אין לי הרשאת עריכה אז שני דברים שאפשר לעשות בקלות: א. לכתוב באופן קביעתי שירמיהו כתב את המגילה ולא כספק. ב. להביא את המחלוקת באיכה רבתי (אני לא זוכר כעת בדיוק איפה שם) אם המגילה נכתבה לפני החורבן או לאחריו.
נושא בדף שיחה:מגילת איכה/ארכיון
א. בוצע בס"ד
ב. אין לי את המדרש לפני. תוכל לכתוב פה ואוסיף
א. חלקית. לא מנוסח מספיק בהיר. כתוב שחז"ל אמרו שזה ירמיהו על זה יש הערה "גם" (?) בתלמוד הבבלי כתוב שזה היה ירמיהוו, ואח"ז רשימה ארוכה של "קבוצה ראשונה של טענות" - משמע יש שניה - שחיברו ירמיה, ובסוף מוביאים כמה ראיות לצד השני! אפשר לכתוב "החוקרים חולקים האם המגילה התחברה על ידי ירמיהו אך קביעת חז"ל היא שירמיהו חיבר את המגילה". אח"ז אפשר אך לדעתי אין צורך להביא אולי את המחלוקת בין החוקרים באופן שלא משתמע לשתי פנים שמדובר בדיון תיאורטי לחלוטין, כי בפועל וודאי שימיהו כתב את המגילה כי כך קבעו חז"ל!
עדיין הערך רחוק מהנרצה, ומזלזל בדעת חז"ל, אם אפשר להניח תבנית "חסר אספקלריה", תודה.
אפשר. ואפשר גם להוסיף אספקלריה...
גם אני הקטן מופתע א) שבערך זה פיסקת ביקורת המקרא ארוכה, מנוגדת לדברי חז"ל, שדינה מחיקה; ב) שערך זה נעול כך שלא ניתן לעשות זאת (ולתקן את השגיאה בתבנית שבראשו). מדוע נעולים כאן סתם ערכים על ימין ועל שמאל?
יש בערך בעיות, אבל פסקה על ביקורת המקרא?! איפה ראית כזה דבר??
לא כל הערך חסום אלא רק שני קטעים, וכבר הוסבר לך למה. בכלל קצת פחות עוקצנות לא תזיק.
כל הערך חסום אצלי גם עכשיו. לא הוסבר לי על אף קטע למה. ואיני יודע מהי העוקצנות (אם במה שכתבתי שנעולים כאן ערכים סתם, הרי אתה עצמך מסכים שלא (אמור להיות) חסום. וזאת לאחר ערך נוסף שנתקלתי בו, ואני חש שזו גישה כללית - לכן כתבתי מה שכתבתי, ואכמ"ל עד כמה זו בעיה משמעותית בעיני).
את החלק על ביקורת המקרא איני יכול להדגים ממה שמחקת, כי גם הגירסאות חסומות לי, אבל השארת ביקורת המקרא גם כעת - בפסקאות: "ירמיהו כמחבר איכה", "האקרוסטיכון האלפביתי", "בחינת הקבלות בתוך ספרות המקרא", "ניתוח ספרותי של המגילה", ואם מגדירים את מחקר נוסח המקרא כביקורת המקרא גם פיסקת "עדי נוסח".
למעשה, קשה להאמין שללא שיכתוב מראשו עד רגליו, יימלט הערך מרוח הכפירה הויקיפדית.
לא אמור להיות חסום יותר משני קטעים. הדבר הוסבר לך כאן.
מה הבעיה בניתוח מבני של המגילה?
לא הבנתי שלשם כיוונת, מתנצל. בכל מקרה קשה לי לדון על מה שאמור להיות, אלא על מה שלפני.
הבעיה אינה בניתוח מבני (אינני יודע אם בזה עצמו יש בעיה), אלא בתוכן הניתוח הספציפי שבערך ע"י חוקר מקרא. אשאל לאידך: מהו הצורך היהודי/אנושי/היסטורי בניתוח זה?
על שאר פסקאות הביקורת אתה מסכים?
