רציני לגמרי
שיחה:עולם התוהו/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שייך בבקשה לכתוב את זה בצורה מובנת שאדם כמוני יבין, או לחילופין להסיר את זה. דעתכם?
אבגד הסתיר את הרשומה הזאת (היסטוריה)
אבגד הסתיר את הרשומה הזאת (היסטוריה)
אבגד כל הערך הוא שמות הקודש אז בתר שכזה רצית להסירו?...:).. כן צודק עוד כמה ערכים יובאו מחב"דפדיה ומנוסחים בלשון של "קליקה פנימית"... מסכים או לנסח מחדש (מה שנקרא לשכתב) ואם לא אז דינו למחיקה (לא אתפלא אם יהיה אם יהיה מי שיטען למחיקה גם אחרי שכתוב...)
הבעיה הגדולה ביותר לטעמי שאין לו כלל מקורות, וכטולו מנוסח בצורה של המתנבא מפי השכינה.
כבר כתבתי למאמין בביה"מ היקר בדף לפני יומיים.
- דחוף דיון כולל על כל הערכים המיובאים מחבדפדי"ה -לדוגמה קו וחוט -נ' אלפים יובלות- אחד ויחיד כולם מנוסחים בשפה לא אינציקלןפדית כאילו יש ידע מוקדם.
- ובכלל חשיבותם ומעמדם האינציקלופדיים טעונים בירור. חלק מהמושגים הם כפולים עם ערכים אחרים ורק נושאים שמות מעולם החסידות או חב"ד בפרט.
- דעתי שאין כלל לייבא מחב"דפדיה ויעידו על הבעייתיות כל הקישורים האדומים שנוצרים עקב השוני בשמות ערכים גם כאלה הקיימים כאן וכאן.
אבגד ואליצור, עצם זה שהאדם הפשוט לא מבין את הנאמר לא אומר שאין לערך חשיבות, כי להבדיל, אני מעריך שאתה גם לא מבין מה כתוב באופרטור הצפיפות. מה שכן, זה צריך להיות כתוב כמו אנציקלופדיה ולא כמו ספר קבלה, כמו שהערך על מערכת הבחירות כתוב כמו אנציקלופדיה ולא כמו עיתון. דעתי נוטה להעבירם לטיוטה עד לשכתובם (בתקווה שיש כאן מישהו שמבין בזה ויוכל לשכתב). באופן כללי, אין סיבה שלא לייבא ערכים מחבדפדיה אך חייב שהם יהיו כתובים בצורה אנציקלופדית.
בעניין התיוג הנ"ל, יותר פשוט לעשות כך: {{מפעילי מערכת}}.
מסכים לגמרי.
באופרטור הצפיפות.הפתיח מתחיל במילה "בפיזיקה..." כלומר הקורא מבין שהוא נכנס לתחום מסויים וצריך ידע מוקדם שרלוונטי להבנת הערך.. לכן גם כאן חייב להיות פתיח "בתורת החסידות או הקבלה..." בכל הערכים שיובאו משם ע"י מאמין בביאת המשיח.
יש בעייה לייבא מחב"דפדיה כלומר להעתיק את הערך כצורתו כי כל הקישורים ואף צורת הביטוי אינה ותאמת בכלל לקורא.
ד"א לו הדבר היה תלוי בי אני חושב שגם בויקיפדיה הערכים בנושאי מתמטיקה ופיזיקה כתובים בשפה שאינה ברורה דייה לאדם מן השורה ואפשר לנסח לפחות בפתיח בצורה טובה יותר כמו שנהוג באינציקלופדיות מודפסות רבות. וכמו שבערכים הלכתיים איננו משתמשים בשפה הנהוגה בוך עולם התורה אלא מנגישים את השפה לקורא עברית ממוצע.
אני מסכים מאוד לגבי החשיבות של הבהרה לאדם מן השורה, במידת האפשר, לפחות בפתיח.
