נושא בדף שיחה:מצות מכונה/ארכיון

לעבעדיג אולי כדאי לציין:

מספר שנים לאחמ"כ התעורר הפולמוס שוב, עת פורסם ברבים היתרו של המהרש"ם מברז'אן.

כתגובה לכך, השיב בעל האבני נזר במענה לשואל, במכתב חריף, ובו הוא כותב:

'שמעתי ותרגז בטני כי נתעורר מחדש לעשות מצות על מאשין. וכבר התעוררו הגאונים הצדיקים והאמתים ה"ה כבוד אדמו"ר זצ"ל מגור והגאון הקדוש זצללה"ה מסאנדז והגאון הקדוש זצללה"ה מטשעכנאווי לאסור אותם בהחלט יען כי טומאתם בשוליהם ותחתיהם תעמוד הבהרת כי חמץ המה. ועוד כמה גדולים וצדיקים שאסור אותם. וכבר מאיזה שנים התחילו כן בעירכם ונתבטלה תיכף. ועתה נתעורר מחדש. וחסידים הלכו אל הרב דקהלתכם ואמר שאינו רוצה להתערב לא לאיסור ולא להיתר. אך הראה להם מכתב מהרב המתיר הוא הרב מבערזאן שהתיר גם מצות אלו. אך מה יועיל זה בהיתירו. הכי גדול הוא מהרב מלעמברג ר' יוסף שאול ז"ל שהתירם. ועם כל זה לאשר גדולים הנ"ל אשר קטנם עבה ממתניו בתורה וביראת שמים אסרום בהחלט נתבטלה דעתו. וידוע כמה הרעיש אדמו"ר זצ"ל מגור על מצות אלו. ואמר שהמתירים ניכר ממעשיהם שחפצם לנשל מכל מצוה מעט מעט וכוונתם לעקור את הכל. עתה מה יוסיף הרב מבערזאן בהתירו. ומה יערוץ הזבוב בשריקות קולו בין הכפירים וכבר קיבלו במדינתינו דעת האוסרים והוא במדינתינו איסור תורה ממש. לזאת אנו מחויבים לעמוד בפרץ. בפרט בדור הזה אם נניח להקל באיסורים ואף באיסור חמץ ראש תורתינו הקדושה ירימו יד. והיא כעין ערקתא דמסאני יען הוא גזירה ונוגע לכלל. ומה לי גזירה מעכו"ם ומה לי מרשעי ישראל מרימים יד במצוות. לזאת מבוקשני כי כבודו ילך לבית הכנסת ולבית המדרש ויפרסם איסורם ברבים. ויהא רעוא דתיתי בשורתא טבא מיהודאי דלא יעידון מאורייתא ויחוג החג הבא עלינו לטובה בקדושה וטהרה וינצל ממשהו חמץ כנפשו ונפש הדוש"ת:

אין כאן שום מידע אנציקלופדי המעשיר את הערך.

ההתנגדות של המתנגדים חריפה בהחלט. וזה כתוב בערך. (אפשר להוסיף לרשימה).

יש כאן:

הוספת שמות באוסרים. [-החידושי הרי"ם שמופיע רק כמקור לטענה בהערת שוליים, ור' אברהם מטשכנוב.]

שהמנהג בפועל בפולין היה איסור מוחלט כדאורייתא, עד כדי 'ערקתא דמסאנא'. [-וכבר קיבלו במדינתנו, נתבטל תיכף וכד']

ויש כאן חריפות שלא הופיעה בערך, של כל המתירים לא מתקרבים לרמת האוסרים [-קטנם וכו'].

מצטרף לטענת משתמש:צדיק וטוב לו שחסר בערך דעת החידושי הרי"ם והרב אברהם מטשכנוב ששניהם היו באותו הדור של הרב שלמה קלוגר והרב חיים הלברשטם מצאנז.

מעולה. תוסיף. (כמובן בכפוף למקור)