ב'נכספה' (יש קישור אליו ב'לקריאה נוספת'), מובא במפורש שלא כך, אלא בשנת תר"ס חתכו וניסרו מהספסל את מושב הבעש"ט, עיי"ש עוד.
האם יש גירסאות בענין?
גם אם יש מספר גירסאות, לא ברור מדוע העורך נקט דווקא גירסה אחת ומה מקורה.
ב'נכספה' (יש קישור אליו ב'לקריאה נוספת'), מובא במפורש שלא כך, אלא בשנת תר"ס חתכו וניסרו מהספסל את מושב הבעש"ט, עיי"ש עוד.
האם יש גירסאות בענין?
גם אם יש מספר גירסאות, לא ברור מדוע העורך נקט דווקא גירסה אחת ומה מקורה.
גירסה זו נכתבה על ידי המשתמש תפארת אבות, תשאל אותו מדוע הוא כתב כך ומה המקור לדברים אילו.
אני כתבתי את הכתבה בעיקר על פי החוברת 'היכל הבעש"ט', ובה הם מביאים את שני הגירסאות, והם מצדדים לגירסא שלפיה הבעש"ט ישב מלכתחילה על האבן והיא זו שנותרה לכאורה עד השואה.
בכל אופן, מכיון שאין זה פרט על הבית המדרש עצמו, אלא רק על החפצים שבו, נראה לי שאין צורך לפרט עד כדי כך על כל פרט ופרט - עם כל גירסאותיה.
אתה יכול להשאיר את זה, רק תכתוב בהערה את המקור - היכל הבעש''ט עמוד כך וכך.
ואם אנחנו כבר מדברים, תודה על הערך. ערך מושלם שכזה עוד לא ראיתי 😊😊😊...
לדעתי כדאי שתעשה פסקה נפרדת לגבי ענין כסאו של הבעש"ט ותביא את שני הגירסאות בציון המקורות. כי זה בהחלט מעניין אם הבעש"ט ישב על ספסל פשוט כמו כל המתפללים - ואח"כ ניסרו אותו וכו', או שישב מלכתחילה על אבן.
שוב עיינתי בחוברת היכל בעש"ט, ואיני מבין מה הראיה שלו, הרי אותו חוקר אינו מתייחס כלל אם היה מקודם ספסל או אבן. ועכ"פ איני רואה שום מקור שהכסא עמד עד השואה, אלא אדרבה מפורש מובא שם שכבר מקודם השואה עמד שם ארון קודש קטן.
בסופו של דבר, ודאי אין שום סיבה להעדיף שום גירסא, וכנ"ל שלנע"ד יש להביא את שני הגירסאות בפסקה מיוחדת.
כן יש לכתוב מפורש שכבר טרם השואה העמידו ארון קודש קטן במקום מושבו, וכן יש לציין שלאורך שנים היה מקום מושבו סגור בחבל, כדי ששום אדם לא יכנס (ורק לפרנקפורטער נתנו פעם להכנס כמובא בהערה בהיכל בעש"ט).