רבותי מכלולאים פעילים
אם אינני טועה, יש כאן בערך זה טעות גדולה.
מובא כאן שיש 2 טעמים לדין השמש של הגמרא, עם נפק"מ ביניהם. אך לכאורה הטעם השני (של הטור) לא בא כלל לפרש טעם לשמש שהוזכר בגמרא, אלא בא לומר שאף שבמקום שפטור מדין הגמרא להניח שמש - כגון שמדליק בפתח שאז אין חשש שיאמרו לצרכו הדליקה, מ"מ נהגו הראשונים (עיין לשון הב"י והב"ח בסי' תרעג) להניח שמש מחמת טעם אחר שלא יבוא להשתמש.
אמנם זה מנהג בעלמא ואינו הטעם של הגמרא, שהרי בגמרא אמרו להדיא שמותר בשבת חנוכה להשתמש בפתילות ושמנים שאין מדליקין בהם בשבת, כי לא חיישינן שישתמש לאורם ויטה.
האכן?