נושא בדף שיחה:קובץ אגרות/ארכיון

צורמת לי מאד הפסקה על דעתו של פרופסור בנימין בראון, זה הרי נשמע גנות, ומה התועלת להביא כל טיעון של כל פרופ' בגנות גדולי ישראל?

מכלולאים פעילים‌‏‌‏‌‏‎‏‌‏‎‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‏‌‏‎‌‏‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏‎‏‎‏‌‌‌‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‌‏‏‌‏‌‏‌‏‌‌‏‏ - דעתכם?

אני מסכים איתך. מהיכי תיתי בכלל שהוא נחשף לספרות ההשכלה ומהיכי תיתי לקבוע סגנון. לדעתי ניתן למחוק זאת.

קובנא מאיפה הבאת את המידע הזה?

דויד, אני מבין לרוחך לגבי בראון והגיגיו המוזרים, אבל למה שינית שם את כל הקטע? נראה לי כי הניסוח הקודם היה יותר קליל (והיא גם כתובה בצורה כזאת הנותנת לה מקום להישאר למעלה).

מלבד זאת, "בסגנונו הייחודי של החזו"א" לא אומר כלום. מאידך - "שפה פיוטית" היא הגדרה נכונה, ולא מובן למה היא נמחקה.

גם אני מבין אותך...

אין לי כל מושג היכן הוציא הלז את הפרופסורה שלו, אך הוא לא לוקה בעודף ידע ומידע בנושאים בהם הוא מתעסק, לדעתי...

ביטלתי את עריכתו של שחרחר כיון שהיא עוררה דיון - לכן הגרסה היציבה היא לפני שינויו.

אבל נראה לי שהצדק עמך, ובאמת עריכתו זו לא עוררה דיון, רק השניה. אני מבטל את תיקוני הזה.

הבאתי את המידע הזה מהמקורות המצויינים בערך... ולדעתי יש לה מקום בניסוחה הנוכחי למרות שדי ברור שדבריו בנידון הם הבלים. (פשוט באותם שנים העברית הייתה תנ"כית יותר, והוא לקח את שפתו בדיוק מהיכן שסופרי ההשכלה לקחו את שפתם - מתורתנו הק'. לדוגמא גם מאמרי רבי יחזקאל אברמסקי מנוסחים בצורה דומה)

דבריו הם הבלים מכיון שכתיבתו התאפיינה בסגנון מליצי, לאו דווקא תנ"כי. ניתן למצוא עוד ספרים מהמאה הקודמת שנכתבו כך, גם לפני המשכילים. אגרות החזון איש מיוחדות בכך שכולם נכתבו בסגנון זה, מה שאין כן הספרים האחרים שנהגו כך רק בהקדמותיהם או בראש כל תשובה ותשובה.

אם כולם לקחו מתורתנו הקדושה, אז לרשום שהוא לקח מספרי ההשכלה זה טעות.

אבל לרשום שפרופסור בראון טוען כך זו לא טעות אלא עובדה.

נראה לי עובדה מגמתית ומיותרת

ייחודיותו של בראון שהוא פרופסור, ובערך כמו קובץ אגרות אין משמעות לדברי פרופסור כזה או אחר.

גם לי זה נראה מיותר.

נראה לי גם מיותרת עובדת היותו פרופסור...

לא נכנסתי אפילו לקרוא. נראה שסגנון הכתיבה והמליצה של החזו"א (רק באגרות ואמונה ובטחון) אינה המליצה של תור הזהב ויש בסיס שיש לה השפעה מספרות העברית באותה שהתחדשה באותה מאה. אך אין סיבה להניח שהוא קרא ספרי הסכלה חלילה וחס אלא סביר שקרא כתבים של רש"ר הירש, הרב קוק, ודומיהם שכתיבתם היתה משופעת במילים חדשות וסגנון המתחדש, ומשם בצירוף ידע בלשון הקודש לעומקה פיתח הושפע סגנונו שלו.

מהיכרות עמוקה עם סגנון הכתיבה והמליצה במאה שקדמה לו, זה סגנון זהה. המילים שהוא חידש לא נכנסו לשפה העברית. הסגנון הוא מליצי ולא ספרותי. הוא שונה מאוד מסגנונו של הרש"ר הירש (הרב קוק אני לא מכיר, דומני שהוא היה בזמנו. נולד 14 שנה אחריו). להבנתי - מדובר בלשון הקודש טהורה ומליצית.

למשל הספר הנפוץ נתיבות שלום הוא יותר ספרותי ומתאים יותר לשפה העברית.

בכל אופן מה שיוחלט כאן - ישליך גם על ערך החזון איש עצמו, שם גם מופיעים הגיגים אלו.

לדעתי את כל המידע של בראון צריך לרכז בערך של בנימין בראון. יש לי הרגשה שהוא או מי מטעמו היו שותפים ביצירת הערך בויקיפדיה, והם גם דאגו לדחוף חלקים מהמחקר לתוך ערכי הפוסקים. אצל החפץ חיים יש שורה אחת של פרשנותו עיי"ש.

לתשומת ליבך: הערך הנוכחי נוצר במכלול.

אמנם כן, אולם נוסח זה בערך ישנו אצל החזון איש, ראה שם. ועל זה נסוב כוונתי בערכי הפוסקים.

ברור שהמכלול בשונה מויקפדיה לא אמור לייחס חשיבות לכל דברי עם הארץ אשר בא לאלפינו בינה.

אני לא מכיר את בראון, אבל כל עוד שיש לחזון איש תלמידים מובהקים שהעניקו חמה בקומתן והם הכירו את החזו"א הכרות אישית ועמוקה, אין מקום להביא עוד איזה 'מאן דאמר'...

הלא בראון עצמו כותב במאמרו: מציאות זו מחייבת את החוקר לשער השערות ולהכריע מאומד הדעת. ובכלל, עבודתו של החוקר במדעי הרוח איננה חכמת התשבורת, ויש בה מקום להכרעה על סמך היותר מסתבר והיותר משכנע, ולאו דווקא על סמך הוודאי והנעלה מכל ספק. לרוב אין להיסטוריון 'נתוני מעבדה', אלא יער עבות שבו הוא צריך לפלס את דרכו עם מיטב חושיו והאינטואיציות הבריאות שלו.

סוף ציטוט.

ומכאן לנבון להבין כי בראון הלך בחושך וראה יער, ואילו התלמידים ידעו והריחו ולא הגיעו למסקנותיו...

בינתיים הסרתי את כל הפסקה הזו