נושא בדף שיחה:רבי יצחק משה מיאשי/ארכיון

מה דעתכם מפעילי מערכת?

ומה באשר לניסוח? אולי יחיד ורבים יעניק לנו סיוע.

מה כוונתך? אשמח לפירוט (ותודה על הקרדיט בנוגע לניסוח :)

בעיקר הפתיח והקטעים הנלווים אליו מנוסחים יותר כמאמר של 'הרבי' מאשר ערך אנציקלופדי. תודה.

לגבי התואר- לא ברור, חוץ מזה שהיה שליח, כתוב שהועמד בראשות כולל ביאשי - אך לא נראה כ"כ שהכוונה ששימש כראש כולל בכוונה התורנית. אם יש למישהו יותר מידע - משתמש ישן, Men770, א.ב. קיסר

דויד הנה ציטוט מתוך הערך: רבים מטובי העיר נמשכו למשנתו, לחסידותו, לפרישותו ולאישיותו הכובשת. הוא ידע להסביר בטוב טעם את דברי אדמו"רי חסידות חב"ד. מה היתה משנתו חסידותו ופרישותו שנראה שהם בעיקר אלו שזיכו אותו בערך. ומה דברי אדמ"ורי החסידות שידע להסביר בטוב טעם? דברי החולין שלהם או שמא דברי התורה והחסידות?

לא כל מי שצדיק וחסיד ומעביר שיעורים הוא אישיות תורנית. לדעתי העניין לא ברור מספיק.

דויד, לפי מה שהתרשמתי מקריאה בערך, הוא לא שונה מהרב יואל כהן. תעיין ותשפוט בעצמך.

לא קראתי הכל שם אך נעצרתי במשפט "ה"חוזר" הראשי של האדמו"ר מחב"ד" - לדעתי זה מספיק בשביל ההבדל.

לא זכיתי להבין בדיוק לְְמַה כוונתך, אבל גם אצל נשוא הערך הנוכחי מופיע כי "ידע להסביר בטוב טעם את דברי אדמו"רי חסידות חב"ד", וכפי שכבר העתיק מקוה לעיל.

בכל אופן, הבה לא ניכנס לזוטות. כל המעיין בערך רואה לפניו דמות של חסיד חשוב, מהיושבים ראשונה במלכות, אדם שבעל התניא שלחו לשליחות חשובה, וגם אצל אדמור"י חב"ד הבאים הוא נמנה בשורה הראשונה יחד עם החסידים החשובים והידועים.

אז למה לא לפרגן לו "הרב"?

לדעתי יש מרחק גדול בין החוזר הראשי של האדמו"ר לבין אחד שידע להסביר דבריו היטב.

בינתיים 2 בעד 2 נגד. מכלולאים פעילים‌‏‎‏‌‏‎‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‏‌‏‎‌‏‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‏‌‌‌‏‌‏ הביעו דעתכם.

לתשומת לבך: מלבד הנימוק שהוא ידע להסביר בטוב טעם וכו' (שזה בעצם תפקידו של ה"חוזר") - הבאתי נקודות נוספות, ועל כך לא ראיתי התייחסות.

אגב, האם הרב יואל כהן זכאי לתואר 'הרב' רק עקב תפקידו כ"חוזר" של הרבי מליובאוויטש? ואם נניח הוא היה ה'חוזר' של בנימין נתניהו (להבדיל) הוא גם היה זכאי לתואר 'הרב'? כלומר - הרי תפקידו כ'חוזר' נובע בעקבות כשרונו לזכור את השיחות הארוכות של הרבי מליובאוויטש, וטרם ידוע לי כי כשרון מזכה בתואר. אין זאת אלא שזכאותו לתואר הוא עקב אישיותו בפני עצמו, וכעת תקיש לגבי נשוא נידוננו.

ככלל, אינני מבין מה ההתעקשות לא לתת לו את התואר. לא שמעתי מעולם את שמעו של נשוא הערך, אבל מקריאה בערך מצטיירת דמות הזכאית לתואר.

נכון

ההגדרה של אישיות תורנית עדיין לא ברורה כל צרכה,
אך בכל אופן הספק קיים רק באלו שעיקר עסקם הי' בצרכי ציבור;
משא"כ בנידון דידן – ובכיו"ב – שמדובר בכאלו שתורתם ועבודתם אומנותם ובה נודעו – כלל לא ברור מה הספק.

נ.ב. בכלל – לדעתי על החסידים הראשונים להחשב בכל אופן כאנשי תורה, שכן כמעט תמיד נודעו באישיותם הגדולה הרוחנית, וכמקובל בכל מרחבי הספרות החרדית.