אני רואה שאתה מתעקש לומר שאנשי אגודת קדושת ציון הם חרדים קלאסים (אני כן חושב שהם דומים חרדים ולכן כתבתי בתחילה חרדים ציונים אבל נכשתי בקרב) אז בבקשה אתה יכול להסביר לי מה זה חרדי
נושא בדף שיחת משתמש:עדינו העצני/ארכיון זרימה
רק רציתי שתחשוב לא מעוניין לשמוע דמגוגיה
שאלה מצוינת שאפשר להתווכח עליה שנים, ולא בטוח שיש לה תשובה מדויקת.
ישנו גדר אמתי וישנו גדר חברתי.
הגדר האמתי הוא מי שחרד מה', מי שמבין שבעולם הזה יש מכשולים שחייבים להשמר מפניהם. אולי אפשר להגדיר זאת כמי שנושא היראה אצלו לפחות אינו נופל מנושא האהבה לה', אבל אני לא בטוח בזה כל-כך. אני יודע שבציבור הדתי-לאומי הרציני (הלייטים לא בפרשה מבחינתי) רבים מגדירים כך את ההבדל - שהם שמים יותר דגש על האהבה, ואנחנו - החרדים - על היראה. אני אישית מגדיר זאת יותר כקדימות בזמן מאשר בערך, דהיינו שגם אם האהבה היא דרגה יותר גבוהה וחשובה והיא מידתו של אברהם אבינו כמו שכתב הרמב"ם וכו', והיראה היא בבחינת סור מרע - מכל מקום החרדי מבין שבלי שהיראה תעמוד בצורה נכונה - לא תתכן אהבה, ואילו הדת"ל חושב שניתן לבנות את קומת האהבה בלי שהיראה תעמוד בהכרח בצורה מושלמת. ויש הרבה מה לדון בענין. כמובן, שיוצאים מהשורש הזה הרבה ענפים, למשל בדקדוק ההלכה, למרות שגם בזה - לא תמיד כל חרדי הוא יותר מדקדק מדת"ל, אבל מכל מקום - אני חושב שהשאיפה לחקר האמת בהלכה שמצאנו אצל החזון איש, למשל - לא תמצא גם בציבור החרד"לי הרציני ביותר. לכל היותר הם ידקדקו בהלכה המקובלת בפוסקים, אבל הם לא יחדשו, למשל, שאסור להשתמש בחשמל המיוצר בשבת, ולא תמצא שם רבים שאינם מטלטלים בשבת בצורת הפתח ברה"ר, אחר שהמנהג היה להקל ברוב המקומות, וכן הלאה (למעט בישיבת תורת החיים של הרב שמואל טל, שלמד אצל הגר"ש אויערבאך והיה מקורב לגרי"ש זילברמן ושיטתו בהלכה שונה מהמקובל, והוא גם לא בדיוק נחשב לזרם המרכזי בציבור הד"לי בלשון המעטה).
בגדר החברתי, לעומת זאת, רבים חושבים שמה שקובע זה הלבוש. אבל לדעתי הגדר הברור ביותר הוא לאילו מוסדות אדם שולח את ילדיו.
אין כל זה סותר את העובדה, שלדעתי ולדעת רבים בקדושת ציון - רבים בציבור החרד"לי הם אנשים יראים ושלמים לא פחות מרבים בציבור החרדי, ואנו מוכנים לעשות 'עסקת חליפין' עם בנט וחבריו - שהחרד"לים הרציניים יצטרפו לציבור החרדי, ובתמורה נשלח להם את החרד"קים והחרד"שים ושאר המרעין בישין שהציבור שלנו 'נתברך' בהם. אך כל עוד העסקה לא יצאה אל הפועל, אלו ההגדרות שאני רואה שישנן, וכמובן - אשמח לשמוע דעות נוספות.
לדעתי ההגדרה חרדי היא קודם כל תוצר של הזמן האחרון (60-70 שנה). בזמן המעט יותר רחוק לא תמצא הבדל בין שומרי המצוות למיניהם (לפחות בהגדרה).
ההבדל שאמור להיות קיים בין "חרדי" של היום לדת"ל, מזרוחניק וכל ההגדרות המקבילות הוא בהשקפה. כל האמירה החברתית היא על מי ש"נראה" חרדי. אולי היום אנחנו קוראים לו חרדי- אבל זה רק משום שאנחנו לא יכולים לחדור ללבבות ולראות את ההשקפה האמיתית של הבן אדם. ועל זה נאמר "אדם יראה לעינים וה' יראה ללבב". הקפדה על קיום הלכות היא חשובה אבל היא לא חלק מההשקפה- כל אחד צריך לנהוג לפי רבותיו, ואתה לא יכול לומר שבגלל שלספרדים יש הלכות מקילות יותר בתשעת הימים הם פחות חרדים.
מי שיש לו הלכה מקלה יותר כי כך קבל מרבותיו ודאי אינו פחות חרדי. אני מדבר על יחס האדם להלכה המקובלת אצל רבותיו. מי שלא קורא ק"ש בזמן ולא מתפלל, חשוף לפריצות ברשת וכו' וכו' - זה לא בגלל שהוא ספרדי או אשכנזי, זה בגלל שהוא מזלזל במצוות. אז בגלל שהוא לא רואה בשיבת ישראל לארצו את יד ה' והוא מצביע למפלגה הנכונה - זה הופך אותו לחרדי?
כמובן שחרדיות זה קודם כל השקפה, וזה מה שכתבתי לעיל ב"גדר האמתי". אלא שצריך לברר היטב מהי ההשקפה שמקנה לאדם את התואר חרדי, וזאת נסיתי לעשות לעיל - אף כי כפי שכתבתי, אני לא נעול על ההגדרה הזו לגמרי. אבל היא בודאי טובה מאשר הגדרת ההשקפה של העיתונות החרדית, שרבים רבים מתלמידי החכמים המובהקים של הציבור מואסים בה.