נראה לי גם, שקהל היעד העיקרי שעשוי להפיק תועלת מערכים כאלה, אינם הבקיאים בקבלה, אלא אנשים שלומדים ספרים שאינם ספרי קבלה, שמובא בם מדי פעם מושגים קבליים [בעיקר ספרי חסידות], והם רוצים להבין באופן בסיסי את המושג. ולכן, חשוב שהערכים יהיו מותאמים במידת האפשר עבורם.
צודק. הייבוא מחבדפדיה צריך להיות בכפוף להתאמת הניסוח למקובל במכלול והבהרת הנושא בפתיח כדבריך.
אז מה עושים עם כל הערכים הללו לבנתיים? תבנית שכתוב? תבנית ייעודית? מחיקה? הסתרה?
מסכים. א.ב. קיסר בשלב זה זה הפתרון המתאים ביותר. אם תוכל בַּצֵּעַ נא.
עבודה טכנית היא לא אחת מתחביבי... (אא"כ בדרך אגב, דהיינו: כשכבר נכנסתי לערך אשנה כיכולתי). במחילה, א.ב. קיסר • שיחה • נקודות למחשבה • ג' באדר ב' ה'תשע"ט • 01:59, 10 במרץ 2019 (IST)
חבל שהדיון לא התקיים במיקום מרכזי יותר ועם כותרת מתאימה, בכל אופן אני חושב שזה לא הוגן בשום אופן להשמיט נושאים אלו, שדווקא מושגים של תורת אמת (תרתי משמע) יחסרו מהאתר ואילו אופרטור צפיפות וכדו' יהיו כן..
ברור שיש צורך לנגיש לפשט וכו' אבל זו עבודה שאם יהיו כמה אזי יצליח, ובסוף יהיו... (ואם יהיו איתי אזי אהיה מוכן ומזומן בזמני הפנוי)
גורם נוסף לדעתי הוא החסר בערכים סביב מושגי היסוד של התחום מה שנותן תחושה של ערכים לא מבוססים וחסרי כיוון, וגם זה ישתפר רק עם יהיו עורכים בתחום (מחיקה רק בריחה מהבעיה ולא הפתרון..)
גם אני הקטן סבור, כמו הנחה וא.ב. קיסר, שנושאים של הלכה, קבלה, וכל כיוצא בזה הם הם העיקר, ואין ספק שהם עדיפים על פני רבבות הערכים שיש על נושאים שוליים בטריטוגאומטריה סימטרית או משהו בסגנון. אני מסכים בצורך לשכתב כל ערך שאינו ברור, בכל תחום. לא להעביר לטיוטה.
אבל! ערך צריך לייצג את מלוא המידע על הענין, וכשמייבאים ערכים מחב"ד זה משקף את תורת חב"ד בלבד, מה שיוצר חסר מסויים, כי הערך מוצג כאילו זו הגישה המוסכמת בזמן שאינני בטוח שתמיד זה כך, ומסתבר שיש שיטות רבות בכל ענין גם במושגי קבלה וכיוצ"ב, ואלו ואלו דא"ח, והמכלול אמור להביא כל דבר בשם אומרו.
לכן אני מציע, כל עוד ערכים אלו מיובאים ככתבם מחבדפדיה יש להקדים בתחילה 'לפי תורת חב"ד'. עד שייבאו מויקיפדיה את השאר וישלבו, או עד שימצאו מקובים שישלימו את החסר
תודה
לגבי ההקדמה 'לפי תורת חב"ד', רק אעיר שאם יש מושג שמקורו קדום יותר, אז חשוב לציין את המקור שלו.
נניח, שהמושג הוא מקבלת האר"י, וביאורו ע"פ תורת חב"ד הוא כפי המופיע בערך.
ואגב מקורות, חשוב לציין מקורות למופיע בערך. חוץ מהחשיבות של זה עבור הקוראים, זה מאוד משמעותי עבור עורכים אחרים שבאים לשכתב את הערך. בערך זה, המקור היחיד שמצוין אליו, הוא פסוק בפרשת וישלח.
