הגאון ר' יוסף חיים זוננפלד חתום על מכתב הפותח בזה"ל: "אחד החזיונות מרהיבי הלב שבדורנו הוא בוודאי חזון היישוב הארצישראלי, ההולך ומתקדם בכל ערכיו בשנותיו האחרונות. שלומי אמוני ישראל וודאי צריכים לשמוח על החזון הנהדר שבו אנו רואים אתחלתא דגאולה"[18].
— מהערך
נושא בדף שיחה:אתחלתא דגאולה/ארכיון
הקטע הנ"ל לא נראה לי מוסבר היות וכידוע הגרי"ח היה מראשי העדה החרדית ומגדולי הלוחמים בהרב קוק מה דעתכם מכלולאים פעילים
א. המכתב ודאי מקורי הוא, ונדפס לראשונה כהקדמה לספר 'אלה מסעי' (תרע"ו) ע' 6 - נמצא כאן - שנכתב בעקבות מסע המושבות; המכתב חתום (שם ע' 11) ע"י משתתפי המסע, ובראשם הראי"ה והגרי"ח (אגב, צ"ל "הזה" במקום "שבו");
ב. "אתחלתא דגאולה" אינו מושג פשוט כ"כ (שים לב שהמדובר כאן על המושבות ולא על שלטון וכיו"ב העוברים על ג' השבועות), ובנוגע להלכה - כבר נפסק ע"י הרמב"ם שהגאולה כולה תעשה ע"י משיח צדקנו בב"א, ואולי כוונת הגרי"ח שהמושבות הם כעין ודוגמת הגאולה ואולי גם סימן (ע"ד פירש"י (סנהדרין צח. ד"ה מגולה מזה) "כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה יותר", אבל צ"ע אם אפשר לבאר כן בתיבות "אתחלתא דגאולה") שהגאולה קרובה.
בברכה, א.ב. קיסר • שיחה • כ"א באייר ה'תשע"ט • 16:42, 26 במאי 2019 (IDT)
אז צריך לבארו בגוף הערך
בשביל להכניס בגוף הערך שכונת הגרי"ח אינה לאתחלתא דגאולה כפשוטו - צריך מקור (לכה"פ מקום שכותב בו שאא"פ שהמושבות הם אתחלתא דגאולה וכיו"ב); ההתנגדות לציונות אינה מספקת מכיון שבמכתב לא הוזכרה הציונות כלל (שאותה לא היה הגרי"ח מגדיר כאתחלתא דגאולה גם בשם המושאל, כפשוט).
בברכה, א.ב. קיסר • שיחה • כ"א באייר ה'תשע"ט • 16:53, 26 במאי 2019 (IDT)
לכבוד כל המשיבים והשואלים
כמעט כל גדולי ישראל ראו את המצב בארץ כאתחלתא דגאולה, כבר הרבה לפני קום המדינה!
ראו על כך בספרי לכו נרננה.
שתי החסידויות שחלקו על כך, כבר לפני מאה שנה
סברו שגם אם הגאון מוילנא היה מפריח את הארץ, אין זה אתחלתא.
כמו שביארנו את טעמם בערך.