נושא בדף שיחה:שמש (נרות חנוכה)/ארכיון

רבותי מכלולאים פעילים‌‏‌‏‌‏‎‏‌‏‎‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‏‌‏‎‌‏‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏‎‏‎‏‌‌‌‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‏‏‌‏‌‏‌‏‌‌‏‏

אם אינני טועה, יש כאן בערך זה טעות גדולה.

מובא כאן שיש 2 טעמים לדין השמש של הגמרא, עם נפק"מ ביניהם. אך לכאורה הטעם השני (של הטור) לא בא כלל לפרש טעם לשמש שהוזכר בגמרא, אלא בא לומר שאף שבמקום שפטור מדין הגמרא להניח שמש - כגון שמדליק בפתח שאז אין חשש שיאמרו לצרכו הדליקה, מ"מ נהגו הראשונים (עיין לשון הב"י והב"ח בסי' תרעג) להניח שמש מחמת טעם אחר שלא יבוא להשתמש.

אמנם זה מנהג בעלמא ואינו הטעם של הגמרא, שהרי בגמרא אמרו להדיא שמותר בשבת חנוכה להשתמש בפתילות ושמנים שאין מדליקין בהם בשבת, כי לא חיישינן שישתמש לאורם ויטה.

האכן?

{{מכלולאים פעילים}} ראשית ביקרתי עתה בערך שכתבתי שמש החנוכייה, לאחר כשבועיים מכתיבתו ואיני מאמין מה כל התלמידי חכמים [בלי מרכאות] עשו מערכי. אני פשוט בהלם!.

לגבי הערתך החכמה [שוב לי מרכאות] הרגשתי בה כשכתבתי את הערך ולכן לא ציטטתי כמקור לדין השמש, את המימרא של הגמ' כדי שלא יהא משמע ש-ב' הטעמים אח"כ הינם של המימרא.

אך בעריכה שערכו אח"כ, ציטטו את המימרא. מכל מקום אני מצטרף לדעת ר' אליצור שליט"א [אני אט אט מתוודע ללמדנותו הרבה] למטה שקצת היסחפות איכא בהגדרתך 'טעות גדולה', כי סוף סוף מימרא זו הובאה כמקור לדין וטו לא, והטעמים אח"כ הם רק לעצם הענין ולא לציטוט. בברכה רפי.

מה פירוש שלא ציטטת את המימרא של רבא כמקור? הרי הבאת את הגמרא הזאת, לא?

קשה לומר שזו "טעות גדולה" כי לא כתוב בערך שאילו שני טעמים לדין הגמרא (אף שאפשר להבין כך) אלא שני טעמים להדלקת נר נוסף. ולכן אולי ב"חוסר בהירות".

ב. צריך עיון בכ"ז (אמנם הבאת ראיה יפה שמדין הש"ס אין חשש כזה אך לאו בר בר רב אשי חתים עלה וצריך למקור) יסוד הדברים בכפילות ההלכות בסי' תרע"א ס"ה ובסימן תרע"ג

בעיון ראשוני א. מה שכתבת בשם הב"י שזהו מנהג הראשונים יל"ע כי דבריו נאמרו דווקא על טעם "היכר" ולא על הטעם הנזכר שם בטושו"ע "שאסור להשתמש" "ואם ישתמש". ב. הגר"א בסי' תרע"ג ציין לדברי רבא וא"כ נראה שסובר שזהו טעם הגמ'.

וואו, אני לא מתחרה עם תלמידי חכמים בקיאים ובעלי סברא ישרה כמוכם. חילכם לאורייתא!

רק הרשה לי אליצור להתייחס לבקשת המקור וההבהרה שהוספת לגבי התאורה החשמלית: הרי לסיבה השניה אין די במה שדולק נר נוסף בחדר, אלא השמש צריך להיות מוצמד לנרות המצוה (והמקור על כך מובא בד"ה "הצמדת השמש לשאר הנרות" והערה 8 שם). נמצא כי תאורה חשמלית אינה מספקת, היות שעדיין קיים החשש כי יבואו להשתמש בנרות המצוה (לאיזה שימוש שיהיה, ולפעמים גם למאור).

אז ההשוואה בין אור החשמל לנר היא שלך? לכאורה יש לחלק בפשיטות שהרי נר אינו מאיר אלא למקומו ואור החשמל מאיר את כל האזור וכבר לא נהנה מאור הנרות לבדם (ולפחות לא לחשוש לכך ודו"ק).

ויותר נראה שאור החשמל דמי למדורה כמו שהזכרתי שם. ואם אף במדורה אתה סבור שלטעם שני צריך נר נוסף, א"כ מדוע לא הוזכר בשו"ע אלא אם אדם חשוב הוא, והרי להלכה כל אדם צריך להוסיף (וליישב יש לחלק בין עיקר הדין למנהג וזהו חילוקו של וחי בהם בראשית הדיון ואין הדבר ברור כל כך. או יותר נכון אם כדבריך זו ההוכחה הכי גדולה לחילוק בין הדינים)

• ההשוואה היא בהחלט לא שלי. זה הופיע בערך, ואני רק ניסיתי לשפץ קצת את הניסוח.
• לגבי הערתך ממדורה - אני לא ברור בנושא. ראה משנה ברורה (סימן תרעג סקי"ד) הכותב כי למרות שיש נר על השולחן - צריך נר נוסף הצמוד לנרות המצוה. אני מסתפק האם הוא הדין בשיש מדורה בחדר, האם גם אז דעת המ"ב שצריך נר צמוד. במידה וכן - הוא הדין כשיש תאורה חשמלית - שעדיין צריך נר צמוד.

בפסקי תשובות (סימן תרעג אות ז) נכתב:

"וטוב שלבד זה (- השמש) יניח נר על השולחן (משנה ברורה סקי"ז). ובזמננו שיש מאור החשמל - אין צריכים שיהיה עוד נר נוסף בחדר מלבד נר השמש"

ומבואר בדבריו, כי לדעתו גם כשיש מדורה (או תאורה חשמלית המקבילה למדורה) - עדיין צריך שמש, וא"כ הרי לנו שהנפק"מ נכונה.

למעשה, לאחר דברי המשנה ברורה הנ"ל [וז"ל: "ונוהגין להדליק נר נוסף - פירוש מלבד הנר שמניחין על השולחן, דחוששין כיון שמדליקין בפנים אולי ישתמשו בנרות של חנוכה ולאו אדעתייהו. אבל מעיקר הדין - כיון שיש לו נר על שולחנו אין צריך להדליק נר נוסף"] - צריך לעבד מחדש את ההתייחסות להבדלים בין הלשונות בשולחן ערוך לגבי השמש (המוזכר בהערה 9 ב'ערך'), ועוד חזון למועד בעז"ה.