הקטן שמצטרף לדברי הטעם של אוהב ישראל.
אוהב ישראל מסכים לגמרי, בויקיפדיה למשל נרלי בערך צמצום מופיע רק שיטת בעל הסולם (כשהוא מאחרון האחרונים שעסק בזה...)
רק שצריך לשים לב שלא תמיד זה ייחודי ולפעמים ניתן לשלב, לדוגמה הערך קדש עצמך במותר לך שכתבתי לאחרונה הוספתי בסוף פסקה שעוסקת מזוית החסידות, אני כתבתי מחסידות חב"ד, אין לי ספק כלל שיש הרבה מה להוסיף מתורת החסידות הכללית רק שאני איני בקיא ולכן ראוי שמאן דהו הבקיא בתורה זו ירחיב ויוסיף מקורות מאגף זה ולאו דווקא בפרק ופסקה אחרים (לעיתים אף הבאת מקור ממקום אחר לדבר המצוטט כבר גם נחוץ ומקדם)
אין שום בעיה להביא זווית חסידות חב"ד, רק בבקשה בצורה מובנת לאדם הרגיל שלא יודע כלום
כבר כתבתי שהגדרת ה"אדם הרגיל" מורכבת... וכי אדם "רגיל" מבין את הערך משפטי האיזומורפיזם?
ניסיתי לתקן , חלקית, אני מקווה שזה נראה טוב יותר. אני מקווה שהצלחתי להגיע לאיזון בין הדרישה לכתיבה יהודית וקבלית שורשית, לבין הדרישה להבנה.
אני ראיתי שהנחה שכתב. ולא איש לפי מהללו ....???????
תיקנתי קצת גם את "יעקב ועשיו" אני מקווה שזה יותר מובן, אם כי נרה לי שכמעט בלתי אפשרי לציין מקורות לראשי פרקים של תורות מורכבות.
מהללו הטענה שלא ניתן למצוא מקורות לא בהכרח נכונה (אם המשפטים יהיו מוגדרים ל"טענה" "הסבר" "הוכחה" "תוצאה" תוכל לציין מקור לכל משפט (אם המקורות שונים - לכל משפט, או מקור כללי לכל המשפטים יחדיו))
בכל אופן אתעניין על איזה אסכולה אתה מסתמך? קבלת האריזל? חסידות חב"ד? חסידות הכללית? הסולם?
יצרת אצלי חשק.. הרחבתי קצת את הפסקה. לא היה בידי את המקורות למה שכתבת.. לא ידעתי איך לשלב ולערוך וכו.
השתדלתי לא להיכנס לרזולוציות שחולקים בהם אלא לכתוב דברים ברורים ומוכרחים
מכלולאים פעילים,
אם יש ביניכם בעלי דקדוק – יש לי שתי בקשות:
- א. הוסיפו את שמכם לתבנית:בעלי ידע/דקדוק;
ב. הודיעוני נא איך מנקדים: "עולם התֹּהוּ" (בדגש) או "עולם התֹהוּ" (בלא דגש).
בתודה,
א.ב. קיסר
ברוך ה’ זכיתי ללמוד ולדעת דקדוק. במקרה זה בדגש.
בתי"ו יש דגש חזק כי באה אחרי תנועה קטנה (הפתח של הה"א) ואם לא הייתה הה"א היה דגש רגיל של בג"ד כפ"ת (בראש המילה)
מצטרף לדקדקנים. אגב אם מנקדים בלי דגש - נהפכת האות ה' לה' השאלה במקום ה' הידיעה. כמו "האם תֹּהוּ"
לא ידעתי. מממ
כלומר שה"א השאלה תמיד בחטף? לא נראה לי..
עיין ה"א השאלה - יש שם דוגמא וגם דוגמא ליוצא גופן
ת"ח ת"ח לכל המשיבים.
אין נושאים ישנים יותר