מכלולאים פעילים אנא חוו את דעתכם באשר לעריכה זו האם יש לה מקום בערך או לא.
(ורק נזכיר שבערך ויואל משה מופיע קטע שלם על קונטרס שטוען שהספר מזוייף)
נושא בדף שיחה:אם הבנים שמחה/ארכיון
כבר היה על זה דיון והוחלט לא להכניס טענות של גייגר, הלא כן?
א. נייגר ולא גייגר...
ב. היה דיון בהשתתפות ארבע אנשים, ומכיון שזה נושא שנוגע לעוד דברים [כמו ויואל משה] חשבתי שראוי לערוך דיון מורחב יותר.
ג. אם כי אתה צודק שמחובת גילוי נאות לספר שהיה דיון בחלקו האחרון של האשכול שכותרתו "חם ליבי בקרבי".
תוכל לתת קישור בבקשה לדיון הקודם?
אין צורך להתייחס לכל השטויות של אביעד נייגר. גם על המכתב המפורסם של האור שמח בעקבות ועידת סן רמו ולפיו "סר פחד השבועות מעלינו" (אגב - בשבוע שעבר מלאו 100 שנה לועידת סן רמו) טוען נייגר שזה זיוף, למרות שהמכתב פורסם בחיי האור שמח(!)
אגב, התקיים דיון על כך לפני שנה, ושוב לפני 5 חודשים (ראו בנושא "חם ליבי בקרבי") והובעה התנגדות נחרצת להוספה על ידי מלאך וחנניה, אך קובנא כנראה מנסה את מזלו שוב. אולי הפעם יצליח לו. (שיטת מצליח?)
זה לא טענה שהמציא הרב נייגר, מקורה בהרב מ. אבראמסאן בקובץ התורני 'המאור', [ברוקלין, תמוז ה'תשכ"ט, שנה כ"א, קונטרס ו (קפד), עמ' 22-23] שכתב את זה לטענתו מידיעה.
אתה יכול כמובן לטעון ש"ידוע לך" שזה אמיתי, כפי שטענת על מכתב הבד"צ על קדושת ציון ש"ידוע לך" שהוא לא אמיתי...
קובנא מהי הטענה של אברמסון, על האם הבנים שמחה או על האור שמח?
על אם הבנים שמחה, אתה יכול לקרוא את הציטוט בקונטרס צנזורות, סילופים וזיופים עמ' 12.
אברמסון היה חסיד סאטמר ותלמיד של המונקאטשער, אני בהחלט מבין את הרצון שלו לכתוב דבר כזה.
אבל מי שקורא קצת את הספר עצמו, רואים איך שהמחבר מונח בסוגיא של ארץ ישראל כמו שצריך, ודלא כמו שכתב. כמו כן בניו של המחבר עצמו שכנראה פגשו אותו יותר מאברמסון מעולם לא אמרו שהוא הוכרח לכתוב את הספר נגד רצונו.
הסאטמערער הרי התיר לשקר כדי להציל מהציונות, אז החסיד שלו קיים את ה"פסק"...
לא מתווכחים על אמיתות הטענה מתווכחים האם יש לה מקום, גם הטענה של פוקח עיורים שהויואל משה מזוייף מאד מוזרה וכמדומני כמעט ואין אף אחד שמתייחס אליה ברצינות, אנו דנים האם יש מקום לטעון טענות שכאלו.
לגבי הסיפור שלך על הרבי מסאטמאר הייתי ממליץ לך או למצוא מקור לדברים או למחוק אותם לפני שיעשו זאת אחרים.
זה כתוב מפורשות ב"ויואל משה"! לא נעים...
איפה?
אבדוק ואשיבך דבר.
עיין בויואל משה מאמר א"י אותיות קמ"ד קמ"ה קנ"א קנ"ב (מפורש ביותר באות קנ"ב).
נו נו. חשבתי כבר לשקר ממש ולהמציא דברים, סה"כ מדובר על כעין "התחיל הוא מטמא והם מטהרים" שזה נקרא אולי להגיד פסק הלכה לא אמיתי לא לשקר.
ראית מה הוא כותב בסוף אות קנ"ב? (אפילו אם היו צודקים מעיקר הדין צריך לומר שלא כדבריהם, כדי שלא יגררו אחריהם.)
כן ראיתי ונראה שהכוונה לטיעונים הלכתיים.
סליחה שאני נדחף אבל מפאת הדרמטיות של העניין לא התאפקתי, מה ההבדל בין פסק הלכה שאינו נכון לשקר? לפסוק ולומר ההלכה כך היא בזמן שאני יודע שההלכה היא אחרת זה אינו שקר? למה?
אני חושב שזה אפילו יותר גרוע.
אגב אני בהחלט מסכים עם הטענה שלא צריך לכתוב בערך על ויואל משה שזה מזויף.
אהה חשבתי שמדובר בכלל על הדיון שהיה בשיחה על אגודת קדושת ציון. ולא שמתי לב שכתבתי בפירוש על איזה דיון מדובר.
תתייג בבקשה באופן אישי את מי שהשתתף בדיון הראשון.
בני ציון כבר הגיע בלא שתוייג, והוא תייג את היתר.
טענתו של נייגר מוזרה מאוד (כרגיל), אך אינני רואה סיבה מדוע להשמיטה מהערך כל עוד שהניסוח אינו מטעה.
לענ"ד, המכלול לא אמור להיות אתר אחסון לכל טענה מטופשת שמישהו העלה בכרסו, זה אינציקלופדיה.
בענין הספר "אם הבנים שמחה", הוא יצא לאור בירושלים תשע"ג, מכון קרן ראם ובן המחבר, בהסכמת רבנים רבים וחשובים, בינהם רבי מאיר ברנדסדורפר - נכדו; רבי טוביה וייס שליט"א, האם הגיוני לטעון שהם, שלא בדיוק אחזו כהשקפת הספר הזה - היו נותנים הסכמה אם היה חשש זיוף?? זה ממש מופרך. בברכה.
הערה: רבי מאיר ברנסדורפר נפטר בשנת תשס"ט.
טוב. אז תמחוק את הראיה הזו מהזיכרון.
רבי טוביה ויס גאב"ד העדה החרדית שליט"א עמו"ש - טוב לך?
כעת יש בספר אם הבנים שמחה מכתב ממנו. למה הוא נותן את זה?
כל בר דעת מבין שאם היה חשש קל שבקלים לשינויים וכדו' בספר - הוא לא היה ממליץ. אלא להיפך היה יוצא במכתב ברור על ה"זיוף" המדומיין.
לא צריך להגיע לראיות כאלו בשביל לדחות את הטענה האפולוגטית הזו.