משרד המודיעין (איראן)

המשרד למודיעין וביטחון לאומי
وزارت اطلاعات و امنیت کشور
	; סמל המשרד; ; דגל המשרד
מידע כללי
מדינה	איראן
תחום שיפוט	איראן
משרד אחראי	נשיא איראן
תאריך הקמה	18 באוגוסט 1983
תאריך פירוק	אין ערך
מטה מרכזי	טהראן, איראן
עובדים	30,000

המשרד למודיעין ולביטחון לאומי (בפרסית: وزارت اطلاعات و امنیت کشور, VAJA או MOIS, בשמו הקודם: SAVAMA) הוא הארגון העיקרי האמון על איסוף מודיעין באיראן.

היסטוריה

משרד המודיעין הוקם ב-1979, לאחר המהפכה האסלאמית, כתחליף למשטרה החשאית של השאה מוחמד רזא - הסאוואכ. תחומי אחריותו של הארגון היו הבטחת ביטחון הפנים (באמצעות איסוף מודיעין וחיסול מתנגדי המשטר האסלאמי החדש, ביניהם קודמיהם בתפקיד מהסאוואכ) ואיסוף מודיעין בעיראק השכנה.^[1] ב-1984 עבר ה-SAVAMA ארגון מחדש, ושמו שונה לשם הנוכחי. ה-VEVAK הרחיב את פעילותו והחל לפעול מול גורמים זרים נוספים מלבד עיראק, בשיתוף פעולה עם משמרות המהפכה. בתקופת הרחבת המשרד הוחזרו לתפקיד מספר פעילים זוטרים מתקופת הסאוואכ המלוכני והוזרמו כספים רבים למשרד, שהפכו אותו לאחד ממנגנוני הביטחון המרכזיים של המשטר בטהראן, המעסיק כיום יותר מעשרים אלף סוכנים ברחבי העולם. הארגון מחדש ב-1984 הביא לזניחתם של כמה ארגוני מודיעין קטנים יותר שהוקמו לפניו בארגונים ממשלתיים שונים.

השרים שעמדו בראש הארגון מאז הקמתו הם מוחמד ריישרי, עלי פלאחיאן, גורבאנאלי דורי-נג'פבדי, עלי יונסי, ע'ולאם-חוסיין מוחסני אֶזֶ'אי, וחיידר מוסלחי. באוגוסט 2013 החל לכהן בתפקיד סייד מחמוד עלוי. בשנת 2021 מונה לתפקיד אסמאעיל ח'טיב, שחוסל ב-18 במרץ 2026 במבצע שאגת הארי.

סעיד חג'ריאן, פוליטיקאי איראני צעיר, הוא שהעלה את ההצעה להקים את המשרד למודיעין. לאחר דיון בדבר הגוף האחראי על המשרד הוחלט, באישורו של האייתוללה ח'ומייני, לתת לארגון החדש מעמד של משרד ממשלתי הכפוף לנשיא איראן, אך זאת בתנאי שהעומד בראשו הוא איש דת אסלאמי במעמד של מוג'תהד. למעשה, כפוף הארגון רק למנהיג העליון.

המשרד (מיניסטריון) מורכב מ-12 מחלקות. החשובות בהן:

מחלקה 1 – האחראית לביטחון פנים
מחלקה 2 – האחראית ל"מודיעין עממי" – עוקבת אחרי מקומות מפגש ציבוריים דוגמת בזארים ומסגדים.
מחלקה 3 – האחראית לביטחון חוץ ומפעילה בין היתר את סוכני כוח אל-קודס ברחבי העולם (בשיתוף עם משמרות המהפכה), בחיסול מתנגדים ואיסוף מודיעין באמצעות דיפלומטים ונציגים תרבותיים.

בארגון קיימת גם לשכה האחראית לקשר עם ארגונים טרור, הזוכים לסיוע איראני, דוגמת הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, חמאס וחזבאללה.^[2]

ב-28 בפברואר 2026, בדקות הראשונות של מבצע שאגת הארי, הותקף המיניסטריון על ידי ישראל. המטה המרכזי בטהרן הושמד ועימו חוסלו בכירים רבים, בהם שניים מבכירי המיניסטריון - סיד יחיא חמידי - סגן שר המודיעין לענייני ישראל, שקידם לאורך השנים פעולות טרור רבות נגד יהודים, גורמים מערביים ומתנגדי המשטר באיראן ומחוצה לה, וג'לאל פ'ור חסין, ראש אגף הריגול בגוף הביון.^[3]^[4]

פעילות

מאז הקמת הרפובליקה האסלאמית הייתה איראן אחראית למספר רב של פעולות טרור. המשרד למודיעין סייע לפעולות במתן מידע מודיעיני נחוץ. בנוסף, ביצע הארגון עצמו פעולות טרור בשירות איראן. בשנת 1992 נרצחו בגרמניה סאדק שַרַפכַּנדי, מנהיג המפלגה הכורדית הדמוקרטית, ושלושה אנשים נוספים. אזרח איראני וארבעה אזרחים לבנונים נעצרו והורשעו בביצוע הרצח זמן קצר אחר כך. ארבע שנים לאחר מכן, בשנת 1996, הוציאה גרמניה צו מעצר בינלאומי נגד עלי פלאחיאן, ראש המשרד למודיעין, בטענה כי הוא שהורה על ביצוע ההתנקשות.

גורמים במשרד למודיעין היו מעורבים בשרשרת מעשי רצח של אינטלקטואלים איראנים, שאירעו בין השנים 1996–2001.