחר של החמאס ישנה חטופה ישראלית במצב קשה שאינה מגיבה לקריאות המחבלים וביקשה שיעבירו אותה לרכב זה. לאחר שהועברה לרכב זה החלה לעסות ולחמם את האישה, אלמה אברהם בת ה-84 שנחטפה מנחל עוז והייתה בסכנת חיים. סיגל טיפלה באברהם לאורך ארבע שעות עד שהועברו לרכב הצלב האדום, שם קיבלה טיפול רפואי מקצועי. לאחר מכן נאמר לה על ידי הצוות הרפואי כי במידה ולא הייתה מטפלת בה, אברהם לא הייתה שורדת.[4][8] בזמן נסיעתן ברכב הצלב האדום, שנמשכה כשעה, אספסוף עזתי ניסה לשבור את חלונות המכונית ולפרוץ אליה, מה שגרם לחשש כבד שיותקפו על ידי ההמון.[7] לאחר שהגיעו לארץ, אברהם הועברה לבית החולים סורוקה, שם אושפזה במצב קשה למשך חצי שנה עד שמצבה התייצב.[15]

בעלה של סיגל, קית', שוחרר בעסקת החטופים השנייה לאחר 484 ימים בשבי, 433 ימים לאחר ששוחררה.[16] במהלך שחרורו פעילי חמאס מסרו לידיו שתי שקיות ובהן חפצים שהגדירו כמתנות עבור שני בני הזוג. השקית שיועדה לסיגל כללה חפיסת שוקולד, בושם, צמיד ומחזיק מפתחות עם דגל פלסטין.[17]

לאחר השחרור

לאחר שחרורה הפכה סיגל לפעילה בולטת במאבק למען הסכם לשחרור בני הערובה.[10] היא הייתה משורדות השבי הראשונות שהעידו בפנים גלויות על פגיעות הצניעות שחווים החטופים והחטופות בשבי החמאס.[8] בינואר 2024 חשפה בכנס בכנסת שראתה מחבל פוגע בחטופה צעירה, וסיפרה על העינויים וההתעללות שחוו החטופות שהוחזקו בשבי באותה העת.[18] בנוסף סיפרה שהמחבלים פוגעים בחטופות.[19]

היא השתתפה בהפגנות רבות בכיכר החטופים בקריאה לחתימה על הסכם לשחרור בני הערובה.[20][21][22] באוגוסט 2025 הובילה ביחד עם בעלה הפגנה מול משרדי הצלב האדום בפרטוריה, במחאה על חוסר המעש שלו ביחס לחטופים שהוחזקו בעזה. בהפגנה השתתפו הפדרציה הציונית של דרום אפריקה וארגונים אזרחיים אחרים.[23]

סיגל התראיינה לכלי תקשורת בישראל ובעולם, כשביניהם ניתן למנות את AP, NPR, הוול סטריט ג'ורנל, הגרדיאן, NBC,CBC ועוד.[6][9][10][11][14][24] בנוסף כתבה מאמרים ב-ynet, מעריב והאטלנטיק.[25][26][27] במרץ 2025 הופיעה בתוכנית "60 דקות" לצד ישראלים נוספים שהיו עימה בשבי וסיפרו את חוויותיהם המשותפות.[28] בראיונות עימה העידה סיגל כי השהייה בשבי גרמה לפגיעה משמעותית בבריאותה הנפשית. היא חשפה שהיא סובלת מקלאוסטרופוביה ולא נכנסת לחניונים או מעליות. בנוסף סיפרה שהיא חווה טריגר לתקופתה בשבי כאשר היא חווה צמא וסובלת מסיוטים בלילות.[3]

כחלק מפעילותה הציבורית נפגשה עם גורמים בכירים בגופים בישראל ומחוצה לה. סיגל פגשה שלוש פעמים את נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, שבע פעמים את מזכיר המדינה אנתוני בלינקן, סגנית הנשיא קמלה האריס ואת היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן בעת שכיהנו בתפקידים אלו.[13][29] בנוסף, נפגשה עם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש והנציב העליון לזכויות האדם של הארגון, פולקר טירק.[6][10] ביולי 2024 נפגשה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בוושינגטון די. סי. לאחר שנתניהו נאם בפני הקונגרס האמריקאי וסיגל הוזמנה כאורחת של ביידן.[11] בפברואר 2025 נפגשה עם נתניהו שוב ביחד עם בעלה ובתה שיר.[30]

בינואר 2025 נפגשה עם מלאניה טראמפ בניו יורק. קיום הפגישה נחשף באופן פומבי רק כשנה לאחר מכן, בעת שקטעים ממנה הופיעו בסרט הדוקומנטרי "מלאניה". בפברואר 2026 נפגשה עימה שוב, ביחד עם קית'.[31]