לא כל מה שכתב חוקר מקרא הוא טרף. ולניתוח סגנון של ספר בתנ"ך בהחלט יש חשיבות. אני חושב שהערך במצבו כעת כשר לבוא בקהל (אמנם עדיין חסר אס'), אשמח לשמוע הערות ממוקדות.
לא כל, כמעט כל. ובפירוט (אני מרגיש מיותר לחזור על כל השטויות הללו אבל לבקשתך):
- חוקרים שמסבירים מה "גרם" לחז"ל "לייחס" את איכה לירמיהו (סביב הערות 18-19). ובכלל, פיסקא שדנה אם יש ראיות לכך שירמיהו המחבר אחר שכך פירשו חז"ל, היא מופרכת.
- חוקרים המשערים מהאקרוסטיכון שהמגילה חוברה בבית שני (סביב הערות 32-33).
- חוקרים המציינים הקבלות לשוניותפ בין ספרים שונים (סביב הערה 48) - מאפיין מובהק של ביקורת המקרא.
- חוקר המסביר מה לדעתו בתנ"ך מתוחכם יותר ומה פחות (כתבת שיש חשיבות לניתוח, האם כוונתך לניתוח ספציפי זה? אתמהה. במה זה יותר חשוב מאשר אם אטען שטעמי ספר איכה משעממים אותי וקשה לי להקשיב להם, לעומת טעמי אסתר? רק בגלל שלא העפלתי למדריגת פרופסור?)
- על עדי הנוסח לא דיברנו (חוששני שבשאלה זו צריכה להכריע ועדה רוחנית. בכל אופן קטונתי).
אדגיש שהצבעתי רק על בעיות. אבל בכלל, לדעתי ערך על ספרי קודש (ובכלל עניני קדושה) צריך להיכתב מנקודת מבט תורנית לגמרי - פירושי חז"ל, המפרשים ותלמידי חכמים עד דורותינו אלה (ואם יש בידי החוקרים מידע משמעותי המוסיף להם נופך - כגון רקע לתקופה ממסמכים וממצאים ארכיאולוגיים - יש להביאו במידת הצורך). חוקר שלא קרא ושנה ושימש ת"ח שמתיישב על ספר בתנ"ך ומתחיל לכתוב הגיגים מבטנו עליו, גם אם אין בהם פסול ואפילו הם מעניינים, הם פשוט מיותרים.
- חז"ל לא ביארו לנו מה מקור דבריהם, וניתן בהחלט לתת השערה סבירה אודות המקור לכך. שים לב גם שמדובר בחוקר שומר מצוות.
- תוקן, יישר כח.
- זה שזה אלמנט שמופיע בביקורת המקרא לא אומר שבהכרח הוא פסול.
- זהו, שיש מקצוע כזה שנקרא ניתוח טקסטים, וכן אפשר לתת הגדרות אובייקטיביות למבנה לשוני.
- יש במגילות קומראן גרסאות משובשות של התנ"ך, זה לא דבר חדש ואין שום סיבה להשמיט זאת.
על זה נאמר שום גמדים לא יבואו. אתה מוזמן ליצור ערך שיחליף את הערך הנוכחי. אם תרצה לעשות זאת על בסיס ערך זה, ניתן למצוא לכך פיתרון.
אגב, בנקודה זו שציינתי חוקרי המקרא כולם ללא יוצא מן הכלל גרועים מכל שאר הדיסציפלינות (היסטוריה, ביולוגיה, אגיפטולוגיה, אשורולוגיה וכו') - לא בגלל שהם כופרים יותר, אלא בגלל שהתחום כולו מיותר לחלוטין. בהיסטוריה וכד' תמיד נזדקק לדיעותיהם, ונצטרך לאכול תוכם ולזרוק קליפתם בגלל הידע החשוב שיש להם; אבל במה אנו זקוקים לתובנותיהם של חוקרי מקרא? איזה ידע נמצא אצלם שחסר אצל רבותינו?
כאמור, כמו שבערך חידושי הרמב"ן יחדתי פסקה לסגנונו להרמב"ן, אין שום סיבה שלא אייחד לכך, למשל, קטע גם כאן. וזה לא דבר שנמצא במפרשים משום שהם מפרשים ולא חוקרים.