נושא בדף שיחה:רבי יואל טייטלבוים/ארכיון

בערך כתוב "האדמו"ר מסאטמר ראה את עצמו גם כאחד ממשיכי דרכו של הדברי חיים מצאנז, שהיה גם מאבות משפחתו..."

הוא אולי ראה עצמו כהולך בדרך צאנז בכמה עניינים, אבותיו אולי היו חסידי צאנז, אבל הדברי חיים בעצמו לא היה מאבות משפחתו.

אכן הוא לא היה מאבות משפחתו.

הוא מן הסתם ראה את עצמו כממשיך דרכו של הדברי חיים, מפני שהוא המשיך דרכו של אחיו מסיגט, ואחיו היה חתנו של רבי שלום אליעזר הלברשטאם בנו של הדברי חיים.

ז"א הברך משה כבר היה נינו של הדברי חיים.

לא נראה לי שראה עצמו ממשיך של אחיו, הוא כיהן ברבנות עוד בחיי אחיו.

אבל כמדומני שאביו הקדושת יום טוב היה חסיד צאנז, ומשם הקשר לצאנז.

הקדושת יום טוב היה אדמו"ר, השני בשושלת חסידות סיגט וממשיך דרכו של הייטב לב. לא חסיד צאנז.

לאחריו כיהן העצי חיים ברבנות ובאדמו"רות בסיגט, כשאחיו רבי יואל היה רב בכמה ערים.

בתרפ"ו נפטר העצי חיים, ומיעוט מחסידיו הלכו אחר בנו רבי יקותיאל יהודה בן ה-14, ורובם נסעו לקראלי שם החל ר' יואל להנהיג. בשואה נרצח רבי יקותיאל יהודה, וכל חסידיו בראשות אחיו הברך משה הצטרפו לחצרו של רבי יואל בארה"ב.

כך שהקשר של רבי יואל עם צאנז אינו דרך אבותיו, אלא דרך אחיו.

הקדושת יום טוב היה חסיד צאנז נלהב

קשרי חיתון היה כבר עם הייטב לב, שהיה מחותנו של הדברי חיים, ר' ברוך מגארליץ היה חתנו של הייטב לב.

למה אתה צריך ללכת רחוק, הקדושת יום טוב עצמו היה מחותן עם הרבי מצאנז, העצי חיים היה חתנו של רבי שלום אליעזר הלברשטאם בנו של הדברי חיים.

אבל הוא לא היה חסיד צאנז, כי אם חסיד סיגט, חסידו של אביו.

הוא לא נסע לצאנז ברמה של רבי ישעיה מקרסטיר והדרכי תשובה ורבי שמואל וינברג מסלונים.

אני לא יודע מדוע אתה כותב כן

ידוע ומפורסם שהקדושת יו"ט היה חסיד נלהב של הדברי חיים, בנו הדברי יואל סיפר שאביו לא פספס אף תאריך בשנה שלא היה אצל הד"ח, פעם באמצע שנה קם ונסע לצאנז, הסביר כי בתאריך הנוכחי עוד לא היה בצאנז.

אני לא יכול להצביע על מקור אבל דבר זה מפורסם היטב אצל חסידי סאטמאר.

בחסדיות ההונגרית לא היה סתירה שחסיד ואפילו בן של אדמו"ר ילך להסתופף אצל אדמו"ר מחסידות אחרת.