ב-5 במרץ 2025 נכחה בקהל נאום מצב האומה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, אליו הוזמנה לצד בעלה ושורדי שבי נוספים.[32] באותו היום נפגשו עם טראמפ במשרדו וקראו לו להפעיל את מירב המאמצים על מנת להבטיח את שחרורם של יתר החטופים.[33] למחרת בני הזוג סיגל נפגשו עם חברי הסנאט מטעם קרוליינה הצפונית, מדינת הולדתו של קית', תום טיליס וטד באד, ועם סנאטורים נוספים.[34] חודש לאחר מכן הנשיא טראמפ אירח והעלה אותה לבמה של גאלת ועדת הקונגרס הרפוליקנית הלאומית(אנ') בוושינגטון.[35]

בנובמבר 2025 העידה ביחד עם בעלה בפני הוועדה נגד עינויים של האו"ם(אנ') על הזוועות שהתרחשו בשבי החמאס שאליהם נחשפה, כולל אלימות קשה נגד ילד שנחטף מכפר עזה, הרעבה מכוונת, ופגיעות צניעות בנשים ובגברים.[4]

לצד זאת, סיגל הרחיבה את פעילותה הציבורית לצרכים הומניטריים של קהילות מוחלשות ברחבי העולם. כחלק מפעילות זו החלה לשתף פעולה עם ישראייד והשתתפה במשלחת מטעם הארגון למחנה הפליטים קקומה(אנ') שבקניה.[36]

במרץ 2026 פרסמה את האוטוביוגרפיה "העיקר לקום לבוקר חדש" בהוצאת "ידיעות ספרים", בו מתוארות חוויותיה מהשבי. שם הספר מקורו בטקס שקית' קיים בתקופתם המשותפת בשבי, בו ביקש מכל אחד מהחטופים למצוא דבר טוב שקרה להם במהלך היום, בסיומו נהגה לומר כי העיקר לקום לבוקר חדש.[37]

חיים אישיים

כיום מתגוררת בגזית ביחד עם בעלה קית'. לזוג ישנם ארבעה ילדים.[16] בעלת אזרחות דרום אפריקנית.[23]

