נושא בדף שיחה:יחסי אישות (הלכה)/ארכיון

יש מחלוקת איך יוכבד נולדה ללוי בין החומות הרי אסור לשמש בשנות רעב תוס' בתענית אומר שזה מידת חסידות ולוי לא נהג זאת

האור החיים דוחה זאת שהוא ודאי נהג מידת חסידות רק כיון שהיה לו רק בנות ממילא עדיין לא קיים מצוות פו"ר לכן היה מותר לו

החזקוני מסביר די״‎ל דיוסף היה לו לפרוש מתשמיש המטה לפי שאביו ואחיו שרויין בצער אבל לוי שהיה יודע שאין מחסור לאביו לא היה לו לפרוש, ואם בשביל יוסף לא אסרו הדבר בשביל היחיד.

הריב"א מסביר די"ל דשמא לא שמש לוי עד שנתבשר שהיה יוסף חי ומושל על הארץ ואז נתעברה אשת לוי מיוכבד ואיחרו לבא במצרים ט' חדשי' או ז' כשעור עבורה ולכך נולדה יוכבד בין החומות.

ועוד הרחבות השאלה אם להוסיף זאת לערך הנוכחי או שצריך ערך מורחב או ששתיהם לא ?

דעת הדעת זקנים: ואמר ר' יהודה החסיד דמה שאסור לשמש מטתו כגון נביא ששמע מפי הקב"ה שעתיד להיות רעב כגון יוסף שידע הדבר בבירור על ידי חלום פרעה אבל לוי שלא היה יודע הדבר בבירור לא היה נאסר לו. ויש מתרצין דלוי ויוסף פליגי בפלוגתא דתנאי דפליגי במסכת יבמות דאיכא מאן דאמר התם מצות פריה ורביה שני זכרים ואיכא מאן דאמר דלא קיים עד שיוליד זכר ונקבה. ולוי סבר כמ"ד עד שיוליד נקבה ג"כ ולפיכך שמש כי עדיין לא נולדה לו נקבה ואמרינן במס' תענית חשוכי בנים משמשין מטותיהן בשנ' רעבון כדי לקיים מצות פריה ורביה. ויוסף ס"ל כמ"ד שני זכרים ולפיכך לא רצה לשמש כי כבר קיים

דעת ביאורי התורה תמימה: ונראה באור דבריהם, דבאמת לאיש שהוא מסובל בצער הרעב אין סברא להוסיף צער במניעת תה"מ שנקרא ענוי [ע"ל ס"פ ויצא], אלא רק למי שאין לו כל צער ודאגה מחמת הרעב, כמו עשירים גדולים ובעלי אוצרות תבואה וכדומה, כמו יוסף, להם ראוי להשתתף עם הצבור בצער זה תמורת צער הרעב שאין מרגישים בו. ולפי זה ניחא קושייתם מלוי, כיון דיעקב וביתו היו טרודים בצער הרעב כמבואר בפרשה הבאה לא היו מחויבים כלל במניעת תה"מ. וע"פ זה מבואר מה שהביאו בגמרא סמוך לדין זה האגדה דכל המשתתף עם הצבור רואה בנחמת צבור, ולכאורה מאי שייכות הענינים זל"ז, וכפי מה שבארנו שייכי ושייכי, דכיון דמביא ראי' מיוסף שמכיון שהוא לא הרגיש בצער ודאגת הרעב לכן ראה להשתתף בצער הצבור אף כי בענין אחר, מבואר שכך ראוי לעשות ועבור זה משתלם מדה כנגד מדה שגם משתתפים בנחמת צבור. ועיין באו"ח סי' תקע"ד בב"י וט"ז ומג"א שהרבו להקשות ולהעיר בדברי הגמרא כאן, ולפי מש"כ הכל עולה יפה ומבואר ברחבה, אלא שזה הוא דבר חדש, וצ"ע ותלמוד רב.

מכלולאים פעילים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏ אפרון טישיו מטעמים דעתכם ?

לערך הזה לא נראה לי שיש קשר, כי נגעת בכמה ענינים.

ערך מורחב ודאי שלא.

תכליתי אתה מתכוין שזה מיותר ?

נסיון מצידי להבנה בעלמא !

גם מיותר, וגם לא קשור כל כך לערך, וזה גם לא אנצי' ועובדתי, אלא פלפול (סגנון של קושיה ותירוץ) לא כל נושא שקשור בעקיפין לנושא הערך צריך אזכור בערך, בערך תומצת רק את הנצרך.

עדיף לא להרחיב עוד בערכים אלו, במיוחד במה שלא נוגע לעצם הדין אלא קשור יותר ללוי וכדו'

אפרון בערך על יוכבד או לוי או יוסף גם לא כדאי ?

נראה לי מיותר, הערכים אמורים לדעתי להתמקד בגוף הסיפורים התנ"כים כמעט לגמרי (כמובן לפי פרשנות חז"ל) עם תוספות מינימליות, יותר מזה זה ממש מכביד על הערכים ויוצר במקום ערך קריא וכיפי - ערך כבד שצריך "ללמוד בעיון".

אולי בערך על יוכבד ניתן להוסיף בהערת ביאור, שנולדה בשנת הרעב על אף האיסור בה, והדברים מבוארים ב... עם המ"מ?

נראה לי הרחבה מיותרת, זה לא רלוונטי לגבי המידע על יוכבד ההיתרים של שימוש בשנות רעב. (מי שמתעניין במידע על יוכבד אין שום סיבה שזה יעניין אותו).

100%