הערות שוליים

  1. ↑ Nicola Miltz, ‘We’ve run out of tears’, says kidnapped couple’s family, SA Jewish Report, ‏2023-11-02 (ב־)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 את חרותי | אביבה סיגל, באתר www.kan.org.il
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 שרי מקובר בליקוב, ‏"בסך הכול ניסינו להישאר בחיים": אביבה וקית' סיגל בריאיון מטלטל, באתר מעריב אונליין, 26 בספטמבר 2025
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 נטעאל בנדל, עדויות הזוועה של שורדי השבי בפני האו"ם: "חטופה צעירה יצאה מהמקלחת רועדת", באתר ynet, 12 בנובמבר 2025
  5. ↑ מחזירים אותם הביתה | אביבה וקית' סיגל, בני 62 ו-64, נחטפו מקיבוץ כפר עזה - אביבה הושבה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 בנובמבר 2023
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 Alice Masquelier-Page, A former hostage fought for her own life in Gaza. A year on, she fights for her husband's freedom, The Associated Press, ‏2024-10-03 (באנגלית אמריקאית)
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 לי נעים, בשבי: שיחה עם אביבה סיגל, באתר מאקו, 30 באוקטובר 2024
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 יעל אודם, "הלבישו אותה כמו בובה, היא התחננה והמחבל מרביץ לה לידי": אביבה סיגל, החטופה שראתה הכול, מדברת לראשונה, באתר מאקו, 16 בפברואר 2024
  9. ^ 9.0 9.1 Chris Brown, 'I'm scared': As hope fades for a hostage deal, a former captive fears for her husband still held in Gaza, CBC, ‏24.04.2024
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 10.4 Kalifa, Tamir (2024-04-30). "A freed Israeli hostage waits with hope for her husband, still held by Hamas in Gaza". NPR (באנגלית). נבדק ב-2026-03-11.
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 Graham-Harrison, Emma; Kierszenbaum, Quique (2024-08-14). "Freed Israeli hostage Aviva Siegel on Netanyahu's unbearable strategy and waiting for her husband to come home". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2026-03-11.
  12. ↑ אתר למנויים בלבד אורלי גולדקלנג, ‏לב חופשי: גם 484 יום בשבי חמאס לא שברו את קית' סיגל, בעיתון מקור ראשון, 16 במאי 2025
  13. ^ 13.0 13.1 Friends of the IDF, Aviva Siegel: From Hostage to Advocate, Friends of the IDF, ‏2025-01-26 (באנגלית אמריקאית)
  14. ^ 14.0 14.1 "הייתי צריכה לחייך ולומר שהכול בסדר": החטופה משחזרת את הסרטונים בשבי, באתר ynet, 7 בספטמבר 2024
  15. ↑ איציק זוארץ, אלמה אברהם ששוחררה מהשבי ואושפזה במשך חצי שנה - תשוב לביתה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 7 במאי 2024
  16. ^ 16.0 16.1 ישראל מושקוביץ, החיים החדשים של קית' ואביבה סיגל, והזעקה נגד עסקה חלקית: "סכנה מוחשית", באתר ynet, 3 ביולי 2025
  17. ↑ שקית ההפתעות החולנית: חמאס ציידו את קית' סיגל בשקית עבור אביבה אשתו, באתר מעריב אונליין, 1 בפברואר 2025
  18. ↑ דקלה אהרן שפרן, החטופה ששוחררה חושפת את המתרחש בשבי חמאס, באתר www.kan.org.il
  19. ↑ ליאור קינן, מיה איידן, עדות מצמררת מהשבי, באתר חדשות 13, 23 בינואר 2024
  20. ↑ רועי רובינשטיין, יעל צ'כנובר, רוני גרין שאולוב, סיון חילאי, אילנה קוריאל, החלו 500 דקות הצום, דורון שטיינברכר: "תצומו איתי - כל שנייה בשבי היא נצח", באתר ynet, 16 בפברואר 2025
  21. ↑ אור הדר, אילנה קוריאל, ליאור אל-חי ורענן בן צור, המונים בעצרת בכיכר החטופים: "אני מתה מפחד, לא מוכנה להיות אלמנה!", באתר ynet, 13 בספטמבר 2025
  22. ↑ יעל צ'כנובר, אביבה סיגל סיפרה: "קית' הוחזק במשך חצי שנה לבד, על מזרן בחדרון קטן", באתר ynet, 17 בפברואר 2025
  23. ^ 23.0 23.1 אתר למנויים בלבד דרום אפריקה: חטופים לשעבר הובילו הפגנה נגד הצלב האדום, בעיתון מקור ראשון, 19 באוגוסט 2025
  24. ↑ Israeli woman freed from Hamas captivity recalls brutal conditions inside tunnels, NBC News, ‏2024-09-24 (באנגלית)
  25. ↑ יעל צ'כנובר, "אמרת שאתה לא מצליח לנשום": חטופות שחזרו מעזה כותבות ליקיריהן שנותרו בשבי, באתר ynet, 7 באוקטובר 2024
  26. ↑ עדות מהגיהנום: "שנינו במנהרה חשוכה מרגישים כאילו קברו אותנו בחיים", באתר מעריב אונליין, 26 בנובמבר 2024
  27. ↑ Aviva Siegel, I Survived Hamas Captivity, but I’m Not Yet Free, The Atlantic, ‏2024-09-20 (באנגלית)
  28. ↑ Will Croxton, Israeli hostages bond through horror of Hamas captivity, www.cbsnews.com, ‏2025-03-30 (באנגלית אמריקאית)
  29. ↑ J. N. S. Staff, ‘No choice but to stay hopeful,’ father of US hostage says after meeting with vice president, JNS.org, ‏2024-04-10 (באנגלית אמריקאית)
  30. ↑ איתמר אייכנר, שורדי השבי קית' ואביבה סיגל לנתניהו: "הסיפור לא הסתיים, צריך להחזיר את כולם", באתר ynet, 27 בפברואר 2025
  31. ↑ Darlene Superville, Melania Trump meets with freed American-Israeli hostage whose story she features in her new film, AP News, ‏2026-02-04 (באנגלית)
  32. ↑ דניאל אדלסון, יעל צ'כנובר, טראמפ יישא את נאום "מצב האומה", בקהל: שורדי שבי ומשפחות חטופים, באתר ynet, 4 במרץ 2025
  33. ↑ הנשיא טראמפ נפגש עם שורדי השבי בבית הלבן, באתר ערוץ 7, 6 במרץ 2025
  34. ↑ Mike Reynard, Budd Hosts Bipartisan Meeting with Keith Siegel and Recently Released Hostages, U.S. Senator Ted Budd, ‏2025-03-06 (באנגלית אמריקאית)
  35. ↑ דניאל אדלסון, יאיר הורן על הבמה לצד טראמפ, בקול שבור: "מקווה שאחי איתן יישב איתנו בליל הסדר", באתר ynet, 9 באפריל 2025
  36. ↑ Asher Smith, Freed Israeli hostages visit refugee camp in Kenya, The Jerusalem Post, ‏2026-02-04 (באנגלית)
  37. ↑ בכנות כואבת: ספרה החדש של שורדת השבי אביבה סיגל - עם מה שלא סיפרה עד היום, באתר מעריב אונליין, 8 במרץ 2026

אביבה סיגל42915071Q138660564

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אביבה_סיגל&oldid=3658397"